ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצוה תקס - שלא ישא ממזר בת ישראל

שנמנע הממזר מלישא בת ישראל, ועל זה נאמר "לא יבא ממזר בקהל יי(דברים כג, ג), כלומר שלא יבא לישא אשה מבנות קהל השם, אבל להכנס עמהם בכל מקומות מושבותיהם ולישא וליתן עמהם בכל הדברים מותר באמת כאחד מבני ישראל, וכבר אמרו זכרונם לברכה (הוריות יג.) שממזר תלמיד חכם קודם בקריאת התורה לכהן עם הארץ (פי' רמב"ם, גיטין ה ז).

משרשי המצוה לפי שתולדת הממזר רעה מאד (מסכת כלה פ"א) שנעשית בטמאה ובמחשבת פגול ועצת חטא, ואין ספק כי טבע האב צפון בבן ולכן השם בחסדו הרחיק זרע הקדש ממנו, כאשר הבדילנו והרחקנו מכל דבר רע.

מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (יבמות מט.) שהממזר שאסרה התורה הוא שנולד מן העריות הנזכרות בתורה, חוץ מן הנידה שהבן ממנה פגום ואינו נקרא ממזר. ובין הבא על העריות ברצון או באנס או בשגגה, בכל ענין נקרא ממזר. וגוי ועבד הבאים על בת ישראל, הולד כשר, בין פנויה בין אשת איש, בין באונס בין ברצון. וגוי (יבמות מה:) ועבד הבאים על הממזרת, הולד ממזר. וממזר הבא על הגויה, הולד גוי, ואם נתגייר הרי הוא כשר מיד ככל הגרים שבאומות. ואם בא על השפחה, הולד עבד, ואם שחררו הולד כשר כשאר עבדים המשוחררים ומותרין בבת ישראל.

זה הכלל, בן הבא מן השפחה או מן הגויה או מן העבד או מן הגוי או מן הממזר, הולד כמוה, ואין משגיחין על האב כלל. ומפני דבר זה התירו חכמים (קידושין סט.) לממזר לישא שפחה כדי לטהר בניו, שהרי הוא משחרר אותם ונמצאו בני חורין. וממזר מותר לישא גיורת, וממזרת מותרת לגר, שנאמר "בקהל יי" וקהל גרים לא אקרי "קהל", והולד הולך אחר הפגום. ואפילו גר שנשא גיורת הבן מותר בממזרת מן הטעם שאמרנו, אף על פי שהורתו ולדתו בקדשה, ואפילו בניו ובני בניו, עד שישתקע שם גיות מהם, כלומר שלא יודע שהוא גר, אבל גר שנשא בת ישראל או בן ישראל שנשא גיורת הולד ישראל לכל דבר ואסור בממזרת.

ויתר פרטי המצוה מבוארים בפרק שמיני מיבמות וסוף קידושין.

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה והוא ממזר ונשא בת ישראל או ישראל שנשא ממזרת, כיון שבעל אחר הקידושין, לוקין הוא והיא. אבל בעל ולא קידש, אינם לוקין, שאין לך בכל חייבי לאוין מי שלוקה על בעילה בלא קידושין אלא כהן גדול באלמנה, כמו שכתבתי במקומו בסדר אמור אל הכהנים (מצוה רעג). זהו דעת הרמב"ם זכרונו לברכה (איסורי ביאה טו ב). אבל יש מן המפרשים שכתבו (ראב"ד שם) דבביאה לחודה בלא קידושין, לוקין.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/560