נפש החיים/שער ב/פרק יח

והנה אחר שכבר הורגל וסדור' לו תפלתו בהתקשרות הג' בחי' נר"ן שבכללות נפשו ע"י האותיות ונקודות וטעמים שבכל תיבה כמש"ל פט"ז. יתעצם בטוהר מחשבתו וכוונתו. לדבק אח"ז כל הג' בחי' נר"ן בבחי'. נשמתא לנשמתא הנ"ל שהוא שורש נשמתו. ע"י צרופי האותיות של התיבה בשורש קדושתם העליון. וכשיתדבק בזאת המדרגה אז יוכל להחשב כאלו אינו בעולם כלל. וממילא יתבטל בעיניו מכל וכל. כי בחי' זאת היא נעלה ממדרגת האדם עתה כמש"ל. ויכלול עצמו בשורש נשמתו בכלל שורש העליון ש"ל כלל נשמות ישראל יחד:

לכן קבעו אנשי כנה"ג לומר קודם התחלת תפלת העמידה הפסוק אדני שפתי תפתח. כי מי שזוכה למדרגה זו בעת התפלה. הרי מהתקשרות המחשבה זו יוכל להיות גופו כאבן דומם וכאלם לא יפתח פיו. רק שהוא ית' יפתח שפתיו לדבר לפניו תיבות התפלה. ולכן אמר שם אדני דוקא שהוא סוד כנסת ישראל הנ"ל. ועיין בפע"ח סוף שער הבריאה בענין זה הפסוק קודם התפלה שארז"ל עליו שהוא כתפלה אריכתא (ברכות דף ד' ע"ב). וזשרז"ל המתפלל צריך שיתן לבו למעל' וכעין שפי' ר' יונה ז"ל שם. וכן חסידים הראשונים שהיו שוהי' שעה א' וכו' כדי שיכוונו את לבם למקו'. והוא מבואר:

הגהה: ולכן כלל סדר התפלה נחלק לד'. שהן הד' בחי' נר"ן ושרש הנשמה. הקרבנות הם נגד בחי' הנפש ועולם הנפש עשיה. כי הם באים על חטאי בחי' הנפש כמ"ש ונפש כי תחטא כו' והביא כו'. ופסוקי דזמרה נגד עולם הרוח עולם המלאכים המשוררים. וק"ש וברכות י' נגד היכלין דבריאה כידוע. עולם הנשמות. ובאמירת פרשיות הקרבנות עד ב"ש. יכוין להעלות כל בחי' הנפשות דעשיה שהוא הפנימיות דעשי'. לכללם ברוחו' דיצירה. ויכלול גם נפשו עמהם לקשר' ברוחו. ומב"ש עד ברכו' ק"ש יכלול כל הנפשין דעשיה והרוחין דיצירה וגם בחי' נפשו ורוחו בנשמתין דבריאה. ומברכות ק"ש עד העמידה יכלול ויעלה כל הנר"ן דבי"ע ונר"ן שלו עמהם לכוללם יחד בשורש הנשמה ושורש הכנסיה של כלל נשמות ישראל יחד. וע' קצת מכ"ז בפע"ח פ"א משער התפלה. וזה שרמז שם האריז"ל במ"ש ועי"כ נכללת השכינה מכולם כו' ע"ש. וז"ש האריז"ל לקבל ע"ע {על עצמו} קוד' תפל' מצות ואהבת לרעך:

@ שער ג