ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תסח
שלא לקרוח שיער הראש על המתים, כמו שיעשו חסרי הדעת, ועל זה נאמר "ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת" (דברים יד, א). ונכפל לאו זה על הכהנים, שנאמר עליהם "לא יקרחו קרחה בראשם" (ויקרא כא, ה). ולמדנו משם לחייב על כל הראש כמו בבין העיניים, כמו שבא במסכת מכות (דף כ.). ומן הכתוב הזה למדו גם כן שאין החיוב בקרחה כי אם הקורח על מת דווקא. ונמצא עם שני הכתובים תשלום המצוה וביאורה בין בישראל בין בכהנים, שהכל מתחייבין על כל הראש כבין העיניים. ואין לך לשאול במקום הזה ובכל כיוצא בו: למה לא בא ביאור הכתוב כולו במקום אחד? עם ההקדמה שכתבתי לך בראש ספר זה של אלה הדברים, הלא היא תניח דעתך בעניינים אלה במקומות רבים.
משרשי המצוה כתוב במצוה הקודמת.
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה שהקורח קרחה אחת על חמישה מתים, לוקה חמש. והקורח חמש קרחות על מת אחד, לוקה חמש (פי"ב מהל' עבודה זרה הט"ו), כשהתרו בו על כל אחת ואחת. הקורח ביד או בסם חייב, ואפילו הטביל אצבעותיו בסם והניחן בחמישה מקומות בראשו בבת אחת, הואיל וקרח חמש קרחות לוקה חמש. ואף על פי שהיא התראה אחת, הואיל וכולן באין כאחת. ויתר פרטי המצוה בסוף מכות. וכל עניינה כדין חברתה הקודמת בשווה.
קישורים[עריכה]
קיצור דרך: tryg/mcwa/468