משנה שקלים ה ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ה · משנה ב | >>
אין פוחתין משלשה גזברין ומשבעה אמרכלין, ואין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים, חוץ ט מבן אחיה שעל חולי מעים ואלעזר שעל הפרוכות, שאותן קבלו רוב הצבור עליהן.
משנה מנוקדת
אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה אֲמַרְכָּלִין,
- וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם;
- חוּץ מִבֶּן אֲחִיָּה שֶׁעַל חוֹלֵי מֵעַיִם וְאֶלְעָזָר שֶׁעַל הַפָּרוֹכוֹת,
- שֶׁאוֹתָן קִבְּלוּ רֹב הַצִּבּוּר עֲלֵיהֶן:
נוסח הרמב"ם
אין פוחתין -
- משלשה גזברין,
- משבעה אמרכלין.
- ואין עושין שררה על הציבור, בממון - פחות משנים.
- חוץ מבן אחיה - שעל חולי מעיים,
- ואלעזר - שעל הפרוכות,
- שאותם - קיבלו הציבור עליהן.
- ואלעזר - שעל הפרוכות,
- חוץ מבן אחיה - שעל חולי מעיים,
פירוש הרמב"ם
כבר מלאו אזניך כי גזברים הם נקראים אותן האנשים הממונים על המקדש, והם מתעסקים בממון ההקדש ובכל ההקדשות. אמרו בתוספתא דשקלים "שלושה גזברים מה הם עושין? פודין את הערכים, ואת החרמים, ואת ההקדשות, ומעשר שני, וכל מלאכת הקדש בהן נעשית".
ואמרכול - מעלתו גדולה מן הגזבר, תרגום "ונשיא נשיאי הלוי"(במדבר ג, לב) "ואמרכלא דממנא על רברבי ליואי".
ויש שם מעלה למעלה ממעלת האמרכל, ונקרא מי שהוא בזו המעלה "קתילוק", ולא יהיו בזו המעלה פחות משנים.
נמצא הסגן תחת נשיאות כהן גדול, וקתילוקין תחת נשיאות הסגן, והאמרכולין תחת נשיאות הקתילוקין, והגזברין תחת נשיאות האמרכולין.
ואמרו שבעה אמרכולין - מה הן עושין? שבעה מפתחות העזרה בידם, רצה אחד מהם לפתוח אינו יכול עד שיכנסו כל האמרכולין, פותחין וגזברין נכנסין. והביאו ראיה שלא יהיו פחות מאלו מימים קדמונים בדורות הנביאים, ולא היו פחות ממה שהתנה בכאן.
והביאו אסמכתא שלא יהיו ממונין על ממון הקהל פחות משנים מפסוק "והם יקחו את הזהב"(שמות כח, ה), ומיעוט כל לשון רבים שנים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
גזברים - הן שממון ההקדש תחת ידם והן פודים הערכין ז והחרמין וההקדשות, וכל מלאכת הקודש בהם נעשים:
אמרכלין - למעלה מן הגזברים. ונשיא נשיאי הלוי (במדבר ג) מתרגמינן ואמרכליא דממנא. ולשון אמרכל, אמר על כל. ובערבי קורים לגדול אמיר. מה היו ז' אמרכלין עושין, שבעה מפתחות העזרה בידם, רצה אחד מהן לפתוח אינו יכול עד שיכנסו כולם ויפתחו, והגזברים נכנסים אחריהם ומוציאים מה שהן צריכין. ועוד מעלה האחרת למעלה מן האמרכלים היתה שם שלא נזכרה במשנה ומייתי לה בתוספתא, והן שני קתילוקין. ונמצאו שם ה' מדרגות, כהן גדול, סגן, קתילוקין ח, אמרכלין, גזברים:
אין עושין שררה פחות משנים - דכתיב (שמות כח) והם יקחו את הזהב, מיעוט רבים שנים:
פירוש תוספות יום טוב
אין פוחתין מג' גזברים ומז' אמרכלין. וכתב הר"ב דאיכא נמי ב' קתילוקין וכולהו יליף בירושלמי מן הכתוב שבד"ה ב' ל"א ויחיאל ועזזיהו ונחת [גיזברין] ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו [מרכולין] פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו [קתילוקין] במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים ופירש ביפה מראה דאע"ג דבקרא לא נזכר כמה מהם הגזברים ומי מהן המרכולין הא פשיטא דהגזברים ג' שהרי הגזברים ממונים על דבר שבממון ואם כן בעינן ג' כדתנן בסוף פאה הלכך פסקיה לקרא דג' מינייהו הם הגזברין והשאר הם המרכולין והם ז' ובמנוי הקתילוק לא אתפרש אלא דבירושלמי איתא המלך וכהן גדול כשהוא חותם הגזבר חותם ונותנו לאמרכל אמרכל חותם ונותנו לקתליק קתילוקין חותם ונותנו לכ"ג כ"ג חותם ונותנו למלך כו' ובערוך כתב ממונה על האוצרות אבל רש"י בסוף הוריות פירש כן על הגזבר ונראה דודאי כולן ממונים על האוצרות אלא שזה למעלה מזה. והקתילוק שהוא למעלה מהאמרכל לא היה לו שום טורח כי אם לחתום כמו המלך וכ"ג ומחשיבות הכ"ג שלא ימסור לו האמרכל לחתום אלא ע"י חשוב ממנו והוא הקתילוק ולשון הרמב"ם בפרק ד' מהלכות כלי המקדש. ועוד ממנין קתילוקין להיות לסגן כמו הסגן לכ"ג:
גזברין. פי' הר"ב והם פודים הערכים כו' כן לשון התוספתא וכלומר פודים את הנפדה מהן ומוציאין אותם הדברים הראוים להן להוציאן. הרמב"ם בחבורו שם. ועיין סוף פ"ח דערכין:
חוץ מבן אחיה כו'. ותימא דפתחיה שעל הקינין ונחוניא חופר שיחין ג"כ בדבר שבממון היו ויחידים הם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ז) (על הברטנורא) כלומר פודים את הנפדה מהן ומוציאין אותן. הדברים הראוים להם להוציאן. הר"מ:
(ח) (על הברטנורא) וכולהו יליף בירושלמי מהקרא ויחיאל ועזזיהו ונחת (גיזברין) ועשאל וירימות ויזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו (מרכולין) פקידים מיד כנניהו ושמעי אחיו (קתילוקין) במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית אלהים ופירש ביפה מראה דהא פשיטא דהגזברים ג' שהרי ממונין על דבר שבממון דבעינן ג' כדתנן בסוף פאה הלכך פסקיה לקרא דג' מינייהו הם הגזברין והשאר הם אמרכלין והם ז'. ובמינוי הקתילוק איתא בירושלמי המלך וכה"ג כשהוא חותם הגזבר חותם ונותנו לאמרכל אמרכל חותם ונותנו לקתילוק קתילוק חותם ונותנו לכהן גדול, כהן גדול נותנו למלך:
(ט) (על המשנה) חוץ כו'. ותימא דפתחיה שעל הקינין ונחוניא חופר שיחין ג"כ בדבר שבממון היו ויחידים הם:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אין פוחתין משלשה גזברין: פ"ד דהלכות כלי המקדש סי' י"ז י"ח. כתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א משבעה אמרכלין ומשלשה גזברין. ובתמיד פ"ק מייתי ברייתא בפלוגתא והתם גרסי' אין פוחתין מי"ג גזברין וברייתא היא בספרי אבל בתוספתא דשקלים תניא כי הכא ג' גזברים מה היו עושין פודין את הערכין וכו' ותירץ הראב"ד ז"ל נראה לפ' שאותן ג' גזברים דתנן הכא ובתוספתא היינו אותן שהיו מיוחדין לכך להעמיד ערכין וחרמין וקדשי בדק הבית ולפדותן כדי שלא יהא נפסד ההקדש דשלשה חשיבו בכל דוכתא בין לענין דין בין לענין כל דבר וצריכין להיות כמו ב"ד לעשות שומא וידעו בפדיית ערכין וחרמין והקדשות ומעשר שני וכל מלאכת הקדש מיהו כל הגזברים היו שלשה עשר אלא שאותם שלשה היו ממונים גם על אותם ענינים שאמרנו ועשרה מהן לא היו ממונין לא על ערכין ולא על חרמין ודכוותייהו אלא על שאר עניינים של לשכות היו ממונים ובשביל כך לא תנינן הכא אלא החשובין והנהו ילפי' מקרא דכתי' בדברי הימים גבי חזקיה ויחיאל ועוזיהו ונחת הן גזברים. ועשאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידין הן אמרכלין: מיד כנניהו ושמעי' אחיו שני קתילוקין. במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהי' זה המלך וכהן גדול. והנהו דתמיד היינו כל הגזברים וכולן היו שלשה עשר ונראה שהיו הגזברים נחלקים על האמרכלין כגון י"ב גזברים תחת שש אמרכלין דהיינו שני גזברין לאמרכל אחד וגזבר אחד שנשאר תחת אמרכל שביעי ויכול להיות שהיה אותו הגזבר ממונה על כל כך דברים שהיה אותו אמרכל די לו להיות עסוק בזה הגזבר לבדו והאחרים היה כל אחד יכול לשמור ולהתעסק במלאכת שני גזברין והא דבמתני' דשקלים לא איירי בי"ג גזברים אלא בשלשה לאו משום דמתני' פליגא אברייתא דתמיד דתני י"ג אלא דהכא לא איירי אלא בשלשה מהם שהיו גם על ערכין וחרמין ממונין אבל בין כולן היו שלשה עשר ובשביל כך שבעה אמרכלין היו ממונין דשיערו חכמים דשבעה אמרכלין היה די לי"ג גזברין ע"כ:
בפי' רעז"ל צ"ל ועוד מעלה אחרת למעלה מן האמרכלין וכו'. גם במשנה צ"ל ואלעזר שעל הפרוכות שאותם קבלו הצבור עליהן:
תפארת ישראל
יכין
אין פוחתין משלשה גזברין: [אייננעהמער], לגבות מעות הקדש ערכין וחרמין:
ומשבעה אמרכלין: [אבערבעפעהלסהאבער], הממונין על אוצרות בית ה', ואין הגזבר מכניס או מוציא בלי רשותן ועוד הי' למעלה מהן ב' קתוליקין [בלשון יון קאטוליקאס, ר"ל שר הכללי], למעלה מהן סגן וכוה"ג:
שעל חולי מעיים: אף שהי' ממונה ג"כ על עסק ממון [לאפאטעק] לסממני רפואה:
ואלעזר שעל הפרכות: שהי' ג"כ עסק ממון לקנות הצמר והשש הנצרך לפרוכת:
שאותן קיבלו רוב הצבור עליהן: אבל הממונה לחותמות והממונה לנסכים, הרי היו ב' ממונין לדבר א', לחשוב יחד כל ערב, ופייסות וקינין א"צ ב', דאינו עסק ממון, רק מורה ומלמד המנהג והדינין, וחפירות שיחין, ג"כ הי' רק מורה איה מקום הראוי לחפור, וכן השאר לא היו ממונין על דבר שבממון, רק על חכמה או מלאכה. והקטורת הרי בפנים נעשית ולא בא ממנה ליד הממונה ברשות הדיוט, וכן בגדי כהונה, ולחם הפנים אף דלישתן ועריכתן בחוץ [כפי"א דמנחות מ"ב], עכ"פ הם לא היו ממונים על ממון רב, רק על המלאכה, שבכל שבוע ושבוע בערב שבת מכרו להן י"ב עשרונים, ואופין אותן [כך נ"ל]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת