ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקסה
שלא יכנס טמא למחנה לוייה[עריכה]
שנמנע כל טמא [1] מהכנס במחנה לויה שדמיונה לדורות הר הבית, ועל זה נאמר (דברים כג יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה לא יבא אל תוך המחנה. וכן אמרו זכרונם לברכה בפסחים (דף סח.) ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה שכינה, לא יבא אל תוך המחנה זו מחנה לויה. מתקיף לה רבינא ואימא אידי ואידי במחנה שכינה, ולעבר עליו בעשה ולא תעשה? אם כן נכתב קרא לא יבא אל תוך, כלומר שאם כן דבמחנה אחת לבד ידבר, היה לו לומר לא יבא תוכה, שכבר הזכיר מחנה בראש הכתוב, המחנה למה לי? לתן לו מחנה אחרת, כלומר משהזכיר מחנה פעם אחרת למחנה אחר רמז הכתוב, והיא מחנה לויה, שלא יבוא בה כל טמא.
משרשי הרחקת הטמאה ממקום הקדש, כתבתי כמה פעמים בספרי (מצוה שסב).
דיני המצוה. מבוארים בפרק ראשון ממסכת כלים [2].
ונוהגת מצוה זו שלא להכנס טמא, בין זכר בין נקבה בהר הבית אפילו בזמן הזה, וכענין שאמר הכתוב (ויקרא כו לא) והשמותי את מקדשכם. ודרשו בו זכרונם לברכה (מגילה כח א) קדשתן עליהם אפילו כשהן שוממין, וכמו שכתבתי למעלה (מצוה קפד, שסג).
הערות[עריכה]
- ^ (עי' ספהמ"צ להרמב"ם ל"ת עח)
- ^ (פ"ג מהל' ביאת מקדש)
קישורים[עריכה]
קיצור דרך: tryg/mcwa/565