משנה עירובין י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ערובין · פרק י · משנה א | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המוצא תפלין, מכניסן זוג זוג.

רבן גמליאל אומר, שנים שנים.

במה דברים אמורים, בישנות, אבל בחדשות, פטור.

מצאן צבתים או כריכות, מחשיך עליהן ומביאן.

ובסכנה, מכסן והולך לו.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כרכות מחשיך עליהן ומביאן ובסכנה מכסן והולך לו.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

המוצא תפילין - בשדה ממקום שאינן משתמרים :

דזוג זוג - אחד בראש ואחד בזרוע כדרך שלובש בחול, והיינו זוג, וחוזר תמיד ומכניס זוג זוג עד שיכניס את כולן. קסבר שבת זמן תפילין הוא אלא שחכמים גזרו עליהן גזירה שמא תפסק רצועה ויביאם בידו, ואם ילבש יותר מזוג איכא בל תוסיף ואתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי, ורבן גמליאל סבר שבת לאו זמן תפילין הוא, והיינו טעמא דשרו ליה רבנן בהצלה משום דתכשיט הוא, הילכך מכניסן שני זוגות שני זוגות, דב' זוגות הוי תכשיט לפי ששנינו מקום יש בראש להניח בו שני תפילין, וכל כמה דהוי תכשיט שרי. ומשום בל תוסיף ליכא הכא, דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש דעלמא, ואין הלכה כרבן גמליאל :

בישנות - שניכר הקשר , דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן במקום בזיון. אבל בחדשות אין מחללין שבת עליהן להכניסן, דלמא קמיע בעלמא נינהו, ואין קדושה אלא בעשויין כהלכתן לשמן:

צבותים - קשורים כל זוג זוג לעצמו:

כרוכים - הרבה ביחד:

מחשיד עליהן - יושב ומשמרם שם עד שתחשך, ומשחשיכה מכניסן כולם ביחד. וכגון שהם מרובים, שאם יביאם זוג זוג לא תכלה הבאתן קודם הלילה, שאם הם בענין שתכלה הכנסתן לבית קודם הלילה מכניסן זוג זוג כדאמרן:

ובסכנה - שגזרו שמד שלא להניח תפילין. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, בד"א בסכנה של שמד , אבל אם מתיירא לשהות שם מפני הלסטים, מוליכן פחות פחות מד' אמות :

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) ר"ל ויש לחוש שיתבזו וכמ"ש בד"ה בישנות אבל מחשש גנבי לא התירו:

(ב) (על הברטנורא) וכ"כ הפוסקים וא"כ ס"ל דשבת זמן תפילין היא ותימא דבמ"ג פ"ג דברכות מפרש הר"ב דלאו זמן תפילין הוא וכן הסכמת כל הפוסקים וצ"ע, תוי'ט. ומהרש"א מיישב על זה דאפילו למ"ד לאו זמן תפילין הוא אסור ללבוש יותר מזוג א' דלא שרי ליה יותר ממלבושו בחול. והא דאוקימנא כמ"ד זמן כו' משום דסתמא דמתניתין כר"מ ור"מ ס"ל זמן תפילין הוא. והמ"א תירץ כיון דאנן לא בקיאין לכוין מקום הנחתן ואם יניח שלא במקומו יהיה משאוי לכן לא יביא אלא זונ זוג:

(ג) (על הברטנורא) ואע"ג דהשתא אין בו קשר רשאי ללובשו דאפ"ה הוי דרך מלבוש א"נ דעונבו. תוספ'.

(ד) (על הברטנורא) דאיסור נמי איכא:

(ה) (על הברטנורא) אכולה מתניתין קאי בין מעט בין צבתים מכסן בטליתו שלא יוטלו כל כך בבזיון ומניחן שם והולך ולא יזיזם משם שמא ירגישו בו ויתחייב. רש"י:

(ו) (על הברטנורא) ונ"ל דרבינו הקדוש הוכרח להחסיר למשנתינו דהא חכמי המשנה לא רצו לגלות הא דפחות פחות מר'א כמ"ש בריש פרק כ"ד דשבת: