משנה פסחים ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ד · משנה ה | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין.

מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין עושין.

ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם.

וחכמים אומרים, ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עקר.

הלילה, בית שמאי אוסרין, ובית הלל מתירין עד הנץ החמה.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות אינן עושין בכל מקום תלמידי חכמים בטלין רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשו כל אדם עצמן כתלמידי חכמים.

חכמים אומרין ביהודה עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ובגליל אינן עושין כל עיקר ובלילה בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין עד הנץ החמה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

תלמידי חכמים בטלים - ממלאכתן כל אותו היום, כדי שלא יסיחו דעתם מאבילות:

לעולם יעשה אדם עצמו כתלמיד חכם - ולא מחזי כיוהרא שהרואה אותו בטל אומר אין לו מלאכה לעשות ולא מפני שנוהג בו איסור יא:

וחכמים אומרים ביהודה וכו' - חכמים סבירא להו דעשיית מלאכה בערבי פסחים לאו במנהגא תליא מלתא, אלא ביהודה היו מתירים ובגליל אוסרים איסור גמור, ולא מכח מנהג:

הלילה - ליל ארבעה עשר, לאנשי גליל שאוסרים לעשות מלאכה בערבי פסחים:

בית שמאי אוסרים - להם ככל שאר ימים טובים שאסורים בעשיית מלאכה שהלילה הולך אחר היום:

ובית הלל מתירים - מידי דהוה אתענית שהיום אסור באכילה והלילה מותר יב:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יא) (על הברטנורא) והא דבספ"ב דברכות לענין חתן איפכא שמעינן ליה. מתרץ בגמרא דרבנן סברי הכא כיון דכ"ע עבדי מלאכה ואיהו לא עביד מחזי כיוהרא, אבל התם כיון דכ"ע קרו ואיהו נמי קרי, לא. ורשב"ג סבר התם דבעינן כוונה ואנן סהדי דלא מצי כווני דעתיה מחזי כיוהרא אבל הכא לא, דאמרי מלאכה הוא דלית ליה, פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. ואיכא שנויא אחרינא דמוחלפת השיטה:

(יב) (על הברטנורא) ולכאורה סברא דב"ש עדיפא, ונ"ל דהטעם דהאיסור הוא משום שחיטת הפסח וקאמרי ב"ה דכיון דמשום שחיטת הפסח הוא כו' הרי הקרבן והתענית שוין הן דלכפרה באים כו'. ולפיכך ילפי מתענית: