משנה תענית ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ד · משנה ו | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


בבלי כח ב  רמב"ם הלכות תעניות ה ב  שולחן ערוך אורח חיים תקמט בבלי כט א  רמב"ם הלכות תעניות ה ב  שולחן ערוך אורח חיים תקמט   משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב.

בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד כ, והבקעה העיר כא, ושרף אפסטמוס את התורה כב, והעמיד צלם בהיכל.

בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא כג יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה כד ובשניה כה, ונלכדה ביתר כו, ונחרשה העיר כז.

משנכנס אב, ממעטין בשמחה.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה בית תור ונחרשה העיר משנכנס אב ממעטין בשמחה

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות - שהרי בו' בסיון נתנו עשרת הדברות ובז' בהשכמה עלה לקבל את שאר התורה ושהה שם מ' יום יט, נמצאו כלים בי"ז בתמוז, וכשירד שבר את הלוחות:

ובטל התמיד - שלא היה שם כבשים להקריב, שבאה העיר במצור:

והעמיד צלם בהיכל - פליגי בה אמוראי בירושלמי, חד אמר צלם של מנשה, ובבית ראשון מיירי. וחד אמר צלם של אפוסטמוס שהיה משרי היונים ובבית שני היה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יט) (על הברטנורא) כ"ד דסיון וט"ז דתמוז מלו להן ארבעין בי"ז נחית. גמרא:

(כ) (על המשנה) ובטל התמיד. בגמרא שכך קבלנו מאבותינו:

(כא) (על המשנה) והובקעה העיר. פירש בגמרא בשניה, דבראשונה כתיב בירמיה בתשעה לחדש וגו' ותבקע העיר:

(כב) (על המשנה) התורה. כך קבלנו מאבותינו:

(כג) (על המשנה) שלא כו'. בגמרא למדוהו מקראי:

(כד) (על המשנה) בראשונה. בגמרא דייק מקראי דבז' נכנסו העו"ג להיכל וקלקלו בו בז' ובח'. ובט' סמוך לחשיכה הציתו בו המוקדני' את האור והיה דולק והולך כל היום (העשירי) כולו:

(כה) (על המשנה) ובשניה. דתניא מגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב:

(כו) (על המשנה) ביתר. עיר גדולה והיו בה אלפים ורבבות מישראל כו' ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן בהמ"ק. הר"מ:

(כז) (על המשנה) ונחרשה העיר. כדכתיב ציון שדה תחרש שנחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה. רש"י: