משנה עוקצין ג
מסכת עוקצין: תוספתא · תלמוד ירושלמי
<< · משנה · סדר טהרות · מסכת עוקצין · פרק שלישי ("יש צריכין") · >>
משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
[עריכה] משנה א
יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה, מחשבה והכשר, מחשבה ולא הכשר, לא הכשר ולא מחשבה.
כל האכלים המיחדים לאדם, צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה.
[עריכה] משנה ב
החותך מן האדם, ומן הבהמה, ומן החיה, ומן העופות, מנבלת העוף הטמא , והחלב בכפרים , ושאר כל ירקות שדה חוץ משמרקעים ופטריות, רבי יהודה אומר חוץ מכרישי שדה והרגילה ונץ החלב, רבי שמעון אומר חוץ מן העכביות, רבי יוסי אומר חוץ מן הכלוסין, הרי אלו צריכין מחשבה והכשר.
[עריכה] משנה ג
נבלת בהמה טמאה בכל מקום, ונבלת העוף הטהור בכפרים, צריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר.
נבלת בהמה טהורה בכל מקום, ונבלת העוף הטהור והחלב בשוקים, אינן צריכין מחשבה ולא הכשר.
רבי שמעון אומר, אף הגמל והארנבת והשפן והחזיר.
[עריכה] משנה ד
השבת, משנתן טעמו בקדרה, אין בו משום תרומה, ואינו מטמא טמאת אכלים.
לולבי זרדים ושל עדל ועלי הלוף השוטה, אינן מטמאין טמאת אכלים עד שימתוקו.
רבי שמעון אומר, אף של פקועות כיוצא בהם.
[עריכה] משנה ה
הקשט, והחמס, וראשי בשמים, התיאה, והחלתית, והפלפלין, וחלות חריע, נלקחים בכסף מעשר, ואינן מטמאין טמאת אכלין , דברי רבי עקיבא.
אמר לו רבי יוחנן בן נורי, אם נלקחים בכסף מעשר, מפני מה אינן מטמאין טמאת אכלים.
ואם אינן מטמאין טמאת אכלים, אף הם לא ילקחו בכסף מעשר.
[עריכה] משנה ו
הפגין והבסר, רבי עקיבא מטמא טמאת אכלין.
רבי יוחנן בן נורי אומר, משיבואו לעונת המעשרות.
פריצי זיתים וענבים, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.
הקצח, בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין.
וכן למעשרות.
[עריכה] משנה ז
הקור, הרי הוא כעץ לכל דבר, אלא שהוא נלקח בכסף מעשר.
כפניות, אכלין, ופטורות מן המעשרות.
[עריכה] משנה ח
דגים מאימתי מקבלין טמאה, בית שמאי אומרים, משיצודו.
ובית הלל אומרים, משימותו.
רבי עקיבא אומר , אם יכולין לחיות.
יחור של תאנה שנפשח ומערה בקלפה, רבי יהודה מטהר.
וחכמים אומרים, אם יכול לחיות.
תבואה שנעקרה ומערה אפלו בשרש קטן, טהורה.
[עריכה] משנה ט
חלב בהמה טהורה , אינו מטמא טמאת נבלות, לפיכך הוא צריך הכשר.
חלב בהמה טמאה, מטמא טמאת נבלות, לפיכך אינו צריך הכשר.
דגים טמאים וחגבים טמאים, צריכין מחשבה בכפרים.
[עריכה] משנה י
כורת דבורים, רבי אליעזר אומר, הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טמאה במקומה , והרודה ממנה בשבת, חיב חטאת.
וחכמים אומרים, אינה כקרקע, ואין כותבים עליה פרוזבול, ומקבלת טמאה במקומה, והרודה ממנה בשבת, פטור.
[עריכה] משנה יא
חלות דבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים, משיחרחר.
בית הלל אומרים, משירסק.
[עריכה] משנה יב
אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר (משלי ח), להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא.
*אמר רבי שמעון בן חלפתא, לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט), יי עז לעמו יתן יי יברך את עמו בשלום .
[עריכה] משנה מנוקדת
[עריכה] נוסח הרמב"ם
(א) יש צריכין הכשר ואין צריכין מחשבה מחשבה והכשר מחשבה ולא הכשר לא הכשר ולא מחשבה כל האוכלין המיוחדין לאדם צריכין הכשר ואינן צריכין מחשבה.
(ב) החותך מן האדם ומן הבהמה ומן החיה ומן העופות ומנבילת העוף הטמא והחלב בכפרים ושאר כל ירקות השדה ושמרקעין ופטרייות רבי יהודה אומר חוץ מכרישי שדה והרגילה ונץ החלב רבי שמעון אומר חוץ מן העכבייות רבי יוסי אומר חוץ מן הבלוסין הרי אלו צריכין מחשבה והכשר.
(ג) נבילת בהמה טמאה בכל מקום נבילת העוף הטהור בכפרים צריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר נבילת בהמה טהורה בכל מקום ונבילת העוף הטהור והחלב בשווקים אינן צריכין לא מחשבה ולא הכשר רבי שמעון אומר אף הגמל והארנבת והשפן והחזיר.
(ד) השבת משנתנה טעמה בקדירה אין בה משום תרומה ואינה מיטמאת טומאת אוכלין לולבי זרדים ושל עדל ועלי הלוף השוטה אינן מיטמאין טומאת אוכלין עד שימתוקו רבי שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהן.
(ה) הקושט והחמס וראשי בשמים התייה והחלתית והפלפלים וחלות חריע נלקחים בכסף מעשר ואינן מיטמאין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה אמר רבי יוחנן בן נורי אם נלקחים בכסף מעשר מפני מה אינן מיטמאין טומאת אוכלין אם אינן מיטמאין טומאת אוכלין אף הן לא יילקחו בכסף מעשר.
(ו) הפגים והבוסר רבי עקיבה מטמא טומאת אוכלין רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות פריצי זיתים וענבים בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין הקצח בית שמאי מטהרין ובית הלל מטמאין וכן למעשרות.
(ז) הקור כעץ לכל דבר אלא שהוא נלקח בכסף מעשר כפנייות כאוכלין ופטורות מן המעשרות.
(ח) דגים מאמתי מקבלין טומאה בית שמאי אומרין משייצודו ובית הלל אומרין משימותו רבי עקיבה אומר אם יכלין לחיות ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה רבי יהודה מטהר וחכמים אומרין אם יכל לחיות תבואה שנעקרה ומעורה אפילו בשורש קטן טהורה.
(ט) חלב בהמה טהורה אינו מיטמא טומאת נבילות לפיכך הוא צריך הכשר חלב בהמה טמאה מיטמא טומאת נבילה לפיכך אינו צריך הכשר דגים טמאים וחגבים טמאים צריכין מחשבה בכפרים.
(י) כוורת דבורים רבי אליעזר אומר הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול ואינה מקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת חייב חטאת וחכמים אומרין אינה כקרקע ואין כותבין עליה פרוזבול ומקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת פטור.
(יא) חלות דבש מאמתי מיטמאות משום משקה בית שמאי אומרין משיחרחר בית הלל אומרין משירסק.
(יב) אמר רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהביי יש ואוצרותיהם אמלא (משלי ח כא) אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום שנאמר ה' עוז לעמו ייתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כט יא).
