משנה סנהדרין יא ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק יא · משנה ג | >>

[עריכה]

חומר בדברי סופרים ^יג מדברי תורה, האומר אין תפילין, כדי לעבור על דברי תורה, פטור^יד.

חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים, חייב.

משנה מנוקדת

[עריכה]

חֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה:

הָאוֹמֵר אֵין תְּפִלִּין,

כְּדֵי לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה,

פָּטוּר;

חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת,

לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים,

חַיָּב:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

חומר בדברי סופרים, מדברי תורה -

האומר אין תפילין, לעבור דברי תורה - פטור,

חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים - חייב.

אמרו פטור - כשהודה בחיובו בהם, אבל הוא יבטל אותם בהוראה כמו שנאמר לעבור על דברי תורה, עד שיודה שהיא עבירה, ולפיכך אינו חייב מיתת בית דין לפי שלא יהרג מי שבטל מצות עשה. אבל אם אמר אין תפילין על דרך כפירה, יהרג מצד שהוא מין, לא מצד שהוא זקן ממרא.

ודע זה העניין היטב לפי שנסתפק על רבים מן החכמים זה העניין, וחושבין שזה שאומרים בתלמוד בזקן ממרא אינו חייב עד שיאמר כן ויעשה כן ובתנאי כן, וכשלא ישלמו אותו התנאי שהוא ניצל בעצמו, אין הדבר כן, אבל פירושו אינו חייב משום זקן ממרא ופטור מדין זקן ממרא, אבל הוא חייב מיתה מפנים אחרים. האתה סובר שיאמר אדם שדעתו ואמונתו השניות או השלישות, וזה בלי ספק מכחיש למה שכתוב בתורה "ה' אלהינו ה' אחד"(דברים ו, ד), שנאמר שאדם כזה אינו נהרג או שהוא זקן ממרא, ודאי זה יהרג משום שיצא מן הכלל כלומר מכלל ישראל, אשר מהם יהיו החוטאים שאחד מהם כלומר אחד מן החוטאים זקן ממרא. לפי שאין זקן ממרא ההורס לחומת התורה ולא המכחיש לכל הקבלה מכל וכל, כגון צדוק ובייתוס, אלא אדם שהוא רואה דבריו יותר מדברי בית דין הגדול, ולכן חייבתו תורה מיתה לכבוד בית דין ומעלתם, כמו שחייב המקלל אביו ואמו מיתה לכבוד אביו ואמו. ולפיכך אמר אחד מן החכמים "זקן ממרא על פי בית דין, שרצו בית דין למחול לו, מוחלין לו", אבל אין הדבר כן מן הטעם שזכרוהו, כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל. אבל צדוקין ובייתוסין שמכחישין את הקבלה מכל וכל, ומסתפקין על הכתוב בתורה וסברתם בהם, אינם מזה הכת, אבל הן מן הכת שאומרים "אין תורה מן השמים" כמו שבארנו בפרק עשירי מזו המסכת כשמנינו יסודי התורה, אבל הן נהרגין על הכפירה כמו שנהרג המכחש באלהות, או מי שמכחש משה רבינו עליו השלום, כי כל ההורס יסוד מאותן היסודות שאמרתי לך יצא מדין בעל התורה. ואמנם הארכתי בדבר זה לפי שגם הוא יש בו עיקרים מן האמונה, אין כל אחד מתעורר עליהם:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

האומר אין תפילין, וכו' פטור: שאין זו הוראה - דזיל קרי בי רב הוא:

חמש טוטפות - יש הוראה. ואע"פ שאין דבר זה אלא להוסיף על דברי סופרים, חייב, שבמדרש סופרים, [לטטפת לטטפת] לטוטפת ^טו כתיב, הרי כאן ארבע פרשיות:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

חומר בדברי סופרים וכו'. לא שארבע בתים הם מדברי סופרים. ושמדברי תורה אפילו חמש. דא"כ היאך תחייבהו התורה מיתה מה שהוראת התורה עצמה היא כך. אלא כל שאינו מפורש בתורה אע"פ שהוא דאורייתא. ד"ס קרינן ליה. כלומר דבר שאלולי קבלו סיפרים פירושו לא היינו מבינים אותו כך. וזו היא אחת מהראיות שכתב הכ"מ [בריש הלכות אישות] לדברי הרמב"ם דמרגלא בפומיה למקרי ד"ס לדבר שהוא מן התורה וכמ"ש בריש מסכת עירובין:

האומר אין תפילין וכו' להוסיף על ד"ס חייב. שאינו חייב אלא על דבר שעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס. ויש בו להוסיף [על מה שפירשו חכמים] ואם הוסיף גורע [ופוסל הראשון בתוספתו] ואין לנו אלא תפילין דקיל"ן בית חיצון רואה את האויר פסול. הלכך אי עביד ד' בתים ונעשים בהכשר. והניחם בראשו. כי הדר אייתי בית אחר ואנח גבייהו ונמצא שבית החיצון אינו רואה את האויר. הרי שהוספתו גורעו ופוסלו. אבל בלולב וציצית לא משכחת לה. דלולב אי אין צריך אגד האי לחודיה קאי. והאי לחודיה קאי. ואיצריך אגד גרוע ועומד הוא [וכי תימא דנאגד בכשרות ונטלו ואח"כ הוסיף עליו. דאי הכי לא גרעיה. ולא פסליה. דמכי אגבהיה נפיק ביה. תוספות] וציצית נמי כשבא להוסיף עליו חוט תשיעי אחר שקשרן יצטרך להתירן ולחזור ולקשרן. ונמצא דגרוע ועומד הוא. [ואי לא עביד הכי. הוי תעשה ולא מן העשוי ולא פסליה. הראב"ד פ"ד מהלכות ממרים]הכי מיפרשא מתניתין בגמרא. ולהלכה יש דעות תמצאם בפ"ד מהלכות ממרים וכפי כוונת החבור אין להאריך בזה:

כדי לעבור על ד"ת פטור. כשהודה בחיובו בהם. אבל הוא יבטל אותה כמו שאמר לעבור על ד"ת עד שיודה שהיא עבירה ולפיכך אינו חייב מיתת ב"ד לפי שלא יהרג מי שמבטל מצות עשה. אבל אם אמר אין תפילין על דרך כפירה יהרג מצד שהוא מין. הרמב"ם [בפירושו] כלומר ותניא בפ"ב דעבודה זרה דכ"ו המינין. מורידין ולא מעלין. ולפיכך ז"ש בחבורו רפ"ג מהלכות ממרים לא מעלין אותו צריך לומר שסמך על לשונו בפ"ד מהלכות רוצח ששם כתב שמצוה להרגן ואם לאו וכו':

חמשה טוטפות וכו'. כתב הר"ב לטטפת לטטפת לטוטפת כתיב הרי כאן ארבע פרשיות כאשר הגהתי כך היא הגרסא בפ"ד דזבחים דף ל"ז. ובפ"ג דמנחות דף ל"ד וכתבו התוספות. שמע. והיה אם שמוע כתיב לטטפת והיה כי יביאך כתיב ולטוטפת בספרים מדויקים. אבל בין פ"א לתי"ו לא כתיב וי"ו. ותימא היכי משמע תרי. ואי הוה אמרינן גורעין ומסיפין ודורשין ניחא אבל לא אשכחן אלא בתחלת תיבה ובסוף תיבה וכו'. ע"כ. אבל הרמב"ם בפ"ב מהל' תפילין כתב גם לטטפת בתרא [של והא"ש] מלא בוי"ו קמא. וצ"ע. [*שוב ראיתי בתוס' פ"ק דמכילתין ד"ד ע"ב שהביאו למ"ה פ"ז דבכורות דהתם דורשין וגורעין ומוסופים אפילו באמצע התיבה. וכתבו עוד דבירושלמי איכא פלוגתא דר' אמי בשם ר' יוחנן אמר גורעין לדרוש מתחלת הפרשה לסופה פירש מתחלת התיבה לסופה. ור' יוחנן בשס ר' ירמיה [נ"ל דגרס ר"י בשם ר' יוחנן] אמר אפילו באמצע תיבה. ור"ת מפרש דוי"ו דולטטפת דריש. וה"ג לטטפת לטטפת ולטטפת הרי כאן ד'. ואע"ג דר"ש לא דריש וי"ו. וי"ו למ"ד דריש. כדאמרן בהערל [דף ע"ב] גבי והנותר עכ"ל]. ועיין בא"ח ס"ס ל"ו. ואמרינן תו בברייתא דהתם [מנחות שם] שזו דברי ר' ישמעאל. ר"ע אומר א"צ טט בכתפי [שם מקום] שתים. פת באפריקי שתים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) בדברי סופרים. לא שד' בתים הם מד"ס ושמדברי תורה אפילו חמש דא"כ היאך תחייבהו התורה מיתה מה שהוראת התורה עצמה היא כך אלא כל שאינו מפורש בתורה אף על פי שהוא דאורייתא דברי סופרים קרינן ליה כלומר שאלולי קבלו סופרים פרושו לא היינו מבינים אותו כך:

(יד) (על המשנה) פטור. כשהודה בחיובו בהם, אבל הוא יבטל אותה. כמו שאמר לעבור על דברי תורה עד שיודה שהיא עבירה ולפיכך אינו חייב מיתת בית דין לפי שלא יהרג מי שבטל מצות עשה אבל אם אמר אין תפילין על דרך. כפירה יהרג מצד שהוא מין. הר"מ. ועתוי"ט:

(טו) (על הברטנורא) כ"ה הגירסא בזבחים דף ל"ג. ועיין, באור תורה ובמנחת שי. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

חומר וכו': ביד בהלכות ממרים פ"ג סי' ט' וספ"ד. ואיתא בירושלמי פ"ק דברכות ועיין בא"ח סוף סי' ל"ו. ואמרינן תו בברייתא דהתם שזו דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר אינו צריך טט בכתפי שנים פת באפריקי שתים ע"כ. וכתוב בספר לבוש תכלת סוף סי' ל"ד ולהניח שני זוגות תפילין מסדר אחד שנוהגים בו דהיינו כדעת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל דאין הויות כהדדי יש להסתפק אם יש בו משום בל תוסיף דשמא דומיא דציצית שיכול ללבוש כמה בגדים שיש ציצית בהם והה"נ תפילין וכן משמע מאמרם ז"ל בענין בל תוסיף כגון ה' פרשיות שבתפילין דמשמע הא ב' זוגות לית בהו משום בל תוסיף או נימא דה"ה שתי זוגות מסדר אחד ואינן דומה לציצית שכל כסות חייב בהן ואגב ה' מינים שבלולב אומר ג"כ ה' פרשיות שבתפילין ויש להחמיר שלא להוסיף כלל ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

חומר בדברי סופרים: ר"ל מצוה שבתורה שאינו מפורש בתורה אלא שקבלנו כך פי' המצוה מפי הסופרים. [ומכאן מוכח כהרמב"ם ריש אישות דכל שאינו מפורש בתורה להדיא, ד"ס קרי ליה. ונקנט ה' טוטפות לרבותא דאע"ג דרק ב' פעמים כ' בתורה וקשרתם, אפ"ה לא הוה כמו לעבור, וכ"ש מילי אחרינא שנלמד מד"ס בא' מי"ג מדות, אבל באמר ג' טוטפת הו"ל לעבור על ד"ת [ועי' כתובות צ"ט ס'] דקיי"ל מוסיף על דבריו הוה:

מבדברי תורה: דין שמפורש בתורה:

האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה: שהורה שהוא מצוה, ואמר שאפ"ה פטור ממנה:

פטור: דאין זו הוראה, זיל קרי בי רב הוא. אבל בכיחש ואמר שאינה מצוה, מין הוא, וכל הקודם להרגו זכה:

בועז

[עריכה]