ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/רכג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצוה רכג - לא ללקט גרגרים הנושרים בקטיף (פרט הכרם)

שלא ללקט פרט הכרם, אבל נעזוב אותם לעניים, שנאמר "ופרט כרמך לא תלקט(ויקרא יט, י). והוא הגרעינים הנושרין בשעת קטיפת הענבים. והוא הדין לשאר האילנות הדומין לכרם, שנתחייבנו שלא ללקט הגרעינין הנושרין. (ריש מ"ע).

רמז משרשי המצוה כענין שכתבנו למעלה בפאה (מצוה רטז).

מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (פאה ו, ה) איזהו פרט? זה גרגיר אחד או שני גרגרים הנפרטים מן האשכל בשעת הבצירה, אבל שלשה גרגרין שנפלו בבת אחת אינו פרט. היה בוצר ומשליך לארץ כשמפנה האשכולות אפילו חצי אשכל הנמצא שם פרט, וכן אשכל שלם שנפרט שם הרי הוא פרט. והמניח את הכלכלה תחת הגפן בשעה שבוצר, הרי זה גוזל את העניים (פאה ז, ה). ויתר פרטיה במסכת פאה.

ועניין המצוה, באיזה מקום נוהגת ובמי, כתוב למעלה במצות פאה.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/223