משנה תמיד א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק א · משנה ב | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מי שהוא רוצה לתרום את המזבח, משכים וטובל עד שלא יבוא הממנה.

וכי באיזו שעה הממנה בא, לא כל העתים שוות, פעמים שהוא בא מקריאת הגבר, או סמוך לו מלפניו או מלאחריו.

הממנה בא ודופק יג עליהם, והם פתחו לו.

אמר להן, מי שטבל יבוא ויפיס יד.

הפיסו, זכה מי שזכה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְּמֻנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְּמֻנֶּה בָּא, לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְּמֻנֶּה בָּא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבוֹא וִיפַיֵּס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְּמֻנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְּמֻנֶּה בָּא, לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְּמֻנֶּה בָּא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבוֹא וִיפַיֵּס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל עד שלא יבוא הממונה ובאיזו שעה הממונה בא לא כל העיתים שוות פעמים שהוא בא מקריאת הגבר או סמוך לו מלאחריו או מלפניו הממונה בא ודפק עליהם והן פותחין לו אמר להן מי שטבל יבוא ויפיס הפיסו זכה מי שזכה.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

לתרום את המזבח - תרומת הדשן:

משכים וטובל - שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבוד עבודה אפילו טהור, עד שהוא טובל:

וכי באיזו שעה הממונה בא - כלומר מי איכא זמן קבוע לביאת הממונה, דאמרת שהיה משכים וטובל קודם ביאת הממונה, אלא ודאי לא היה זמן קבוע לביאתו שלא כל העתים היו שוות שפעמים היה בא הממונה מקרות הגבר כו', והלכך מי שהיה רוצה לתרום היה משכים כל מה שהיה יכול, ואח"כ היה בא הממונה ודופק עליהם לאותם שבבית המוקד, והם היו פותחין לו:

מקריאת הגבר - אית דמפרשי קריאת התרנגול. ואית דמפרשי כהן שהיה רגיל לקרות בכל יום סמוך לעלות השחר:

מי שטבל יבוא ויפיס - כל אותן שהיו נותנים לבם לתרום, היו טובלים קודם שיבוא הממונה, ואח"כ היו מטילין פייס ביניהן, הוא הגורל, ומי שבא לו הגורל הולך ותורם. סדר הגורל ומעשהו, מפורש פרק ב' דיומא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) ודופק. מורה על המקיש בפתח בנחת. כמו קול דודי דופק. הר"מ:

(יד) (על המשנה) ויפיס. בכאן בחצי בית המוקד הבנוי בקודש. דאין מטילין פייס אלא בעזרה במקום הקדוש, דכתיב בבית אלהים נהלך ברגש כו'. ואע"ג דשאר פייסות היו בלשכת הגזית כו', התם היינו טעמא מפני שאותם הכהנים שהיו בעזרה היו קרובים ללשכת הגזית והתם היו מפייסים, אבל הכא כיון דהיו בבית המוקד שעדיין לא ירדו לעזרה ואיכא נמי בבית המוקד מקום מקודש היו מפייסים התם, ובעזרה א"א לפייס כו'. מפרש. אבל הר"מ כתב, ויפייסו בלשכת הגזית פייס ראשון ושני: