ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/מז
מצות בית דין להרוג בסייף המחויב[עריכה]
שנצטוינו להרוג העוברים על קצת מצות התורה בסייף, וזה הדין נקרא לרבותינו 'הרג', והיא מיתה קלה, ומכל מקום חנק קלה יותר ממנה [1]. ואחד מן המומתין במיתה זו המכה עבדו אפילו כנעני, והוא שמת תחת ידו, שנאמר (שמות כא כ) נקום ינקם, ובא הפירוש[2] שיהרג מכהו בסייף. כבר כתבתי למעלה (מצוה מו) שהרמב"ן זכרונו לברכה לא ימנה ארבע מיתות בית דין לארבע מצות כמו הרמב"ם זכרונו לברכה.
משרשי מצוה זו, שרצה האל לעקור מתוך אומתו הקדושה רוע הלב והאכזריות הגדולה, ועל כן צוותה שכל מי שיגבר עליו כעס גדול כל כך שיכה הכאת מות עבדו שהוא בביתו ואין לו מושיע, שיומת העושה זה, אף על פי שהעבד קנין כספו ואבד את ממונו במותו -- אף על פי כן יהרג אחר שהגביר כעסו על נפשו כל כך. ודין ראוי וכשר הוא, (תהלים יט, י) משפטי יי אמת צדקו יחדו.
דיני המצוה, כגון דין יום או יומים, ויתר פרטיה מבוארים בבבא קמא (דף צא.) [3] והעובר עליה ולא עשה בו דין, אם יש כח בידו -- בטל עשה וענשו גדול, שגורם תקלות לבני אדם.
הערות[עריכה]
- ^ (סנהדרין מט ב)
- ^ (סנהדרין נב ב)
- ^ (פי"ד מהל' סנהדרין)