משנה שביעית י ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק י · משנה ג | >>
פרוזבול, אינו משמט.
זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה (דברים טו ט): "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל" וגו', התקין הלל פרוזבול.
משנה מנוקדת
פְּרוּזְבּוּל, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט.
- זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן;
- כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה,
- וְעוֹבְרִין עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טו):
- "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל" וְגו',
- הִתְקִין הִלֵּל פְּרוּזְבּוּל.
נוסח הרמב"ם
פרוזבול - אינו משמיט.
- זה אחד מן הדברים, שהתקין הלל הזקן,
- כשראה, שנמנעו העם, מלהלוות זה את זה,
- ועוברין על מה שכתוב בתורה,
- שנאמר "השמר לך פן יהיה דבר"(דברים טו, ט),
- התקין הלל הזקן - פרוזבול.
פירוש הרמב"ם
פרוזבול - שם מורכב משמות הכתיבה, ופירושו בלשונם "תיקון העניין".
וכבר הקשה על זה המעשה שעשה הלל, ואמר בתלמוד "מי איכא מידי, דמדאורייתא משמט שביעית, ומתקן הלל דלא תשמט?". ובארנו שתקנת הלל היא בשביעית בזמן הזה שהיא מדרבנן, והוא מה שאמר הכתוב "וזה דבר השמטה, שמוט כל בעל משה ידו"(דברים טו, ב), ואמרו "בשתי שמטות הכתוב מדבר - אחת שמטת קרקע, ואחת שמטת כספים - בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים". והתקינו רבנן דתשמט זכר לשביעית, ונעשה שביעית בזמן הזה דרבנן.
אם כן כבר התבאר לך, שהשמטת כספים אנו חייבים בזמן הזה מדרבנן. ודע שהוא כולל כל מקום וכל זמן, רוצה לומר השמטת מלוה בשביעית מדרבנן. ועל עניין זה יש לך לדון, ואין להתרשל כשיבקש הנתבע זה הדבר, או שיהיה יורש, שהעיקר אצלנו "טוענים ליורש". ויש לך לדון בו שהחוב נשמט, אפילו לא יבקש הוא זה הדבר:
פירוש רבינו שמשון
פרוזבול. שטר שבית דין עושין לו ונקרא פרוזבול כדאמרי' בגיטין (דף לז.) פרוזבולי ובוטי כלומר תקנה לעניים ולעשירים שהעניים מוצאין ללוות והעשירים אין מפסידין חובן פרוז לשון תקנה פורסא דמילתא תקנת הדבר בולי אלו עשירים ושברתי את גאון עוזכם (ויקרא כו) תני רב יוסף אלו בולאות שביהודה ובפרק השולח פריך מי איכא מידי דמדאורייתא משמטת שביעית והלל תיקן דלא תשמט ומשני בשביעית בזמן הזה ורבי היא דתניא וזה דבר השמטה שמוט (דברים טו) בשתי שמטות הכתוב מדבר אחת שמטת קרקע ואחת שמטת כספים ומפרש ר"ת דהך שמטת קרקע לאו בעבודת קרקע אלא בשדות שחוזרות לבעלים דומיא דשמטת כספים דבזמן שהיובל נוהג שמשמט את הקרקע שביעית נוהגת שמשמטת כספים ובבית שני לא נהגו יובל לפי שלא היו כל יושביה ובשם רבינו תם פירשו דבבית שני נהגו יובל והלל לדורות הבאים תיקן דיודעים היו שהבית עתיד ליחרב ושם הארכנו:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
פרוזבול - פרוז תקנה, בול עשירים, דכתיב (ויקרא כו) ושברתי את גאון עוזכם, ואמר רב יוסף אלו בולאות שביהודה. תקנה לעשירים שלא יעברו על השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, ותקנה לעניים שימצאו מי שילוה להם, והשמטת כספים בזמן הזה דרבנן דכתיב (דברים טו) וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו, בשתי שמטות הכתוב מדבר אחת שמטת קרקעות ואחת שמטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע ד אתה משמט כספים ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים, ורבנן הוא דתקינו שמטת כספים בזמן הזה ומשום הכי היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול להפקיע דין השמטה הואיל ואין שמטת כספים בזמן הזה אלא מדברי סופרים:
פירוש תוספות יום טוב
פרוזבול. פירש הר"ב פרוז תקנה [בגמ' דגיטין פרוז פורסא דמלתא. ופירש רש"י תקנה אבל הרשב"ם פ"ד דבבא בתרא סוף דף סה כתב פרוז ריוח כמו הפריז על מדותיו דמסכת נדה [ד:] עד כאן. ומה שכתב הר"ב] בול עשירים וכו' ותקנה לעניים. בגמ' דגיטין אמר רב חסדא פרוזבולי ובוטי. וכתבה הר"ב בפ"ג דמ"ק ועיין שם. וכ' בכסף משנה בריש פ"ב מהלכות ממרים דהא דאמר בוטי ואנן פרוזבול קרינן משום דמשמע דלאו תקנה וסייג לתורה שלא יעברו על השמר וגו' אלא עיקר התקנה לעשירים שלא יפסידו ולעניים שלא תנעול דלת:
שהתקין הלל הזקן. פירש הר"ב שהיה כח ביד הלל לתקן משום דהשמטת כספים בזמן הזה דרבנן דכתיב וזה דבר השמטה וכו'. בזמן שאתה משמט קרקע וכו'. גמ' דגיטין ד' לו. לשון הר"ש. ומפרש ר"ת דהך השמטת קרקע לאו בעבודת קרקע אלא בשדות שחוזרות לבעלים דומיא דהשמטת כספים דבזמן שהיובל נוהג שמשמט קרקע שביעית נוהגת שמשמט כספים ובבית שני [דהלל נהג נשיאותו מאה שנה קודם החורבן] לא נהגו יובל לפי שלא היו כל יושביה [עליה] ובשם ר"ת פירשו דבבית שני נהגו יובל והלל לדורות הבאים תקן דיודעים היו שהבית עתיד ליחרב. ע"כ. ודברים אלו בתוספות. ורש"י מפרש שם כפירוש הראשון:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על הברטנורא) ומפרש ר"ת דהך שמיטת קרקע לאו בעבודת קרקע אלא בשדות שחוזרות לבעליהן דבזמן שהיובל נוהג שמשמט קרקע שביעית נוהג שמשמטת כספים ובבית שני לא נהגו יובל לפי שלא היו כל יושביה עליה ובשם רבינו תם פירשו דבבית שני נהגו יובל והלל לדורות הבאים תיקן דיודעים היו שהבית עתיד ליחרב:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרוזבול אינו משמט: כלומר מאחר שכתב פרוזבול. אינו משמט חובו בשביעית ואפי' השטרות ברומי:
וגו' התקין הלל וכו': בספר כתיבת יד מצאתי עמד והתקין פרוזבול וזהו גופו של וכו'. וכן הוא בהר"ן ז"ל שם פ' השולח:
בפי' ר"ע ז"ל והשמטת כספים בזה"ז דרבנן וכו': אמר המלקט רבי היא דדריש הכי בברייתא בגיטין שם. ומה שתקנו רבנן שמטת כספים בזה"ז מפ' התם אביי טעמא דיש להם כח משום דשב ואל תעשה הוא ולרבא הוי טעמא משום דהפקר ב"ד היה הפקר ויליף לה מקרא דכתיב כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם הוא וכל רכושו ואיכא דיליף לה מקרא [הגה"ה תמהתי שמצאתי כתוב בספר הלבוש בחשן המשפט ריש סי' ס"ז וז"ל ולפ"ז אפילו מן התורה הפקר ב"ד הי' הפקר דקרא דאלה הנחלות בתורה כתיב ע"כ ושמא הוא ז"ל סובר דאע"ג דהאי קרא בספר יהושע כתיב כיון דיהושע תלמיד משה הוא ועוד דעל פיו עשה כדכתיב בפרשת מסעי אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו אלא שבכאן רמז הקש ראשים לאבות חשיב ליה כאילו הוא כתוב בתורה:] דאלה הנחלות וגו' ראשי האבות וכי מה ענין ראשים אצל אבות ה"ל למכתב ראשי המטות אלא לומר לך מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את בניהם כל מה שירצו. וכתוב בבית יוסף בחשן המשפט סי' ס"ז שכ' בעל התרומות בשם ה"ר יהודה אלברצלוני ז"ל זהו נוסח השטר של הפרוזבול אנו ב"ד החתומין כך היה שבא לפנינו פב"פ ואמר לפנינו רבותי הרי שיש לי חובות על פלוני ופלוני והריני מוסר לכם פרוזבול ויהבית לכון במתנה בקנין ד' גרמידי מן ארעא דאית לי ועל גביהון ארשיתי יתכון למיגבא כל שטר חוב דאית לי על כל אינש ומעתה תהוו לי דייני ותגבוהו ותקבלוהו לי ואם לא תגבוהו אתם מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה הריני גובה כל חוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה ואנו ב"ד כיון שראינו דבריו נכונים והואיל ומסר קדמנא מילי דפרוזבול כד אמור רבנן כתבנא וחתמנא ביום פלוני בירח פלוני לשנה פלונית הא שטרא דפרוזבלא כד נהגנא מיומי דהלל הזקן וכתיקון רבנן מיומא דנן ולעלם ומדאתעבד הדין עובדא קדמנא ייפינו כחו דלא תשמט ליה להדין פלוני כל חוב ורשו שיש לו אצל כל אדם עד יומא דנן וכן החזקנו כחו כתקנתא דרבנן והכל שריר וקיים עכ"ל ז"ל וע"ש עוד אבל לא ראיתי מי שהקפיד בזמן הזה על נוסח ארוך כזה ולא על הזכרת הקנאת ד' אמות קרקע כנזכר אפילו לכתחילה:
תפארת ישראל
יכין
פרוזבול: אם נכתב פרוזבול:
התקין הלל לפרוזבול: נוטריקון. פרוז ר"ל תקנה. ובול ר"ל לעשירים. שלא יפסידו ושלא יחטאו. ומדלא היו כל ישראל בא"י בזמן בית שני. והו"ל שמטת כספים מד"ס היה כח ביד הלל לבטלה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת