סידור האש/שער הבוקר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עבור לספר הראשי

תוכן עניינים

השכמת הבוקר[עריכה]

הדבר הראשון שיזכור האדם ברגע שהוא חש שקשר עם נשמתו חזר אחרי לילה של שינה הוא שהאל הוא שליט הכל ויודע הכל כולל כל מעשי האדם, ויכוון בליבו לדעת את האל כפי שנאמר:

שִיוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד

(על פי ההלכה אין לומר שום פסוק ובוודאי לא בשם ה' לפני נטילת ידיים ולפני ברכת התורה. אך יכול להרהר בפסוק זה בליבו).

אך לפני כן יאמר עוד לפני שפקח עיניו:
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽי מֶֽלֶ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִי נִשְּמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ

לאחר שנפקחו עיניו ולבש בגד או חלוק (אם ישן ללא בגדי שינה), יבדוק לנקביו, יטול ידיים(א), ואז קודם הניגוב יברך:
בָרוּ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִידְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וִצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם
לאחר שהודה על החזרת נשמתו יודה על תקינותו של הגוף הקשור אליה:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בחכמה, וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים. גלוי וידוע לפני כסא כבודך, שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת. ברוך אתה ה', רופא כל בשר ומפליא לעשות.

כעת יודה על נשמתו הטהורה:

אלהי, נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי, ואתה משמרה בקרבי, ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא, כל זמן שהנשמה בקרבי, מודה אני לפניך ,ה' ואלהי אבותי, רבון כל המעשים אדון כל הנשמות. ברוך אתה ה' ,המחזיר נשמות לפגרים מתים.

ברכות השחר[עריכה]

ברכה שמאפשרת לנו להתעסק בברית שניתנה לנו בין אלהינו לבינינו על ידי התורה:

בָּרוּך אַתָּה ה' אֳלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוֹ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְהַעֲרֵב נָא ה' אֱלׁהֵינוּ אֵת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְּפִי עַמְּךָ בֵּית יִשְרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנָחְנוּ וְצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה. ברוך אתה ה' ,המלמד תורה לעמו ישראל.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה ה', נותן התורה.

לתחילת לימודי התורה יקרא הפסוקים הבאים מן התורה המשנה והגמרא (תלמוד)

וַיְדַבֵּר יהוה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יהוה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי, עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרְאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה.

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא: ואלו הן:

כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, השכמת בית המדרש שחרית וערבית, והכנסת אורחים וביקור חולים, והכנסת כלה ולווית המת, ועיון תפילה, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ ובין איש לאשתו, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

לבישת ציצית ועטיפת טלית[עריכה]

לפני שנלבש טלית קטן לשם זכירת המצוות(ב) יש צורך לברך אך לפני זה יש לבדוק הציציות:
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו, וצונו על מצות ציצית.
ואחרי הלבישה תאמר:
יהי רצון מלפניך, ה' אלהי ואלהי אבותי, שתהא חשובה מצות ציצת לפניך, כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה, ותרי"ג מצות התלוים בה, אמן סלה.

לפני לבישת טלית גדול יבדוק הציציות ואז יאמר:
בָּרְכִי נַפְשִׁי,אֶת יהוה: יהוה אֱלֹהַי, גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה-אוֹר, כַּשַּׂלְמָה ,נוֹטֶה שָׁמַיִם, כַּיְרִיעָה:

יש האומרים:לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה. בדחילו ורחימו. ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל: הריני מתעטף גופי בציצית. כן תתעטף נשמתי ורמ"ח איברי ושס"ה גידי באור הציצית העולה תרי"ג. וכשם שאני מתכסה בטלית בעולם הזה. כך אזכה לחלוקא דרבנן. ולטלית נאה לעולם הבא בגן עדן. ועל ידי מצות ציצית. תנצל נפשי ורוחי ונשמתי ותפלתי מן החיצונים. והטלית יפרוש כנפיו עליהם. ויצילם כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. ותהא חשובה מצות ציצית לפני הקדוש ברוך הוא. כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה. ותרי"ג מצות התלוים בה. אמן סלה:

לפני שיתעטף בטלית גדול יברך:
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית.
יתעטף ראשו כך שיקיפו ציציות הטלית אותו תוך כדי הילוך ארבע אמות ואזי יגיד:
מַה-יָּקָר חַסְדְּךָ, אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ, יֶחֱסָיוּן:יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם:כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ, נִרְאֶה-אוֹר:מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ, לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ, לְיִשְׁרֵי-לֵב:

הנחת תפילין[עריכה]

|יש האומרים לפני ההנחה:לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו, ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל. הנני מכון בהנחת תפלין לקים מצות בוראי, שצונו להניח תפלין, ככתוב בתורתו: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. והם ארבע פרשיות אלו: שמע, והיה אם שמע, קדש, והיה כי יביאך. שיש בהם יחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם, ושנזכר נסים ונפלאות, שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וצונו להניח על היד לזכרון זרוע הנטויה, ושהיא נגד הלב לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו, ועל הראש נגד המח, שהנשמה שבמחי עם שאר חושי וכחותי כלם יהיו משעבדים לעבודתו יתברך שמו. ומשפע מצות תפלין יתמשך עלי להיות לי חיים ארכים ושפע קדש ומחשבות קדושות, בלי הרהור חטא ועון כלל. ושלא יפתנו ולא יתגרה בנו יצר הרע. ויניחנו לעבד את יי כאשר עם לבבנו. ויהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתהא חשובה מצות הנחת תפלין לפני הקדוש ברוך הוא, כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלוים בה. אמן סלה.

יניח תפילין של יד על השריר הגדול בחלק העליון של היד (הקברת) החלשה יותר (שמאלי-בימינו יניח) . הקופסא נטויה מעט לצד הלב ויברך לפני ההידוק:
ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפלין.
מיד יהדק (ויקשור) את הרצועה ויכרוך שבע כריכות סביב היד , ומיד בלי הפסק יניח תפילין של ראש על מקומם (ד) ויברך בלחש (יש כאלו שאינם מברכים אם לא עצרו בין תפילין של יד לראש):
ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין
יהדק הרצועה ואז יאמר:
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
קשר הרצועה יהיה על העורף מעל האמצע שלו אך לפני מעבר בין העורף לגולגולת{|bgcolor=#feffca ; border=1 |- bgcolor=#feffca |יש האומרים אחרי ההנחה:ומחכמתך אל עליון, תאציל עלי, ומבינתך תבינני, ובחסדך תגדיל עלי, ובגבורתך תצמית אויבי וקמי. שמן הטוב תריק על שבעה קני המנורה, להשפיע טובך לבריותיך. פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן.

|- |} יכרוך רצועה של יד שלש כריכות סביב האצבע האמצעית, ויאמר:
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ, אֶת יהוה.
מסיימים על ידי יצירת האות על היד (ה)ואחר הנחת התפילין קוראים פרשיות אלו:
קדש לי
וַיְדַבֵּר יהוה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה: לִי, הוּא. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיא יהוה אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ. הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב. וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יהוה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, חַג, לַיהוה. מַצּוֹת, יֵאָכֵל, אֵת, שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יהוה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַליָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יהוה, בְּפִיךָ: כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יהוה מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶתהַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה.
והיה כי יביאיך
וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יהוה, אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ, וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ, לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם, לַיהוה, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוה.וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ, תִּפְדֶּה. וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ, מָחָר לֵאמֹר מַהזֹּאת: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים. וַיְהִי, כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יהוה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוה, כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי, אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיאָנוּ יהוה מִמִּצְרָיִם.

כניסה למקום התפילה[עריכה]

כשנכנסים למקום התפילה (בית כנסת, בית מדרש וכד') אומרים:
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל: ואֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ: יהוה, אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יהוה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ:

פיוט[עריכה]

אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא.
לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא.
ואחרי ככלות הכל, לבדו ימלוך נורא.
והוא היה, והוא הוה, והוא יהיה, בתפארה.
והוא אחד ואין שני, להמשיל לו להחבירה.
בלי ראשית בלי תכלית, ולו העוז והמשרה.
והוא אלי וחי גאלי, וצור חבלי בעת צרה.
והוא נסי ומנוס לי מנת כוסי ביום אקרא.
בידו אפקיד רוחי, בעת אישן ואעירה.
ועם רוחי גויתי, ה' לי ולא אירא.

שיר י"ג עיקרים[עריכה]

יגדל אלהים חי וישתבח, נמצא, ואין עת אל מציאותו.
אחד ואין יחיד כיחודו, נעלם, וגם אין סוף לאחדותו.
אין לו דמות הגוף ואינו גוף, לא נערוך אליו קדשתו.
קדמון לכל דבר אשר נברא, ראשון ואין ראשית לראשיתו.
הנו אדון עולם, לכל נוצר. יורה גדלתו ומלכותו.
שפע נבואתו נתנו, אל אנשי סגולתו ותפארתו.
לא קם בישראל כמשה עוד, נביא ומביט את תמונתו.
תורת אמת נתן לעמו, אל, על יד נביאו נאמן ביתו.
לא יחליף האל ולא ימיר דתו. לעולמים, לזולתו.
צופה ויודע סתרינו, מביט לסוף דבר בקדמתו.
גומל לאיש חסד כמפעלו, נותן לרשע רע כרשעתו.
ישלח לקץ הימין משיחנו, לפדות מחכי קץ ישועתו.
מתים יחיה אל ברוב חסדו, ברוך עדי עד שם תהלתו.

ברכות הבוקר[עריכה]

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שלא עשני גוי(גויה).
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שלא עשני עבד(שפחה).

לגבר:
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שלא עשני אשה.
לאשה:
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעשני כרצונו.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, פוקח עורים.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, מלביש ערמים.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, מתיר אסורים.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, זוקף כפופים.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, רוקע הארץ על המים.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעשה לי כל צרכי.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, המכין מצעדי גבר.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אוזר ישראל בגבורה.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, עוטר ישראל בתפארה.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, הנותן ליעף כח.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי
ויהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתרגילנו בתורתך ודבקנו במצותיך, ואל תביאנו לא לידי חטא, ולא לידי עבירה ועון, ולא לידי נסיון, ולא לידי בזיון, ואל תשלט בנו יצר הרע / יש האומרים: שבתוך יצר החומר /. והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע. ודבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים, וכוף את יצרנו להשתעבד לך. ותננו היום, ובכל יום, לחן ולחסד ולרחמים בעיניך,ובעיני כל רואנו, ותגמלנו חסדים טובים. ברוך אתה ה' , גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

תפילת רבי[עריכה]

יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתצילני היום ובכל יום מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע, מיצר רע, ומחבר רע, ומשכן רע, ומפגע רע, מעין הרע, מלשון הרע, ממלשינות, מעדות שקר, משנאת הבריות, מעלילה, ממיתה משנה, מחלים רעים, ממקרים רעים ומשטן המשחית /עדת האש: וממיני משחית/, מדין קשה ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, ומדינה של גיהנם.

פרשת העקידה[עריכה]

בשבת וביום טוב(ערב חג וחג) לא אומרים תחינה זאת:
אלהינו ואלהי אבותינו, זכרנו בזכרון טוב לפניך, ופקדנו בפקדת ישועה ורחמים משמי שמי קדם. וזכר לנו ה' אלהינו אהבת הקדמונים אברהם יצחק וישראל עבדיך, את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה, ואת העקדה שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח, ככתוב בתורתך:

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ, אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק:וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם: וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו:וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר, הִנֶּנִּי בְנִי, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה, לְעֹלָה:וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו: וַיָּבֹאוּ, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד, אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה, מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי: וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, יהוה יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יהוה יֵרָאֶה: וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יהוה, אֶל אַבְרָהָם, שֵׁנִית, מִן הַשָּׁמָיִם: וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יהוה: כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ: כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי: וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע:
בשבת וחג ויום טוב לא אומרים תחינה זאת:
רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתזכר לנו ברית אבותינו. כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו מבן יחידו, ורצה לשחוט אותו כדי לעשות רצונך, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו, ויגלו רחמיך על מדותיך ותכנס אתנו לפנים משורת דינך, ותתנהג עמנו, ה' אלהינו, במדת החסד ובמדת הרחמים. ובטובך הגדול, ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך. וקים לנו, ה' אלהינו, את הדבר שהבטחתנו על ידי משה עבדך, כאמור: וְזָכַרְתִּי, אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב , וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ, בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם, וְהֵם, יִרְצוּ אֶת עֲו‍ֹנָם , יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם: כִּי אֲנִי יהוה, אֱלֹהֵיהֶם: ונאמר:וְזָכַרְתִּי לָהֶם, בְּרִית רִאשֹׁנִים , אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יהוה: ונאמר:וְשָׁב יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ: ונאמר: וֶהֱבִיאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ: ונאמר על ידי נביאיך : יהוה חָנֵּנוּ, לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה: ונאמר : וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ: ונאמר: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ, הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם, כָּל יְמֵי עוֹלָם: ונאמר: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית, נַחֲלָתוֹ: לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם, כָּל חַטֹּאותָם: כ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם: ונאמר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים:

התעוררות[עריכה]

לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר , ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו,

יש האומרים :
ויזכור שככצל העובר ימינו על הארץ ולא כצל כותל ולא כצל אילן, אלא כצל עוף הפורח באוויר


וישכם ויאמר:
רבון כל העולמים, לא על צדקותינו, אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, כי על רחמיך הרבים. מה אנחנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה צדקותינו, מה ישועתנו, מה כחנו, מה גבורתנו. מה נאמר לפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, הלא כל הגבורים כאין לפניך, ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע, ונבונים כבלי השכל. כי רוב מעשיהם תהו, וימי חייהם הבל לפניך, ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל, לבד מן הנשמה הטהורה שהיא עתידה לתן דין וחשבון לפני כסא כבודך. וכל הגויים כאין נגדך, שנאמר : כָּל הַגּוֹיִם, כְּאַיִן נֶגְדּוֹ , מֵאֶפֶס וָתֹהוּ, נֶחְשְׁבוּ לוֹ: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים, כַּדַּק יִטּוֹל:
אבל אנחנו עמך, בני בריתך, בני אברהם אהבך,שנשבעת לו בהר המוריה, זרע יצחק יחידו, שנעקד על גבי המזבח, עדת יעקב בנך בכורך, שמאהבתך שאהבת אותו, ומשמחתך ששמחת בו, קראת את שמו ישראל וישרון. לפיכך אנחנו חיבים להודות לך, ולשבחך ולפארך ולברך ולקדש ולתת שבח והודיה לשמך: אשרינו, מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירשתנו. אשרינו, שאנחנו משכימים ומעריבים, ערב ובקר, ואומרים פעמים בכל יום באהבה:

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, יהוה אֱלֹהֵינוּ, יהוה אֶחָד.

בלחש: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

וְאָהַבְתָּ, אֵת יהוה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָת וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ:
אתה הוא ה' אלהינו, בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים. אמת, אתה הוא ראשון, ואתה הוא אחרון, ומבלעדיך אין אלהים. קבץ קוך מארבע כנפות הארץ. יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלקים לבדך, לכל ממלכות הארץ. אתה עשית את השמים ואת הארץ, את הים, ואת כל אשר בם. ומי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים שיאמר לך, מה תעשה ומה תפעל. אבינו שבשמים שקיים לנצח נצחים, עשה עמנו חסד בעבור שמך הגדול והנורא שנקרא עלינו, וקים לנו ה' אלקינו מה שהבטחתנו על ידי צפניה נביאך :בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יהוה:

סדר הקורבנות[עריכה]

פרשת הכיור
וַיְדַבֵּר יהוה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה, וְנָתַתָּ אֹתוֹ, בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁמָּה, מָיִם: וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, מִמֶּנּוּ, אֶת יְדֵיהֶם, וְאֶת רַגְלֵיהֶם: בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת, לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָה: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ, וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לְדֹרֹתָם:
פרשת תרומת הדשן
וַיְדַבֵּר יהוה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה, עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ: וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד, וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה, עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ, אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: וּפָשַׁט, אֶת בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ, בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, אֶל מָקוֹם טָהוֹר: וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה, וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ, תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה:
בשבת ויום טוב מדלגים על התחינה הזאת:
יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתרחם עלינו ותמחל לנו על כל חטאתינו, ותכפר לנו את כל עונותינו, ותסלח לכל פשעינו, ותבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונקריב לפניך קרבן התמיד שיכפר בעדנו, כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך, מפי כבודך, כאמור:

פרשת קרבן התמיד[עריכה]

וַיְדַבֵּר יהוה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ, לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ: וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה, אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ ליהוה: כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם, עֹלָה תָמִיד: אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם: וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, רְבִיעִת הַהִין: עֹלַת, תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה, בְּהַר סִינַי, לְרֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה ליהוה: וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין, לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ, הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר ליהוה: וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם: כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ ליהוה:
וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ, צָפֹנָה לִפְנֵי יהוה, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ, עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
יהי רצון מלפניך, ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתהא אמירה זו חשובה ומקבלת ומרצה לפניך כאילו הקרבנו קרבן התמיד במועדו ובמקומו וכהלכתו:
אתה הוא ה' אלקינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים בזמן שבית המקדש (היה) קים, כאשר צוית אותם על ידי משה נביאך, ככתוב בתורתך:

פרשת הקטרת[עריכה]

וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה: בַּד בְּבַד, יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה, הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, תִּהְיֶה לָכֶם: ונאמר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן, קְטֹרֶת סַמִּים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם, יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה, לְדֹרֹתֵיכֶם:

מעשה הקטורת[עריכה]

תנו רבנן, פטום הקטרת כיצד. שלש ֵאות וששים ושמונה מנים היו בה. שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה מנה לכל יום, פרס בשחרית ופרס בין הערבים: ושלשה מנים יתרים, שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפרים. ומחזירן למכתשת בערב יום הכפרים, ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה. ואחד עשר סמנים היו בה, ואלו הן: הצרי, והצפרן, החלבנה, והלבונה, משקל שבעים שבעים מנה: מור, וקציעה, שבלת נרד, וכרכם, משקל ששה עשר ששה עשר מנה: הקשט שנים עשר, וקלופה שלשה, וקנמון תשעה. ברית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא, ואם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חורין עתיק, מלח סדומית רבע הקב, מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר: אף כפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש, פסלה. ואם חסר אחת מכל סמניה, חיב מיתה.רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה למה היא באה, כדי ליפות בה את הצפרן, כדי שתהא נאה. יין קפריסין למה הוא בא, כדי לשרות בו את הצפרן, כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה, אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד.
תניא, רבי נתן אומר: כשהוא שוחק, אומר הדק היטב, היטב הדק, מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין, כשרה: לשליש ולרביע, לא שמענו. אמר רבי יהודה: זה הכלל אם כמדתה, כשרה לחצאין, ואם חסר אחת מכל סמניה, חיב מיתה.
תניא, בר קפרא אומר: אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין. ועוד תני בר קפרא: אלו היה נותן בה קורטוב של דבש, אין אדם יכול לעמד מפני ריחה. ולמה אין מערבין בה דבש, מפני שהתורה אמרה:כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ, לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוה:
שלש פעמים:יהוה צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
שלש פעמים:יהוה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם, בֹּטֵחַ בָּךְ:
שלש פעמים:יהוה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ:
אַתָּה, סֵתֶר לִי, מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה:

סדר המערכה[עריכה]

אביי הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואלבא דאבא שאול: מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של קטרת, ומערכה שניה של קטרת קודמת לסדור שני גזרי עצים, וסדור שני גזרי עצים קודם לדשון מזבח הפנימי, ודשון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות, והטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד, ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות, והטבת שתי נרות קודמת לקטרת, וקטרת קודמת לאברים, ואברים למנחה, ומנחה לחבתין, וחבתין לנסכין, ונסכין למוספין, ומוספין לבזיכין, ובזיכין קודמין לתמיד של בין הערבים, שנאמר:וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה, וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים:עליה השלם כל הקרבנות כלם.
אנא בכח גדלת ימינך תתיר צרורה.
קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא.
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם.
ברכם טהרם רחמם צדקתך תמיד גמלם.
חסין קדוש, ברב טובך נהל עדתך
יחיד גאה , לעמך פנה, זוכרי קדשתך.
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלמות.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

בשבת ויום טוב אין אומרים תחינה שלאחר סדר המערכה:
רבון העולמים אתה צויתנו להקריב קרבן התמיד במועדו, ולהיות כהנים בעבודתם, ולוים בדוכנם, וישראל במעמדם. ועתה בעונותינו חרב בית המקדש ובטל התמיד, ואין לנו לא כהן בעבודתו, ולא לוי בדוכנו, ולא ישראל במעמדו. ואתה אמרת: ונשלמה פרים שפתינו. לכן יהי רצון מלפניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שיהא שיח שפתותינו חשוב ומקבל ומרצה לפניך, כאלו הקרבנו קרבן התמיד במועדו, ועמדנו על מעמדו ובמקומו ובהלכתו, כמה שנאמר: וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ:

בשבת מוסיפים מספר פסוקי מוסף :
וּבְיוֹם, הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ: עֹלַת שַׁבַּת, בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד, וְנִסְכָּהּ:
בראש חודש מוספים גם כן פסוקי מוסף:
וּבְרָאשֵׁי, חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה, לַיהוה: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, לַפָּר, הָאֶחָד, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, לָאַיִל, הָאֶחָד: וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן, סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, לַכֶּבֶשׂ, הָאֶחָד, עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה לַיהוה: וְנִסְכֵּיהֶם, חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן: זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, לַיהוה, עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה, וְנִסְכּוֹ:

משנת הזבחים[עריכה]

איזהו מקומן של זבחים. קדשי קדשים שחיטתן בצפון. פר ושעיר של יום הכפורים שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. ודמן טעון הזיה על בין הבדים, ועל הפרכת, ועל מזבח הזהב. מתנה אחת מהן מעכבת. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, אם לא נתן, לא עכב.


פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. ודמן טעון הזיה על הפרכת ועל מזבח הזהב. מתנה אחת מהן מעכבת. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, אם לא נתן, לא עכב. אלו ואלו נשרפין בבית הדשן.


חטאת הצבור והיחיד אלו הן חטאת הצבור: שעירי ראשי חדשים ושל מועדות שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות. כיצד, עלה בכבש, ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית .שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי. ונאכלין לפנים מן הקלעים, לזכרי כהנה, בכל מאכל ליום ולילה, עד חצות.


העולה קדש קדשים. שחיטתה בצפון, וקבול דמה בכלי שרת בצפון. ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע, וטעונה הפשט ונתוח, וכליל לאשים.


זבחי שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות: אשם גזלות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם נזיר, אשם מצורע, אשם תלוי שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע. ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה, בכל מאכל, ליום ולילה, עד חצות.

התודה ואיל נזיר קדשים קלים. שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע. ונאכלין בכל העיר, לכל אדם, בכל מאכל, ליום ולילה, עד חצות. המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.

שלמים קדשים קלים. שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר, לכל אדם, בכל מאכל, לשני ימים ולילה אחד. המורם מהם כיוצא בהם, אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.
הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים. שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון מתנה אחת, ובלבד שיתן כנגד היסוד. שנה באכילתן: הבכור נאכל לכהנים, והמעשר לכל אדם. ונאכלין בכל העיר, בכל מאכל, לשני ימים ולילה אחד. הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות, ואינו נאכל אלא למנויו, ואינו נאכל אלא צלי.


ברייתא דרבי ישמעאל - מידות שהתורה נדרשת להן[עריכה]

רבי ישמעאל אומר, בשלש עשרה מדות התורה נדרשת בהן: א. מקל וחמר. ב. ומגזרה שוה. ג. מבנין אב מכתוב אחד, ומבנין אב משני כתובים. ד. מכלל ופרט. ה. ומפרט וכלל. ו. כלל ופרט וכלל , אי אתה דן אלא כעין הפרט. ז. מכלל שהוא צריך לפרט, ומפרט שהוא צריך לכלל. ח. כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ט. כל דבר שהיה בכלל, ויצא לטעון טוען אחד שהוא כענינו, יצא להקל ולא להחמיר. י. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כענינו, יצא להקל ולהחמיר. יא. כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו, עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. יב. דבר הלמד מענינו. ודבר הלמד מסופו. יג. וכן שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקינו בתורתיך. ושם נעבדך ביראה כימי עולם, וכשנים קדמוניות

קדיש דרבנן[עריכה]

קדיש דרבנן נאמר על ידי אבלים , אלא אם כן אין אף אבל במניין ואז נאמר על ידי שליח הציבור (או מנהל התפילה):
יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. /ועונים:אמן/ בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ. וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב ( קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. /ועונים:אמן/ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל . בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
גם הקהל מצטרף למשפט זה:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא:
יִתְבָּרֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל. שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא / ועונים:אמן/ לְעֵלָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵלָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶמֱתָאָ, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אַמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל מַאן דְעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא דִי בְאַתְרָא הָדֵין וְדַי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר יִהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָא וְחִסְדָא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזְוֹנֵי רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִי בִשְׁמַיָא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

|לשם העצמת הכוונה והבנת התפילה , מובא התרגום:יתגדל ויתקדש שמו הגדול, /ועונים:אמן/ בעולם שברא כרצונו וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב (ביאת) משיחו . /ועונים:אמן/ בחייכם ובימיכם ובחיי כל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב ואמרו אמן.
וכל המניין מצטרף למשפט זה:
יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי העולמים
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא. /ועונים:אמן/
למעלה \בעשרת ימי תשובה:למעלה ומעבר\ מכל הברכות והשירות התשבחות והנחמות האמורות בעולם, ואמרו אמן.
על ישראל ועל רבותינו, ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם ועל כל מי שעוסקים בתורה, אשר במקום \ בארץ ישראל:הקדוש\ הזה ואשר בכל מקום ומקום. יהי להם ולכם שלום רב, חן וחסד ורחמים, וחיים ארוכים ומזונות מרווחים וישועה מלפני אביהם אשר בשמיים ובארץ ואמרו אמן! יהי שלום רב מן השמים וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם /בעשרת ימי תשובה:השלום/ בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

המזמור לפני ארון ה' (הודו)[עריכה]

הוֹדוּ לַיהוה, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים, עֲלִילֹתָיו:
שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ, בְּכָל נִפְלְאֹתָיו:
הִתְהַלְלוּ, בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח, לֵב מְבַקְשֵׁי יהוה:
דִּרְשׁוּ יהוה, וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו, תָּמִיד:
זִכְרוּ, נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו, וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ:
זֶרַע, יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב, בְּחִירָיו:
הוּא, יהוה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ, מִשְׁפָּטָיו:
זִכְרוּ לְעוֹלָם, בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה, לְאֶלֶף דּוֹר:
אֲשֶׁר כָּרַת, אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ, לְיִצְחָק:
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב, לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם:
לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל, נַחֲלַתְכֶם:
בִּהְיוֹתְכֶם, מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ:
וַיִּתְהַלְּכוּ, מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה, אֶל עַם אַחֵר:
לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ, לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם, מְלָכִים:
אַל תִּגְּעוּ, בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי, אַל תָּרֵעוּ:
שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם, יְשׁוּעָתוֹ :
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם, אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים, נִפְלְאֹתָיו :
כִּי גָדוֹל יהוה וּמְהֻלָּל, מְאֹד וְנוֹרָא הוּא, עַל כָּל אֱלֹהִים :
כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים, אֱלִילִים וַיהוָה, שָׁמַיִם עָשָׂה :
הוֹד וְהָדָר, לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה, בִּמְקֹמוֹ :
הָבוּ לַיהוה, מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַיהוָה, כָּבוֹד וָעֹז :
הָבוּ לַיהוה, כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה, וּבֹאוּ לְפָנָיו יהוה הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוה, בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ : חִילוּ מִלְּפָנָיו, כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט :
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, יהוה מָלָךְ :
יִרְעַם הַיָּם, וּמְלוֹאוֹ יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה, וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ : אָז יְרַנְּנוּ, עֲצֵי הַיָּעַר: מִלִּפְנֵי יהוה כִּי בָא, לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ :
הוֹדוּ לַיהוָה, כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם, חַסְדּוֹ : וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם: לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ : בָּרוּךְ יהוה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, וְעַד הָעֹלָם; וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם, אָמֵן וְהַלֵּל, לַיהוָה :


רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדם רגליו, קדוש הוא: רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש ה' אלהינו: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני, חסדך ואמתך תמיד יצרוני: זכר רחמיך ה', וחסדיך, כי מעולם המה: תנו עז לאלהים על ישראל גאותו, ועזו בשחקים: נורא אלהים ממקדשיך, אל ישראל, הוא נותן עז ותעצמות לעם, ברוך אלהים: אל נקמות ה', אל נקמות הופיע: הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים: לה' הישועה, על עמך ברכתך סלה: ה' צבאות עמנו, משגב לנו אלהי יעקב סלה: ה' צבאות, אשרי אדם בטח בך: ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו: הושיעה את עמך וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם: נפשנו חכתה לה', עזרנו ומגננו הוא: כי בו ישמח לבנו, כי בשם קדשו בטחנו: יהי חסדך ה' עלינו, כאשר יחלנו לך: הראנו ה' חסדך, וישעך תתן לנו: קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך: אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים, הרחב פיך ואמלאהו: אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלהיו: ואני בחסדך בטחתי, יגל לבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עלי:
מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד: אֲרוֹמִמְךָ יהוה, כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי: יהוה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ, וַתִּרְפָּאֵנִי: יהוה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי, מיורדי (מִיָּרְדִי ) בוֹר: זַמְּרוּ לַיהוה חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ, לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ: כִּי רֶגַע, בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב, יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה: וַאֲנִי, אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם: יהוה בִּרְצוֹנְךָ, הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, הָיִיתִי נִבְהָל: אֵלֶיךָ יהוה אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי, אֶתְחַנָּן: מַה בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ: שְׁמַע יהוה וְחָנֵּנִי, יהוה, הֱיֵה עֹזֵר לִי: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי, לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי, וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה: לְמַעַן, יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יהוה אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:
מכוונים את לבבך לה' ואחר התלהטות האש(הניצוץ) עומדים ואומרים: ה' מלך , ה' מלך , ה' ימלך לעולם ועד.
ה' מלך , ה' מלך , ה' ימלך לעולם ועד.
וְהָיָה יהוה לְמֶלֶךְ, עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יהוה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
הוֹשִׁיעֵנוּ, יהוה אֱלֹהֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ, מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת, לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ, בִּתְהִלָּתֶךָ: בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן-הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן, הַלְלוּיָהּ:כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ:
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים, יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם, יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ, לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים, בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ, נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ, כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

פסוקי דזמרה[עריכה]

פסוקי דזמרה נאמרים(ו) ללא הפסק בתפילה מההתחלה עד סוף תפילת שמונה-עשרה.
לפני זה אומרים:
הריני מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהלל וּלְשַבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי. לשֵם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִי הוּא וּשְכִינְתֵּיהּ, עַל יְדֵי ההוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵם כָּל יִשְׁרָאֵל.

ברכה שלפני פסוקי דזמרה[עריכה]

ברוך שאמר והיה העולם, ברוך הוא, ברוך עשה בראשית, ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקים, ברוך מרחם על הארץ, ברוך מרחם על הבריות, ברוך משלם שכר טוב ליראיו, ברוך חי לעד וקים לנצח, ברוך פודה ומציל, ברוך שמו.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, האל האב הרחמן, המהלל בפי עמו, משבח ומפאר בלשון חסידיו ועבדיו, ובשרי דוד עבדך. נהללך ה' אלהינו בשבחות ובזמירות, ונגדלך ונשבחך ונפארך ונזכיר שמך, ונמליכך, מלכנו אלהינו, יחיד, חי העולמים, מלך משבח ומפאר עדי עד שמו הגדול: ברוך אתה ה', מלך מהלל בתשבחות.
בימים שהם היה מוכרע גורל העם לא אומרים מזמור לתודה ואלו הם:ערב פסח,חול-המועד פסח, וערב יום כיפור:
מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַיהוה, כָּל הָאָרֶץ: עִבְדוּ אֶת יהוה בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה: דְּעוּ כִּי יהוה, הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ, וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ: בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ: כִּי טוֹב יהוה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ:

פסוקי דזמרה[עריכה]

יהי כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו: יהי שם ה' מברך, מעתה ועד עולם: ממזרח שמש עד מבואו,מהלל שם ה': רם על כל גוים ה', על השמים כבודו:ה' שמך לעולם , ה' זכרך לדר ודר: ה' בשמים הכין כסאו, ומלכותו בכל משלה: ישמחו השמים ותגל הארץ, ויאמרו בגוים ה' מלך: ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלך לעלם ועד: ה' מלך עולם ועד, אבדו גוים מארצו: ה' הפיר עצת גוים, הניא מחשבות עמים: רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום: עצת ה' לעולם תעמוד,מחשבות לבו לדר ודר: כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמד: כי בחר ה' בציון, אוה למושב לו: כי יעקב בחר לו יה, ישראל לסגלתו: כי לא יטש ה' עמו, ונחלתו לא יעזב: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, והרבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו: ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו:
אשרי
אַשְׁרֵי, יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
אַשְׁרֵי הָעָם, שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם, שֱׁיהוה אֱלֹהָיו:
תְּהִלָּה, לְדָוִד,
אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ, לְעוֹלָם וָעֶד:
בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ, לְעוֹלָם וָעֶד:
גָּדוֹל יהוה וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ, אֵין חֵקֶר:
דּוֹר לְדוֹר, יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ:
הֲדַר, כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:
וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וגדלותיך (וּגְדֻלָּתְךָ) אֲסַפְּרֶנָּה:
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
חַנּוּן וְרַחוּם יהוה, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וּגְדָל חָסֶד:
טוֹב יהוה לַכֹּל, וְרַחֲמָיו, עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
יוֹדוּךָ יהוה, כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ, יְבָרְכוּכָה:
כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
לְהוֹדִיעַ, לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד, הֲדַר מַלְכוּתוֹ:
מַלְכוּתְךָ, מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ, בְּכָל דּוֹר וָדֹר:
סוֹמֵךְ יהוה, לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף, לְכָל הַכְּפוּפִים:
עֵינֵי כֹל, אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:
צַדִּיק יהוה, בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד, בְּכָל מַעֲשָׂיו:
קָרוֹב יהוה, לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע, וְיוֹשִׁיעֵם:
שׁוֹמֵר יהוה, אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
תְּהִלַּת יהוה, יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר, שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
וַאֲנַחְנוּ, נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:
פרקי הללויה
הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי, אֶת יהוה:
אֲהַלְלָה יהוה בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:
אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה:
תֵּצֵא רוּחוֹ, יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא, אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו:
אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ, עַל יהוה אֱלֹהָיו:
עֹשֶׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם:
עֹשֶׂה מִשְׁפָּט, לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם, לָרְעֵבִים, יהוה, מַתִּיר אֲסוּרִים:
יהוה, פֹּקֵחַ עִוְרִים יהוה, זֹקֵף כְּפוּפִים, יהוה, אֹהֵב צַדִּיקִים:
יהוה, שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת:
יִמְלֹךְ יהוה לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ:

הַלְלוּ-יָהּ: כִּי-טוֹב, זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ-- כִּי-נָעִים, נָאוָה תְהִלָּה. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא, לִשְׁבוּרֵי לֵב; וּמְחַבֵּשׁ, לְעַצְּבוֹתָם. מוֹנֶה מִסְפָּר, לַכּוֹכָבִים; לְכֻלָּם, שֵׁמוֹת יִקְרָא. גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב-כֹּחַ; לִתְבוּנָתוֹ, אֵין מִסְפָּר. מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה; מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי-אָרֶץ. עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה; זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר. הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם, בְּעָבִים-- הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר; הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ; לִבְנֵי עֹרֵב, אֲשֶׁר יִקְרָאוּ. לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ; לֹא-בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה. רוֹצֶה יְהוָה, אֶת-יְרֵאָיו-- אֶת-הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם, אֶת-יְהוָה; הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן. כִּי-חִזַּק, בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ; בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. הַשָּׂם-גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם; חֵלֶב חִטִּים, יַשְׂבִּיעֵךְ. הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ; עַד-מְהֵרָה, יָרוּץ דְּבָרוֹ. הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר; כְּפוֹר, כָּאֵפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ, מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ-מָיִם. מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל. לֹא עָשָׂה כֵן, לְכָל-גּוֹי-- וּמִשְׁפָּטִים בַּל-יְדָעוּם: הַלְלוּ-יָהּ

הַלְלוּ-יָהּ: הַלְלוּ אֶת-יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם; הַלְלוּהוּ, בַּמְּרוֹמִים. הַלְלוּהוּ כָל-מַלְאָכָיו; הַלְלוּהוּ, כָּל-צְבָאָו. הַלְלוּהוּ, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ; הַלְלוּהוּ, כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר. הַלְלוּהוּ, שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם; וְהַמַּיִם, אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם. יְהַלְלוּ, אֶת-שֵׁם יְהוָה: כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם; חָק-נָתַן, וְלֹא יַעֲבוֹר. הַלְלוּ אֶת-יְהוָה, מִן-הָאָרֶץ-- תַּנִּינִים, וְכָל-תְּהֹמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר; רוּחַ סְעָרָה, עֹשָׂה דְבָרוֹ. הֶהָרִים וְכָל-גְּבָעוֹת; עֵץ פְּרִי, וְכָל-אֲרָזִים. הַחַיָּה וְכָל-בְּהֵמָה; רֶמֶשׂ, וְצִפּוֹר כָּנָף. מַלְכֵי-אֶרֶץ, וְכָל-לְאֻמִּים; שָׂרִים, וְכָל-שֹׁפְטֵי אָרֶץ. בַּחוּרִים וְגַם-בְּתוּלוֹת; זְקֵנִים, עִם-נְעָרִים. יְהַלְלוּ, אֶת-שֵׁם יְהוָה-- כִּי-נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ: הוֹדוֹ, עַל-אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל-חֲסִידָיו-- לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַם קְרֹבוֹ: הַלְלוּ-יָהּ.

הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַיהוה, שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ, בִּקְהַל חֲסִידִים:
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן, יָגִילוּ בְמַלְכָּם:
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר, יְזַמְּרוּ לוֹ:
כִּי רוֹצֶה יהוה בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים, בִּישׁוּעָה:
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ, עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:
רוֹמְמוֹת אֵל, בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:
לַעֲשׂוֹת נְקָמָה, בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת, בַּלְאֻמִּים:
לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם, בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם, מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא, לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ:

הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ, בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:
הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ, כְּרֹב גֻּדְלוֹ:
הַלְלוּהוּ, בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ, בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:
הַלְלוּהוּ, בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ, בְּמִנִּים וְעֻגָב:
הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:
כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ:
כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ:
פרקי הסיום של תהילים
בָּרוּךְ יהוה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ יהוה מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָיִם הַלְלוּיָהּ: בָּרוּךְ, יהוה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹדוֹ, לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ, אֶת-כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן:

קטעים מלוקטים[עריכה]

כאן נוהגים לעמוד:
וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יהוה, לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל,וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם, וְעַד עוֹלָם: לְךָ יהוה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת, וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ: לְךָ יהוה הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד, מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה,וּבְיָדְךָ, לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל: וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ,וּמְהַלְלִים, לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ:
וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה: אַתָּה הוּא יהוה, לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִםשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם,וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא, יהוה הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים;וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ, אַבְרָהָם: וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ, נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, (כאן יושבים)
וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ,וַתָּקֶם, אֶת דְּבָרֶיךָ, כִּי צַדִּיק, אָתָּה: וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ, בְּמִצְרָיִם,וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ, עַל יַם סוּף: וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו, וּבְכָל עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ, כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם, וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם, כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה,וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים:

וַיּוֹשַׁע יהוה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת יהוה, וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ:

שירת הים[עריכה]

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוה, וַיֹּאמְרוּ, לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַיהוה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ: יהוה, אִישׁ מִלְחָמָה, יהוה, שְׁמוֹ: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו, טֻבְּעוּ בְיַם סוּף: תְּהֹמֹת, יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אָבֶן: יְמִינְךָ יהוה, נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יהוה, תִּרְעַץ אוֹיֵב: וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ: וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב יָם: אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי: נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ, כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם, אַדִּירִים: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יהוה, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא: נָטִיתָ, יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ, אָרֶץ: נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ, עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ, אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ: שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז, יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת: אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ, כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יהוה, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ: תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יהוה, מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ: יהוה יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד: יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יהוה עֲלֵהֶם, אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם:
כִּי לַיהוה הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַיהוה, הַמְּלוּכָה:
וְהָיָה יהוה לְמֶלֶךְ, עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יהוה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

ברכת ישתבח[עריכה]

ישתבח שמך לעד מלכנו, האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ. כי לך נאה, ה' אלהינו ואלהי אבותינו: שיר ושבחה, הלל וזמרה, עז וממשלה, נצח, גדלה וגבורה, תהלה ותפארת, קדשה ומלכות. ברכות והודאות מעתה ועד עולם. ברוך אתה ה', אל מלך גדול בתשבחות, אל ההודאות, אדון הנפלאות, הבוחר בשירי זמרה, מלך יחיד, אל, חי העולמים.

בעשרת ימי תשובה מוסיפים מזמור זה:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יהוה:
אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי:
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד:
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן, תִּוָּרֵא:
קִוִּיתִי יהוה, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי:
נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר:
יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל יהוה: כִּי עִם יהוה הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:
וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל, עֲוֹנֹתָיו:

חצי קדיש[עריכה]

שליח ציבור או מנהל התפילה אומר חצי קדיש:
יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. /ועונים:אמן/ בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ. וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב ( קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. /ועונים:אמן/ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל . בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
גם הקהל מצטרף למשפט זה:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא:
יִתְבָּרֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל. שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא / ועונים:אמן/ לְעֵלָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵלָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶמֱתָאָ, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אַמֵן:

לשם העצמת הכוונה והבנת התפילה מובא התרגום:
יתגדל ויתקדש שמו הגדול, /ועונים:אמן/ בעולם שברא כרצונו וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב (ביאת) משיחו . /ועונים:אמן/ בחייכם וביומיכם ובחיי כל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב ואמרו אמן.
וכל המניין מצתרף למשפט זה:
יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי העולמים
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא. /ועונים:אמן/
למעלה \בעשרת ימי תשובה: למעלה ומעבר\ מכל הברכות והשירות התשבחות והנחמות \בעשרת ימי תשובה: הגדולות ביותר\ האמורות בעולם, ואמרו אמן.

קריאת שמע וברכותיה בבוקר[עריכה]

במניין השליח ציבור (או מנהל התפילה) אומר:
ברכו את יהוה המברך
ועונים:
ברוך יהוה המברך לעולם ועד
השליח ציבור (או מנהל התפילה) חוזר :
ברוך יהוה המברך לעולם ועד

ברכת יוצר אור שלפני הקריאה[עריכה]

ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. יוצר אור ובורא חשך. עשה שלום ובורא את הכל

המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים, ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ , מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ: המלך המרומם לבדו מאז, המשובח המפואר המתנשא מימות עולם. אלוהי עולם , ברחמיך הרבים רחם עלינו, אדון עוזנו, צור משגבנו, מגן ישענו, משגב בעדנו. אל ברוך גדול דעה הכין ופעל זהרי חמה טוב[1] יצר כבוד לשמו הכין ופעל סביבות עוזו פינות צבאיו קדושים רוממי ש-ד-י תמיד מספרים כבוד אל וקדושתו. תתברך ה' אלוקינו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת על כל שבח מעשה ידיך ועל מאורי אור שיצרת המה יפארוך סלה. תתברך לנצח צורנו מלכנו וגואלנו בורא קדושים, ישתבח שמך לעד מלכנו יוצר משרתים ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה יחד בכל דברי אלוקים חיים ומל עולם. כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים, כולם קדשים וכולם עושים באימה וביראה רצון קונם וכולם פותחים את פיהם בקדושה ובטהרה, בשירה ובזימרה ומברכין ומשבחין ומפארין ומעריצין ומקדישין וממליכין את שם האל המלך הגדול והנורא קדוש הוא וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדושה כולם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה: (קדושה זו אומרים אותה בישיבה, ואם עמד ישב)
קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו:
והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים לעומתם משבחים ואומרים:
ברוך כבוד ה' ממקומו:
לאל ברוך נעימות ייתנו למלך אל חי וקים זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו מרום וקדוש, פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהילות, אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כאמור: "לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו"[2] אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו.
ברוך אתה ה' יוצר המאורות.

אהבת עולם[עריכה]

אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקינו, חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו, אבינו מלכנו בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים לעשות רצונך בלבב שלם ען תחוננו ותלמדינו. אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה. והאר עיננו בתורתך ודבק ליבנו במצוותיך, ויחד לבבנו לאהבה לאהבה וליראה את שמך. למען לא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד. כי בשם קודשך הגדול והגיבור והנורא בטחנו נגילה ונשמחה בישועתך ורחמיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד. מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה מארבע כנפות כל הארץ ושבור עולנו מעל צווארינו ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו כי אל פועל ישועות אתה ובנו בחרת מכל עם ולשון וקרבתנו מלכנו באהבה להודות לך וליראה את שמך. ברוך אתה ה', הבוחר בעמו ישראל באהבה.

פרשה ראשונה - קריאת שמע[עריכה]

יש לומר בקול רם מה שאומר בקריאת שמע, ולומר את המילים ברור ויפה, ויש להקפיד בזה מאוד מכיוון שיש בזה קבלת עול מלכות שמיים ולכן בנסוף על בהירות יש להקפיד לכוון את ליבו לקבלת עול מלכות שמיים
יחיד אומר:
אל מלך נאמן

שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד
בלחש: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

[3]ואהבת את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. והיו הדברים האלה, אשר אנוכי מצווך היום , על לבבך.
ושיננתם לבניך , ודיברת בם בשבתך בביתך , ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך.

פרשה שנייה - והיה[עריכה]

[4] והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם היום, לאהבה את ה' אלוהיכם ולעובדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ונתתי מטר ארצכם בעיתו, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירושך ויצהרך.
ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת.[5] השמרו לכם פן יפתה לבבכם, וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחויתם להם. וחרה אף ה' בכם, ועצר את השמים ולא יהיה מטר, והאדמה לא תיתן את יבולה, ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם.
ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם, וקשרתם אותם לאות על ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם. ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך.
למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם, כימי השמיים על הארץ.

פרשה שלישית: פרשת ציצית[עריכה]

[6] ויאמר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית [7]על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם: למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם: אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצריים להיות לכם לאלוקים אני ה' אלוהיכם:
(מצרפים את המילה אמת לה' אלוהיכם. כשמתפללים בציבור חוזר החזן:"ה' אלוהיכם אמת")

ברכת "גאולה" לאחר הפרשיות[עריכה]

אמת ויציב ונכון וקים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד. אמת אלוקי עולם מלכנו צור יעקוב מגן ישענו לדור ודור הוא קים ושמו קים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קימת ודבריו חיים וקימים נאמנים ונחמדים לעד [8] ולעולמי עולמים. על אבותינו ועלינו ועל בנינו ועל דורותינו ועל כל זרע ישראל עבדיך. על הראשונים ועל האחרונים דבר טוב וקים באמת ואמונה חוק ולא יעבור. אמת שאתה הוא ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו. מלכנו מלך אבותינו. גואלנו גואל אבותינו. יוצרנו צור ישועתנו. פודנו ומצילנו לעולם הוא שמך ואין לנו עוד אלוקים זולתך סלה:


עזרת אבותינו אתה הוא מעולם. מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור. ברום עולם מושבך ומשפטך עד אפסי ארץ. אמת אשרי איש שישמע למצוותיך ותורתך ודבריך ישים על ליבו. אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע. אמת ממצרים גאלתנו ומבית עבדים פדיתנו. כל בכוריהם הרגת ובכורך ישראל גאלת וים סוף להם בקעת וזדים טיבעת וידידיםעברו ים ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר. על זאת שיבחו אהובים ורוממו לאל ונתנו ידידים שירות ותשבחות ברכות והודאות למלך אל חי וקים רם ונשא גדול ונורא משפיל גאים עדי ארץ, מגביה שפלים עדי מרום מוצי אסירים, פודה ענווים עוזר דלים העונה לעמו ישראל בעת שוועתם אליו. (כאן צריך לעמוד, ואין להפסיק בין קטע זה עד סוף חזרת הש"ץ).
תהילות לאל עליון גואלם ברוך הוא ומבורך משה ובני ישראל לך ענו שירה בשימחה רבה ואמרו כולם:
מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא:
שירה חדשה שיבחו גאולים לשמך הגדול על שפת הים יחד כולם הודו והמליכו ואמרו:
ה' ימלוך לעולם ועד:
ונאמר: גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל. ברוך אתה ה' [9] גאל ישראל.

תפילת שמונה עשרה[עריכה]

[10] ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

אבות[עריכה]

ברוך אתה ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, אלוקי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, האל הגדול, הגיבור והנורא אל עליון. גומל חסדים טובים. קונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.

/בעשרת ימי תשובה מוסיפים: זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כותבנו בספר חיים למענך אלוהים חיים/

מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ה', מגן אברהם

גבורות[עריכה]

אתה גיבור לעולם ה' מחיה מתים אתה, רב להושיע.
בקיץ: מוריד הטל
בחורף: משיב הרוח ומוריד הגשם
מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר.
מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה.
/בעשרת ימי תשובה: מי כמוך אב הרחמן, זוכר יצוריו לחיים ברחמים./
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה ה', מחיה המתים:

קדושה[עריכה]

בחזרת השליח ציבור אומרים לפני ברכת קדושת השם:
נקדישך ונעריצך כנועם סוד שיח שרפי קודש המשלשים לך קדושה, ככתוב על יד נביאך וקרא [11]זה אל זה ואמר: [12]
קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו
והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים, לעומתם משבחים ואומרים:
[13] ברוך כבוד ה' ממקומו
ובדברי קודשך כתוב לאמור:
[14] ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון, לדור ודור הללויה.

קדושת השם[עריכה]

אתה קדוש ושימך קדוש וקדושים כל יום יהללוך סלה. ברוך את ה', האל הקדוש. /בעשרת ימי תשובה: המלך הקדוש/

חונן הדעת[עריכה]

אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. חוננו מאיתך חכמה בינה ודעת. ברוך אתה ה' חונן הדעת.

תשובה[עריכה]

השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה ה', הרוצה בתשובה.

סלח לנו[עריכה]

סלח לנו אבינו כי [15] חטאנו מחל לנו מלכנו כי [16] פשענו כי אל טוב וסלח אתה ברוך אתה ה', חנון המרבה לסלוח.

גאולה[עריכה]

ראה נא בענינו וריבה ריבנו וגאלנו גאולה שלמה למען שמך כי אל גואל חזק אתה. ברוך אתה ה', גואל ישראל.

רפואה[עריכה]

רפאנו ה' ונרפא, הושיענו ונוושעה כי תהילתנו אתה. והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובניו ולכל מכותינו.

תפילה לחולה: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתרפאני\שתרפא לשם החולה בן/בת שם האמא (עם כל שאר ישראל) רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף כדי שאהיה\שיהיה\שתהיה חזק\ה בבריאות גוף ונשמה לקים תורתך הקדושה.

כי אל רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל.

ברכת השנים[עריכה]

נוסח אשכנז[עריכה]

ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן:
בחורף: טל ומטר לברכה
בקיץ: ברכה
על פני האדמה ושבענו מטובה וברכנו בשנים הטובות לברכה כי אל טוב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים.

נוסח עדות המזרח[עריכה]

בקיץ:ברכנו ה' אלוקינו בכל מעשה ידינו, וברך שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבהותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה כי אל טוב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים.
בחורף:ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה. ורווה פני תבל ושבע את העולם כולו מטובך. ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך. שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענויות, ועשה לה תקווה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתיה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון, ברכה ונדבה. ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה. כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים: ברוך אתה ה' מברך השנים:

קיבוץ גלויות[עריכה]

תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה ה', מקבץ נדחי עמו ישראל

משפט[עריכה]

השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו מהרה אתה ה' לבדך בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט. ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט. /בעשרת ימי תשובה: המלך המשפט/

למינים ולמלשינים[עריכה]

ולמלשינים[17] אל תהי תקווה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו, והזדים מהרה תעקר ותשבר ותכניעם במהרה בימנו. ברוך אתה ה', שומר אויבים ומכניע זדים[18]

על הצדיקים[עריכה]

על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך ישראל, ועל פליטת בית סופריהם ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך ה' אלוקינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשימך באמת, ושים חלקנו עימהם ומעולם לא נבוש כי בך בטחנו ועל חסדך הגדול באמת נשענו. ברוך אתה ה', משען ומבטח לצדיקים.

ירושלים[עריכה]

ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת ובנה אותה בקרוב בימנו בנין עולם וכיסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין. ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

משיח בן דוד[עריכה]

את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קיוינו כל היום. ברוך אתה ה', מצמיח קרן ישועה.

שומע תפילה[עריכה]

אב הרחמן, שמע קולנו ה' אלוקינו, חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו, כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה, ומלפניך מלכנו ריקם על תשיבנו, חוננו ועננו ושמע תפילתנו, (פה אפשר לומר בקשות אישיות, אולם עדיף לומר זו לפני יהיו לרצון כדי שיוכל להפסיק לקדושה. בימי עצירת גשמים אומרים פה ועננו) כי אתה שומע תפילת כל פה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.

עבודה[עריכה]

רְצֵה ה' אלוהינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה, והשב את העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך.

בראש חודש ובחול המועד אומרים:
אלוהינו ואלוהי אבותינו יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו וזכרון אבותינו, זכרון ירושלים עירך וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה, לחן ולחסד ולרחמים, לחיים טובים ולשלום ביום:
/בראש חודש: ראש החודש הזה/ /בחול המועד פסח: ביום חג המצות הזה, ביום מקרא קודש הזה/ /בחול המועד סוכות: חג הסוכות הזה, ביום מקרא קודש הזה./
לרחם בו עלינו ולהושיענו. זוכרנו ה' אלוהינו בו לטובה, וזוכרנו בו לברכה ופקדינו בו לברכה והושיענו בו לחיים ובדבר ישועה ורחמים חוס וחוננו וחמול ורחם עלינו כי עליך יעיננו כי אל מלך חנון ורחום אתה.

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון.

הודאה[עריכה]

מודים[19] אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד,
צורנו צור חיינו, מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורים בידך,
ועל נשמותינו הפקודות לך,
ועל נסיך שבכל יום עמנו,
ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהרים.
הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קוינו לך. ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.
בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך
וכל החיים יודוך סלה, ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב,
האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה ה', הטוב שמך ולך נאה להודות.

מודים דרבנן[עריכה]

בזמן החזרה של השליח ציבור (או מנהל התפילה) על ברכת ההודאה אומרים :
מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו,
אלהי כל בשר, יוצרנו יוצר בראשית.
ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו.
כן תחינו ותקימנו ותאסוף גלויותינו לחצרות קדשיך
לשמור חקיך ולעשות רצונך בלבב שלם,
על שאנו מודים לך.
ברוך אל ההודאות.

ברכת כהנים (בחזרת שליח ציבור)[עריכה]

השליח ציבור (או מנהל התפילה) מחכה אחרי ברכת הודאה כדי לאפשר לכהנים לעלות
אם לא עלו כהנים לדוכן יאמר:
אלהינו ואלהי אבותינו , ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה
על ידי משה עבדך , האמורה מפי אהרון ובניו - כוהנים עם קדשך כאמור
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
וממשיכים בחזרת השליח ציבור

אם עלו כוהנים לדוכן קוראים להם:כֹּהֲנִים והכוהנים מברכים:
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו בקדושתו של אהרון והקהל עונה: אמן
ושליח הציבור מקריא מילה במילה ויש מניינים שמקריא שורה בשורה והכוהנים חוזרים אחריו:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.והקהל עונה: אמן
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.והקהל עונה: אמן
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.והקהל עונה: אמן
וממשיכים בחזרת השליח ציבור

ברכת שלום[עריכה]

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חָיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כּל יִשְרָאֵל עַמֶּךָ.
בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תוֹרָת חָיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרָחֲמִים וְחָיִּים וְשָׁלוֹם.
וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיֶךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כּל עָמְּךָ יִשְׁרָאֵל בְכֹל עֵת וּבְכֹל שָעָה בִּשׁלוֹמֶךּ.

בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
וּבְסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בּשָּׁלוֹם.

תפילת מר בריה דרבינא[עריכה]

בברכה זו לפני עושה שלום יתרחק שלוש פסיעות אחורה ויעשה שלוש קידות אחת לאחר במרומיו לשמאל , אחת ימין לאחר עלינו , ולאמצע לאחר כל ישראל:
אלהי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה .
פתח לבי בתורתך ואחרי מצותיך תרדוף נפשי.
וכל הקמים עלי וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם.
עשה למען שמך , עשה למען ימניך , עשה למען תורתך עשה למען קדושתך.
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם /בעשרת ימי תשובה:השלום/ בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן/

לאחר הברכה יחזור למקומו.

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקינו בתורתיך. ושם נעבדך ביראה כימי עולם, וכשנים קדמוניות.
וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמנית.

תחנון[עריכה]

וידוי[עריכה]

אלהינו ואלהי אבותינו, תבוא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מתחינתנו
שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבתינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו.

אשמנו , בגדנו ,גזלנו ,דיברנו דופי. העוינו, והירשענו, זדנו, חמסנו, טפלנו שקר.
יעצנו רע, כזבנו , לצנו ,מרדנו ,ניאצנו ,סררנו ,עוינו ,פשענו ,צררנו, קישינו עורף.
שיחתנו, תיעבנו, תעינו, תיעתענו.

סרנו ממצוותיך וממשפתיך הטובים ולא שוה לנו, ואתה צדיק על כל הבא עלינו,
כי אמת עשית ואנחנו הירשענו.

שלוש עשרה מידות הרחמים[עריכה]

מי שמתפלל לבד לא אומר שלוש עשרה מידות:
אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת, ודרך תשובה הורית.
גדלת רחמיך וחסדיך תזכר היום ובכל יום לזרע ידידיך.
תפן אלינו ברחמים, כי אתה הוא בעל הרחמים.
בתחנון ותפילה פניך נקדם, כהודעת לענו מקדם.
מחרון אפך שוב, כמו בתורתך כתוב.
ובצל כנפיך נחסה ונתלונן, כיום וירד ה' בענן.
תעבר על פשע ותמחה אשם, כיום ויתיצב עמו שם.
תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר, כיום ויקרא בשם ה' , ושם נאמר
ויעבר יהוה על-פניו ויקרא
ה', ה', אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת. .
נצר חסד לאלפים, נשא עון ופשע וחטאה, ונקה.
וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו.
סלח לנו אבינו כי פעשנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו.
כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך.

נפילת אפיים[עריכה]

ויאמר דוד אל גד, צר לי מאד, נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו,
וביד אדם אל אפלה.
רחום וחנון חטאתי לפניך . ה' מלא רחמים , רחם עלי וקבל תחנוני.
ה' אל באפך תוכיחני, ואל בחמתך תיסרני.
חנני ה', כי אומלל אני, רפאני ה' כי נבהלו עצמיי.
ונפשי נבהלה מאוד, ואתה ה' עד מתי.
שובה ה', חלצה נפשי, הושיעני למען חסדך.
כי אין במוות זכרך, בשאול מי יודה לך.
יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מיטתי, בדמעתי ערשי אמסה.
עששה מכעס עיני, עתקה בכל צוררי.
סורו ממני כל פועלי אוון, כי שמע ה' קול בכיי.
שמע ה' תחינתי, ה' תפילתי ייקח.
יבושו וייבהלו מאוד כל אויביי, ישובו יבושו רגע.

הערות שוליים[עריכה]

  1. טוב הינו כינוי לה'
  2. תהילים קלו
  3. דבריםו
  4. דברים יא
  5. מכאן יש הנוהגים להנמיך את הקול ללחישה, אבל עדיין לשמוע מה שאומר.
  6. במדבר טו
  7. נוהגים לנשק את הציציות כשאומרים ציצית
  8. כאן יעזוב את הציציות
  9. את המילים "גאל ישראל" נוהגים לומר בשקט כדי שהקהל לא יצטרכו לענות אמן ולהפריד בין גאולה לתפילה.
  10. כשאומרים "ה' שפתי תפתח" הולכים שלוש צעדים אחורה, "ופי יגיד תהילתך"- שלוש צעדים קדימה.
  11. כשאומרים זה- משתחווים לצד ימין, אל זה-לצד שמאל, ואמר- לאמצע.
  12. כשאומרים קדוש קדוש קדוש, מרימים את עקבי הנעלים מעט כל "קדוש"
  13. כשאומרים "ברוך כבוד" מרימים את עקבי הנעליים פעם אחת
  14. כשאומרים ימלוך, מרימים את עקבי הנעלים פעם אחת
  15. נוהגים להכות על החזה כשאומרים "חטאנו" ו"פשענו".
  16. נוהגים להכות על החזה כשאומרים "חטאנו" ו"פשענו".
  17. ויש אומרים"למינים ולמלשינים", ובמקור כתוב היה "ולמשומדים", אך בוטל מפני פחד הגוים. וכן מנהג אחינו בני תימן.
  18. ויש אומרים- מינים.
  19. כשיאמר מודים ישתחווה