נפש החיים/שער ד/פרק כ
והוא הבן יקיר מבני פלטרין דמלכא. מבני היכלא דמלכא אשר לו לבדו הרשות נתונה בכל עת לחפש בגנזי דמלכא קדישא. וכל השערים העליונים פתוחים לפניו. כמאמרם ז"ל (סוטה מט א) כל העוסק בתורה מתוך דוחק כו' ר' אחא ב"ח אומר אף אין הפרגוד ננעל בפניו שנא' ולא יכנף עוד מוריך. ונכנס בשערי התו"הק להשיג ולהסתכל באור הפנימי בעמקי רזין עלאין דילה. כמ"ש בפ' התורה ומגלין לו רזי תורה. וכן אמרו (עבודה זרה לה ב) ולא עוד אלא שדברים המכוסין מבני אדם מתגלין לו.
ובמדרש תהלים מזמור י"ט אמרו על שמואל שאמר מכיר אני חוצות הרקיע כו' (ובש"ס הגרסא נהירי לי שבילי דרקיעא כו') וכי שמואל עלה לרקיע אלא על ידי שיגע בחכמתא של תורה למד מתוכה מה שיש בשחקים. ובמשלי רבתא פ"ח ומפתח שפתי מישרים דברים שהם פותחין לכם חדרי חדרים שבמרום.
ובתד"א (סא"ר פכ"ז) ברוך המקום שבחר בדברי חכמים ובתלמידיהם כו' כשם שהם יושבים בבהכ"נ ובבהמ"ד ובכל מקום שפנוי להם וקורין ושונין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקין ד"ת על פיהם כמו כן הקב"ה יושב כנגדם ומגלה להם סודות התורה בפיהם ובלבבם כו'.
ורוח קדשו יתב' ישכון לבטח עליו תמיד כמ"ש בזוהר שמות (ח"ב ו, ב) חכימי עדיפי מנביאי בכלא דהא לנביאי לזמנין שרת עליהון רוח קודש' ולזמנין לא וחכימין לא אעדי מנהון רוח קודשא אפי' רגעא חדא זעירא דידעין מה די לעיל' ותתא ולא בעו לגלא'.
ובתד"א (סא"ז פ"א) וכיון שקרא אדם תורה נביאים וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות והגדות ושנה הגמרא ושנה הפלפול לשמה מיד רוח הקודש שורה עליו שנאמר רוח ה' דבר בי כו'.
ודרך כלל אמרו בפ' התורה שכל העוסק בת"ת ה"ז מתעלה כו'. וכ"א (בס"פ הרואה) אם נבלת בהתנשא כל המנבל עצמו על ד"ת מתנשא. עד שאמרו ז"ל שמדרגתם למעלה ממדרגת הנביאים. כמ"ש חכם עדיף מנביא וכמ"ש בזוהר שמות הנ"ל. ויותר מבואר הענין בפ' צו (ח"ג לה, א) ת"ח מה בין אינון דמשתדלי באורייתא לנביאי מהימני דאינון דמשתדלי באורייתא עדיפי מנביאי בכל זמנא. מ"ט דאינון קיימי בדרגא עלאה יתיר מנביאי. אינון דמשתדלי באורייתא קיימי לעילא באתרא דאקרי תורה דהוא קיומא דכל מהימנותא. ונביאי קיימי לתתא באתר דאקרי נ"וה. ע"ד אינון דמשתדלי באוריי' עדיפי מנביאי ועלאין מנהון יתיר. דאלין קיימין לעילא ואלין קיימין לתתא כו'. וע"ד זכאין אינון דמשתדלי באורייתא דאינון בדרגא עלאה יתיר על כולא כו':