משנה סנהדרין ח א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ח · משנה א | >>

בן סורר ומורה, מאימתי נעשה בן סורר ומורה, משיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן, התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה.

שנאמר (דברים כא, יח) כי יהיה לאיש בן, בן ולא בת, בן ולא איש.

הקטן פטור, שלא בא לכלל מצות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

מֵאֵימָתַי נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה?

מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן;

הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן,

אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה.

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא, יח): "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן",

בֵּן וְלֹא בַּת,

בֵּן וְלֹא אִישׁ.

הַקָּטָן פָּטוּר,

שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל מִצְוֺת:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בן סורר ומורה -

מאמתי נעשה בן סורר ומורה?

משהביא שתי שערות,

עד שיקיף זקן התחתון - אבל לא העליון,

אלא שדיברו חכמים בלשון נקייה,

שנאמר: "כי יהיה לאיש בן" (דברים כא יח) - ולא בת,

בן - ולא איש.

הקטן - פטור, שלא בא לכלל מצוות.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

מה שכנו שער הערוה בזקן הוא לשון נקיה.

וכבר ידעת שהבאת שתי שערות הוא אחר שתים עשרה שנה ויום אחד, ומי שהוא פחות מאלה השנים נקרא קטן, ואין השתי שערות בהם סימן אלא שומא, וכבר בארנו עניין זה ביבמות פעמים רבות.

וכיון שישלים שלשה חדשים אחר ביאת שתי שערות אינו נעשה בן סורר ומורה ואפילו לא הקיף זקן התחתון, לפי שנאמר "בן" ולא אב, ואחר שלשה חדשים אפשר שיהיה לו בן, כיון שיביא שתי שערות אפשר שתתעבר ממנו אשה ולשלשה חדשים יתפרסם ההריון, ולפי שבזמן הזה אפשר לו להיות אב לא יעשה בן סורר ומורה, ואפילו לא הקיף תכף הבאת שתי שערות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בן סורר ומורה - משיביא שתי שערות. והוא בן י"ג שנה ויום אחד. דמקמי הכי אין השערות סימן אלא שומא:

עד שיקיף זקן התחתון - האי זקן דאמור רבנן, התחתון אמרו, שיקיף השער ( ) ביבות הגיד:

ולא העליון - זקן ממש:

שנאמר בן ולא איש - משהקיף זקן התחתון איש הוא. ואע"ג דמקטנותו הוא קרוי בן, לא מצינו לחייבו מקמי שיביא שתי שערות, דקטן פטור, שלא בא לכלל המצות, הלכך חיוביה בתר הכי הוא. והכי קאמר קרא, כי יהיה לאיש בן, בן הסמוך לגבורתו של איש, בתחלת אישותו חייביה קרא ^א. ומשהקיף זקן התחתון, איש גמור הוא:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

בן ולא איש. הקטן פטור שלא בא לכלל מצות. כתב הר"ב הלכך חיוביה בתר הכי הוא. והכי קאמר קרא כי יהיה לאיש בן. הסמוך לגבורתו של איש וכו'. וכתבו התוספות וא"ת דלמא שנה שלפני גדלות. כדאשכחן במופלא הסמוך לאיש [במשנה ו' פ"ה דנדה] ומפרש ר"ת דהכא דריש. לאיש דמשמע לשון גבור כדכתיב (מלכים א' ב') וחזקת והיית לאיש [מה שאין כן בנדרים דאיש מרוחק מיפליא דהכי כתיב (במדבר ו) איש או אשה כי יפליא] [ולא כתיב כי יפליא איש או אשה. כד"א (שמות כ"א) וכי ימכור איש את בתו. א"נ דייק מדלא כתב והיית איש]. וא"ת א"כ למה לן במתניתין טעמא דשלא בא לכלל מצות וי"ל דהוה אמינא דמקודם הבאת שערות מתחיל הזמן דסמוך לגבורתו של איש. ואפילו הוי יותר משלשה חדשים לא הוה חייש במה שבימי קטנות כיון דאינו ראוי להוליד. דקרינן ביה בן ולא אב. ע"כ. ועיין מ"ש במשנה י"א פ"ו דנדה [ד"ה עד שיקיף]. [*והא דכתבו התוספות. ואפילו הוי יותר משלשה חדשים. (כלומר) [צ"ל משום] דאע"ג ששנינו ועד שיקיף וכו'. אפילו הכי כי מלאו ליה שלשה חדשים משהביא שתי שערות אע"פ שלא הקיף אינו נעשה בן סורר ומורה. כדתני דבי רבי ישמעאל בן ולא אב. ואמרי במערבא. בן ולא הראוי לקרותו אב. כדאמר רבי כרוספדאי אמר רבי שבתי כל ימיו של בן סורר ומורה אינן אלא ג' חדשים בלבד כלומר אע"פ שלא הקיף דהא אם בא על אשה משהביא שתי שערות. ונתעברה. ניכר העובר בשלשה חדשים. וראוי לקרותו אב]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) ואם תאמר, דלמא שנה שלפני גדלות, כדאשכחן במופלא הסמוך לאיש. ומפרש ר"ת דהכא דריש, לאיש דמשמע גכור, כדכתיב וחזקת והיית לאיש (מה שאין כן בנדרים דאיש מרוחק מיפליא). ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בן סורר ומורה וכו': עד סוף סי' ה' ביד פ"ז דהלכות ממרים. ופי' רש"י ז"ל בן סורר ומורה וכו' סדר נסקלין דתנא בפירקין דלעיל מסיים הלכותי ואזיל ע"כ:

מאימתי הוא נעשה וכו': פ' בא סימן (נדה ד' נ"ב:)

יקיף זקן: מפ' בגמרא הקפת גיד ולא הקפת בצים דהוו לבתר הכי טובא. עוד אמרינן בגמרא כל ימיו של בן סורר ומורה אינם אלא שלשה חדשים בלבד ואם הקיף זקן אע"ג דלא מלו שלשה חדשים ואי מלו שלשה חדשים אע"ג דלא הקיף. ירושלמי וכי יזיד איש מאימתי הוא עושה איש משיזיד מאימתי הוא מזיד משתתפשט הכף משל בשל הזרע מבפנים השחירה הקדרה מבחוץ ע"כ וה"נ איתא בגמרא וכי יזיד איש מדלא כתיב וכי ירשיע דריש ביה נמי איש מזיד ומזריע ואין קטן מזיד:

שנאמר: כי יהיה לאיש בן כתב הר"ר יהוסף ז"ל בכל הספרים לא מצאתי מלת בן השניה:

בן ולא בת: גמרא תניא א"ר שמעון בדין הוא שתהא בת ראויה להיות כבן סורר ומורה שהכל מצויין אצלה בעבירה וכשהיא זוללה וסובאה בקטנותה סופה שלא תמצא למודה עומדת בפרשת דרכים ומרגלת הבריות לעבירה בשביל אתנן אלא גזרת הכתוב היא בן ולא בת:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

משיביא שתי שערות: אחר שיהיה בן י"ג שנה ויום א':

ועד שיקיף זקן: נראה לי דבלשון זה קבל מאבותיו, זקן סתם והשתא מפרש רבי דהיינו התחתון וכו':

התחתון: הן השערות שסביב לערוה, דכשיקיף הזקן התחתון אף שהוא תוך שלשה חדשים מהבאת שתי שערות, פטור. והוא הדין בשהה שלשה חדשים אחר שהביא שתי שערות ולא הקיף עדיין הזקן, עכ"פ מדראויה אשה להתעבר ממנו אחר שהביא שתי שערות, ואחר שלשה חדשים כבר יוכר עוברה, להכי פטור, דכתיב בן ולא אב:

ולא העליון: הזקן שבפניו בקצה הלחיים, דתחתון ממהר לבוא [נדה מ"ח ב']:

אלא שדברו חכמים בלשון נקיה: ואמרו להכי ברוב פעמים זקן סתם, או רצה לומר דלשערות הערוה לא היה ראוי לקרותו זקן, וחכמים משום בלשון נקייה, קראו גם לזה זקן [ולפי דברינו הנ"ל סי' ב'. בל"ז ניחא]:

בן ולא איש: ומשהקיף זקן, איש הוא:

הקטן פטור: אף שהוא בכלל בן:

בועז

[עריכה]