ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצוה תקטו - לא לדרוש אל המתים ולחפש את קרבתם

שלא לדרוש אל המתים. ועניין דרישה זו הוא שיש בני אדם מרעיבים עצמם והולכים ולנים בבית הקברות כדי שיבוא להם המת בחלום ויודיעם מה שישאלו עליו. ויש אחרים שלובשין בגדים ידועים ואומרים דברים ומקטרים קטורת ידועה וישנים לבדם, כדי שיבוא המת שהם רוצים בו ויספר להם בחלום. ועל כל מלאכות אלו וכיוצא בם נאמר "לא ימצא בך וגו' ודורש אל המתים" (דברים י"ח, י'-י"א).

משרשי המצוה מה שכתבתי באיסור כישוף בסדר זה (מצוה תקיא) ובסדר משפטים (מצוה סב).

ודיני המצוה בסנהדרין (פרק שביעי).

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר עליו ועשה שום מעשה כדי שיבוא המת ויודיעהו שום דבר, חייב מלקות.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/515