משנה תמיד ג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ג · משנה ח | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח.

מיריחו היו שומעין קול המגרפה.

מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור.

מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז.

מיריחו היו שומעין קול החליל.

מיריחו היו שומעין קול הצלצל.

מיריחו [ היו ] שומעין קול השיר.

מיריחו היו שומעים קול השופר טו.

ויש אומרים, אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים טז.

מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת.

אמר רבי אליעזר בן דגלאי, עזים היו לבית אבא בהר מכוור, והיו מתעטשות מריח פטום הקטרת.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח מיריחו היו שומעין קול המגרפה מיריחו היו שומעין קול החליל מיריחו היו שומעין קול הצלצל מיריחו היו שומעין קול השיר מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מכני לכיור מיריחו היו שומעין קול השופר ויש אומרין אף קולו של כוהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכיפורים מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת אמר רבי אלעזר בן דלגאי עיזים היו לאבא בהרי מכוור והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מיריחו היו שומעים קול שער הגדול - ומירושלים עד יריחו עשר פרסאות:

המגריפה - מין כלי נגון יב שהיה במקדש, עשרה נקבים היו בו, וכל אחד ואחד מוציא מאה מיני זמר יג, וקולו נשמע עד למרחוק:

בן קטין - שם אדם וכהן גדול היה, ועשה גלגל לכיור לשקעו בבור שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה, שכל דבר שנתקדש בכלי שרת נפסל בלינה וביוצא ובטבול יום, וכשהיו מעלים אותו יד מן הבור לקדש בו ידיהם ורגליהם היה קול הגלגל נשמע עד יריחו:

גביני כרוז - כהן ששמו גביני, שהיה מכריז בכל בוקר בבית המקדש עמדו כהנים לעבודתכם:

חליל - צלמיצלי"ש בלע"ז, בערבי מזמא"ר, וקולו נשמע למרחוק. ויש אומרים פיפר"י בלע"ז:

צלצל - צמבל"י בלע"ז:

מכוור - שם מקום:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יב) (על הברטנורא) ואפשר שנקראת מגרפה לפי שצורתה היתה כן. הר"מ:

(יג) (על הברטנורא) נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר. ואמרו בגמרא דגוזמא היא. ויש אומרים שכל אחד מוציא עשרה מיני זמר, נמצא כולה מוציאה מאה מיני זמר. וכן פירש הר"מ:

(יד) (על הברטנורא) משמע דתחלת דבריו דלשקעו לאו דוקא, שהרי כל עצמו של גלגל לא נעשה אלא להשמיע קול. ועתוי"ט:

(טו) (על המשנה) השופר. ידוע שהשופר תוקעין אותו בכל יום במקדש, וכמו שנתבאר בסוף סוכה. הר"מ:

(טז) (על המשנה) ביום הכיפורים. שהכהנים והעם העומדים בעזרה היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדתנן ביומא משנה ב' פרק ו', ועל אותו קול הוא אומר כן, אלא שמיחסו לכהן גדול שהוא ראש המדברים. ואין נראה שיהיה קול של כהן גדול לבדו כו' להחליט על כל כהן גדול, אי אפשר לומר כן. וכן מוכח לישנא דמתניתין בשעה כו'. ועתוי"ט: