משנה שבת כג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק כג · משנה ד | >>
מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה, ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין.
גוי שהביא חלילין בשבת, לא יספוד בהן ישראל, אלא אם כן באו ממקום קרוב.
עשו לו ארון וחפרו לו קבר, יקבר בו ישראליח, ואם בשביל ישראל, לא יקבר בו עולמית.
משנה מנוקדת
נוסח הרמב"ם
מחשיכין על התחום, לפקח -
- על עסקי הכלה,
- ועל עסקי המת,
- להביא לו ארון, ותכריכין.
- גוי,
- שהביא חלילין - בשבת,
- לא יספוד בהן - ישראל,
- אלא אם כן - באו ממקום קרוב.
- לא יספוד בהן - ישראל,
- שהביא חלילין - בשבת,
- עשו לו - ארון,
- וחפרו לו - קבר,
- יקבר בו - ישראל.
- ואם בשביל - ישראל,
- לא ייקבר בו - עולמית.
- וחפרו לו - קבר,
פירוש הרמב"ם
לפקח - פירושו בזה המקום לשאול ולחקור.
עסקי - כמו צרכין.
ארון - ארון עץ.
תכריכין - ידוע, והם הבגדים שבהם נקבר המת.
חלילין - כלים חלולין, עושין בהם קול ידוע, לעורר הבכי והאבל.
ואמרם ממקום קרוב - מתוך המדינה. אבל אם לא היו עמו במדינה אסור לעשות אבל בהן, גזירה שמא מחוץ לחומה באו שהוא רשות הרבים.
ואמרו בארון וקבר אם בשביל ישראל, לא יקבר בו עולמית - לפרסום הדבר אצל כל בני המדינה.
וכל מה שהתירו ממה שעשו הגוים בשבת, אינו מותר אלא עד שימתין למוצאי שבת בכדי שיעשה, וכן אלו החלילים אף על פי שראינום שבאו מן המדינה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לפקח על עסקי כלה - לעיין ולחקור בצרכי הכלה:
חלילין - כלי נגון חלולין שקולן מעורר הבכי:
לא יספוד בהן ישראל - קנסא הוא משום דמוכחא מילתא שבשביל ישראל הובאו טז:
אלא אם כן באו ממקום קרוב - אא"כ נודע לנו בבירור שבאו ממקום שבתוך התחום יז ולא הביאם מחוץ לתחום:
ארון - לעצמו שיקבר בו נכרי, או למכור:
פירוש תוספות יום טוב
לא יספוד בהן ישראל. כתב הר"ב משום דמוכחא מלתא שבשביל ישראל הובאו. ומסיים רש"י דאין דרך להביא חלילין אלא בשביל מת ע"כ. והר"ב לא פירש עד אימתי לא יספוד בהן נראה שדעתו דלא כרש"י שכתב עולמית אלא כתוס' והר"ן וכל הפוסקים דבכדי שיבואו והיינו דתנן אלא א"כ באו ממקום קרוב. ומסתמא כי באו ממקום קרוב יש בו שיעור זה קודם שיספיד שאין מספידין מיד משתחשך כ"כ הר"ן והמגיד פ"ו מה"ש עיין לקמן בסמוך בשם התוס'. וכתב עוד הר"ן דמ"ש בין חלילין לארון וקבר ותירץ דארון וקבר במקום פרהסיא הן מן הסתם ואוושא מלתא טובא וגנאי הוא למת אבל חלילין מסתמא בצינעא מובאים ואין הכי נמי דארון וקבר שנעשה בצינעא דשרי בכדי שיעשו וחלילין שהובאו בפרהסיא אסורין עולמית אלא דמשנתנו דברה בהווה להא כדאיתא ולהא כדאיתא. ויש לי ראיה מגמרא אלא שלרש"י אותה הגמרא מתפרשת בענין אחר כמ"ש לקמן בס"ד [בד"ה עשו] ולפיכך יש לבעלי התוס' תירוץ אחר בקושיא זו שאמרו דחלילין אין מביאין אותן לשם אדם אחד אלא לשם כמה בני אדם ע"כ. כלומר משא"כ ארון וקבר. ואילו היו החלילין ידועים שהובאו לאותו אדם אה"נ דאסורים עולמית:
אלא אם כן באו ממקום קרוב. כתב הר"ב אלא אם כן נודע לנו בבירור וכו' כרב דאמר הכי בגמרא וכגירסא קמייתא דרש"י דגריס תניא כוותיה דרב ועיין במשנה ו' פ"ב דמכשירין. ומ"ש הר"ב בתוך התחום כ"כ רש"י. והקשו בתוספות דמאי מהני שבאו ממקום קרוב הלא הביאם דרך רה"ר ומה לי ארון וקבר שנעשה בשבת ומה לי חלילין שהובאו דרך רה"ר וי"ל דהביא ממקום קרוב לא מהני כ"כ הבאתו ע"כ. וכבר ראית ממ"ש לעיל בשם הר"ן דאה"נ דאפי' באו מתוך התחום שצריך להמתין עד כדי שיביאו מר"ה ממקום שבאו וכן נראין דברי הרמב"ם בפרק ו' מה"ש והטור כתב כן בהדיא בס"ס שכ"ה:
עשו לו ארון כו' יקבר בו ישראל. מיד ואין צריך להמתין בכדי שיעשה ולרש"י טעמא כדאיתא בגמ' דמוקים בעומד באסרטיא פירש"י שאין דרך ישראל ליקבר שם דודאי לא נעשה בשביל ישראל וארון מוקי במוטל על קברו של נכרי באסרטיא. ולהרמב"ם והר"ן דמפרשים דהך אוקימתא דגמ' אסיפא קאי דלא יקבר עולמית משא"כ בחלילין משום דמיירי באסרטיא כלומר שדרך הקבר להיות באסרטיא מפורסמת והוי אוושא מלתא טובא כו' וכמ"ש לעיל בשם הר"ן. נראה דהכא דקאמר יקבר מיד מיירי דהדבר ידוע שעשה לו לעצמו ואין צריך הוכחה מתוך המעשה אלא שיהיה נודע שעשאו לעצמו:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(טז) (על הברטנורא) דאין דרך להביא חלילין אלא בשביל מת. רש"י. והר"ב לא פירש עד אימתי לא יספוד בהן נראה שדעתו דבכדי שיבואו והיינו דתנן אלא א"כ באו ממקום קרוב ומסתמא כי באו ממקום קרוב יש בו שעור זה קודם שיספוד שאין מספידין מיד משתחשך. וכ"כ הר"נ דהחילוק בין חלילין לארון וקבר, דארון וקבר במקום פרהסיא הן מן הסתם ואוושא מלתא טובא וגנאי הוא למת אבל חלילין מסתמא בצנעא מובאים ואה"נ דארון וקבר שנעשו בצנעא דשרי בכדי שיעשו וחלילין שהובאו בפרהסיא אסורין עולמית אלא דמשנתינו דברה בהווה להא כדאיתא ולהא כדאיתא. ועתוי"ט:
(יז) (על הברטנורא) רש"י. והקשו בתוספ' דהלא עם כל זה הביאם דרך ר'ה ומה לי ארון וקבר שנעשה בשבת ומ"ל חליל. ן שהובאו דרך רה"ר, וי"ל דהביאה ממקום קרוב לא מהני כ"כ הבאתו. ולשיטת הר"נ צריך להמתין עד כדי שיביאו מרה"ר ממקום שבאו:
(יח) (על המשנה) יקבר כו'. מיד וא"צ להמתין בכדי שיעשה. ולרש"י טעמא כדאיתא בגמרא דמוקים לה בעומד באסרטיא פירש"י שאין דרך ישראל. ליקבר שם דודאי לא נעשה בשביל ישראל. וארון מוקי במוטל על קברו של א"י באסרטיא, ולהר"נ מיירי דהדבר ידוע שעשה לו לעצמו א"צ הוכחה מתוך המעשה אלא שיהא נודע שעשאו לעצמו:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
להביא לו ארון ותכריכין: משמע דה"ה חלילין ומקוננות כדאיתא בירושלמי דר"פ מי שמתו דמסיים בה חלילין ומקוננות ע"ש:
גוי שהביא חלילין בשבת וכו': והרא"ש ז"ל פ' אין צדין דף מ"ט אהא דאמר רב פפא נכרי שהביא דורון לישראל ואין באותו מין במחובר אם הובא מחוץ לתחום אסור כתב דאין צריך להמתין לערב בכדי שיעשו דלא החמירו חכמים אלא בדבר שנעשה בו איסורא דאורייתא ואין לחוש שמא הביאו הנכרי דרך רה"ר סרטיא ופלטיא דלא שכיח האידנא רה"ר דס' רבוא בוקעין בו והא דתנן נכרי שהביא חלילין לא יספוד בהן ישראל במ"ש עד כדי שיבואו ממקום קרוב שאני מילתא דמת דאוושא טפי והכל יודעין שבשביל מת הביאו ואחמור טפי כדתנן התם אם עשה נכרי קבר בשבת בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית ולא שרינן בכדי שיעשו ע"כ:
לא יספוד בהן ישראל: בנכ"י יִסָפֵד. לרש"י ז"ל לעולם לתוס' ז"ל היינו כדי שיבואו דסתם חלילין אין מביאין אותם לשם אדם אחד אלא לשם כמה בני אדם והר"ן ז"ל ג"כ העלה דודאי כי קתני לא יספוד בהן לא לעולם קאמר אלא בכדי שיעשו והיינו דקתני לא יספוד בהן אלא אם כן באו ממקום קרוב ולא קתני עולמית כדקתני בסיפא ואין הכי נמי דבעינן שיהא בשעת הספד כדי שיבואו משם אלא משום דסתם הספד אינו ממש בשעה שחשכה ואם באו ממקום קרוב סתמן יש בו שיעור משום הכי קתני לה סתמא ולא תיקשי לך מאי שנא גבי חלילין דמיתסרי בכדי שיעשו ומ"ש גבי ארון וקבר דיקבר בו ישראל דמשמע מיד [הג"ה לפ' הגאונים שהכתוב בסמוך הכי פרכינן מ"ש גבי חלילין דלא מיתסרי אלא בכדי שיעשי אע"פ שהובאו בשביל ישראל ומ"ש גבי ארון וקבר דלא יקבר בו עולמית וזו הנוסחא היא הכתובה בדפוס בפי' הר"ן ז"ל כאן והשתא ניחא דקאמר ולא תיקשי לך וכו' דבשלמא לפי' רש"י ז"ל ניחא דשניהם שוין זה לא יספוד בו עולמית וזה לא יקבר בו עולמית אלא לפ' תוס' והר"ן ז"ל שהסכים עמהם מ"ש ומשני דהא פרכי' לה בגמ' וכפי פי' הגאונים ז"ל:]. דהא פרכינן לה בגמ' ומשנינן בעומד הקבר באיסרטיא שאין דרך ישראל להקבר שם דודאי לא נעשה בשביל ישראל ארון נמי מיירי במוטל סמוך לקברו של נכרי דמוכח דלשם אותו קבר נעשה הארון והא דמפלגינן בסיפא גבי קבר בין שנעשה בסתם לשנעשה בשביל ישראל וגבי חלילין לא מפלגינן כתב הרמב"ם ז"ל דהיינו טעמא לפי שאין דרכן של גוים לקונן ולספוד בחלילין ולפיכך בסתם אנו תולין שבשביל ישראל הביאום מה שא"כ בארון וקבר דמסתמא לצורך עצמן עשאוהו ואיכא מ"ד דכי תנן לא יספוד בהן ישראל וכן נמי לא יקבר בו עולמית דוקא אותו ישראל שנעשה בשבילו הא ישראל אחר שלא נעשה בשבילו מותר ולא בעינן אפי' בכדי שיעשו והביאו ראיה וכו' ואחרים חולקין ואומרים דלא מקילינן בהכי אלא באיסורין דרבנן אבל באיסורין דאורייתא לא דהא בפרק אין צדין וכו' ע"כ: ובתשובות הרשב"א ז"ל סי' ל"ט דחה ג"כ פי' רש"י ז"ל מדלא קתני גבי חלילין לא יספוד בהן עולמית כדקתני סיפא לא יקבר בהן עולמית ועוד דא"כ מ"ש מקום רחוק אפי' הביאן ממקום קרוב דהא נעשית בהן מלאכה דאורייתא שהכניסן מרה"י לרה"ר. ושיעור כדי שיעשו היינו המתנה לערב כפי ריחוק המקום או הקירוב וכן פירש ר"ח בפרק מי שהוציאוהו וז"ל כדי שיעשו כשיעור שילך ישראל משחשכה בגן ויגוז ויביא ואחר שהיית זה השיעור שרי ע"כ. וכתב הר"ן ז"ל דהא דפרכינן בגמ' ואמאי הכא נמי לימא ימתין בכדי שיעשו פי' רש"י ז"ל דארישא קאי דקתני עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישראל כלומר מיד ומש"ה פרכינן דאמאי (לא) ימתין בכדי שיעשו דהא איכא לספוקי שמא בשביל ישראל עושה ומפרקינן בעומד באיסרטיא דבכה"ג ליכא לספוקי שנעשה בשביל ישראל דאין ישראל קוברין מתיהם שם ודוקא רישא הוא דמוקמינן בעומד בסרטיא אבל סיפא דקתני אם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית אפי' אינו עומד בסרטיא קאמר וכן נראה מדברי הרי"ף ז"ל שלא הביא בהלכות הא דסרטיא כך מצאתי בחדושי הרשב"א ז"ל. אבל הגאונים ז"ל פירשו דאסיפא דמתני' דקתני ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית פריך אמאי מחמרינן כולי האי ולא סגי לן בכדי שיעשו כי היכי דסגי בחלילין ופרקינן בעומד בסרטיא עסקינן שהוא מקום פרהסיא וגנאי הוא לישראל שיקבר בקבר מפורסם שנתחלל בו שבת. ולי נראה שאף הרי"ף ז"ל כדברי הגאונים ז"ל הוא סובר וזה שלא הביא בהלכות בעומד בסרטיא משום דה"פ היינו טעמא דבחלילין סגי בכדי שיעשו ובקבר אמרינן לא יקבר בו עולמית משום דסתמו של קבר בסרטיא עומד דהיינו מקום מפורסם משא"כ בחלילין שדרכן להביא אותן בצנעא ולפיכך לא הוצרך הרי"ף ז"ל להביא אלא סתם משנתנו שאם לא תאמר כן תיקשי לך מתני' אמאי נקט בחלילין היתר בכדי שיעשו ובקבר איסור עולמית דהא אפי' בחלילין בכל שהביאן בפרהסיא אסורין עולמית וכמו שנראה מן התוספתא וכו' ואפי' קבר אי קאי במקום המוצנע שרי בכדי שיעשו וכיון שכן אמאי נקט שריותא בחלילין ואיסורא בקבר אלא ודאי כדאמרן דהתם הבאת חלילין בצנעא וסתם עשיית קבר בפרהסיא כך נ"ל עכ"ל ז"ל. וכתוב בתוס' יו"ט דלמאן דמפרש דהך אוקימתא דבעומד באיסרטיא אסיפא דלא יקבר בו עולמית קאי נראה דרישא דקאמר יקבר מיד מיירי דהדבר ידוע שעשה לו לעצמו ואין צריך הוכחה מתוך המעשה אלא שיהא נודע שעשאה לעצמו ע"כ. ונלע"ד דבזה ידוקדק מלת לו דקתני עשו לו ארון וחפרו לו קבר:
תפארת ישראל
יכין
מחשיכין על התחום לפקח: לעיין ולחקור:
על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין: מדכולן צרכי מצוה:
נכרי שהביא חלילין: (פפייפכען). שקולן מעורר בכי כשקוננו אחר המטה:
בשבת: לצורך יהודי. ומסופק שמא באו מחוץ לתחום (שכ"ה סט"ז):
לא יספוד בהן ישראל אלא אם כן באו ממקום קרוב: עד שישהה במוצאי שבת בכדי שיביאום ממקום היותר קרוב שבחוץ לתחום:
עשו לו ארון: לעובד כוכבים:
וחפרו: או חפרו:
לו קבר יקבר בו ישראל ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית: ודוקא שנעשו בפרהסיא. וה"ה לכל מילי שנעשה בפרהסיא אסור עולמית (מג"א שם ל"א). רק אורחא דמלתא נקט. אבל בנעשה בצנעה. מותר לערב בכדי שיעשה. וי"א דדוקא ארון וקבר אסור לעולם בנעשו בפרהסיא. מפני כבוד המת (מנחת כהן):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת