משנה תמיד ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ג · משנה א | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אמר להם הממנה, בואו והפיסו, מי שוחט, מי זורק, מי מדשן מזבח הפנימי א, מי מדשן את המנורה, מי מעלה אברים לכבש, הראש, והרגל, ושתי הידים, העקץ, והרגל, החזה, והגרה, ושתי דפנות, הקרבים, והסלת, והחבתים, והיין.

הפיסו, זכה מי שזכה.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

אמר להם הממונה בואו והפיסו מי שוחט מי זורק מי מדשן את המזבח הפנימי מי מדשן את המנורה מי מעלה איברים לכבש הראש והרגל ושתי הידים העוקץ והרגל החזה והגרה ושתי דפנות והקרביים והסולת והחביתים והיין הפיסו זכה מי שזכה.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אמר להם הממונה בואו והפיסו - הטילו פייס. הוא הגורל המפורש פרק ב' דיומא:

מי שוחט - אע"ג דשחיטה כשרה בזר, תקנו בה פייס, דתחילת עבודת התמיד היא וחביבה להו, אי לא יטילו פייס אתו לאינצויי עלה ואתו בה לידי סכנה:

מי זורק - מקבל הדם הוא הזורק, ומשום דעיקר הקרבן הויא זריקה להכי נקט לה:

מי מדשן מזבח הפנימי - והמדשן הוא המקטיר קטורת ב. ומשום דדשון תחילת עבודה של קטורת היא, נקט לה. וכן דשון המנורה תחילת ההדלקה. ודשון מזבח הפנימי והמנורה, קודם שחיטת התמיד היה. והא דמדכר בסדר הפייס שוחט וזורק ברישא, משום שהם עיקר עבודה טפי:

העוקץ - האליה ג:

החזה - כל [השומן] הרואה את הקרקע:

והגרה - מקום שהוא מעלה גרה, הוא הצואר, ובו מחוברים קנה הריאה עם הכבד והלב ד:

זכה מי שזכה - מי שעלה לו הפייס זורק את הדם, והסמוך לו שוחט. ואע"פ שהשחיטה קודמת לקבלת הדם, מ"מ מפני שעבודת הזריקה גדולה מן השחיטה, שהשחיטה כשרה בזר משא"כ בזריקה, לפיכך זכה הראשון שהגיע לו הפייס בזריקה, והשני הסמוך לו בשחיטה, והשלישי מדשן מזבח הפנימי ומקטיר הקטורת, והרביעי מדשן את המנורה ומדליק את הנרות, והחמישי מעלה הראש והרגל לכבש, והששי שתי הידים, והשביעי העוקץ דהיינו האליה והרגל, והשמיני החזה והגרה, והתשיעי שתי דפנות, והעשירי הקרבים, והאחד עשר הסולת של מנחת נסכים שהיא קריבה עם התמיד. והשנים עשר חביתי כהן גדול, והשלשה עשר יין של נסכים. כל אלו שלשה עשר כהנים יוצאים בפייס אחד כמפורש פרק ב' דיומא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על המשנה) מזבח כו'. אקדמיה לדשון המנורה, דכי עייל להיכל במזבח פגע ברישא, דתניא, שלחן בצפון כו' ומנורה בדרום כו', מזבח ממוצע ועומד באמצע ומשוך כלפי חוץ קמעא, דכתיב ואת המנורה נוכח השלחן, בעינן דחזו להדדי. גמרא:

(ב) (על הברטנורא) וכן כתב עוד להלן והשלישי מדשן כו' ומקטיר קטורת. טעות הוא בידו, דהא תנן בפרק ה' משנה ב' חדשים לקטרת. ועוד, בריש פרק ו' מי שזכה בדשון מזבח הפנימי כו' מקדימים כו', ולשון הר"מ, והשלישי מרים דשון מזבח הפנימי לפי שבו מקטירין הקטורת. ועתוי"ט:

(ג) (על הברטנורא) ואין נראה כן מסוף פרק דלקמן. והמפרשים פירשו שם הזנב. אבל הערוך כתב שהוא העצה כדכתיב לעומת העצה.

(ד) (על הברטנורא) ובפרק דלקמן משנה ג' תנן דכבד תלוי בדופן הימנית. ולשון המפרש, ובו מחובר הקנה והלב: