משנה סנהדרין ב ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ב · משנה ג | >>

מת לו מת, אינו יוצא מפתח פלטרין שלו.

רבי יהודה אומר, אם רוצה לצאת אחר המטה, יוצא, שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר, שנאמר (ש"ב ג, לא) והמלך דוד הלך אחרי המטה.

אמרו לו, לא היה הדבר אלא לפייס את העם ^יג.

וכשמברין אותו, כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מֵת לוֹ מֵת,

אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אִם רוֹצֶה לָצֵאת אַחַר הַמִּטָּה, יוֹצֵא;

שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד,

שֶׁיָּצָא אַחַר מִטָּתוֹ שֶׁל אַבְנֵר,

שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה" (שמ"ב ג, לא).

אָמְרוּ לוֹ:

לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַיֵּס אֶת הָעָם.

וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ,

כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ,

וְהוּא מֵסֵב עַל הַדַּרְגָּשׁ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מת לו מת -

אינו יוצא מפתח פלטורין שלו.

רבי יהודה אומר:

אם רצה לצאת אחר המיטה - יוצא,

שכן מצינו בדוד - שיצא אחר מיטתו של אבנר,

שנאמר: "והמלך דוד הולך אחרי המטה" (שמואל ב ג לא).

אמרו לו: לא היה הדבר - אלא לפייס.

וכשמברין אותו -

כל העם - מסובין על הארץ,

והוא - מסב על הדרגש.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

פלטרין שלו - הוא ארמונו.

לפייסו - לדבר על לב העם, ולהודיעם כי לא היתה כוונתו להרגו.

ודרגש - הוא ממיני הכסאות והמיטות, והוא גדול מספסל.

ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אינו יוצא מפתח פלטרין שלו - שגנאי הוא למלך להראות עגמת נפש לפני העם:

לפייס את העם - כדי שיכירו שלא בעצת דוד הרג יואב את אבנר. ואין הלכה כרבי יהודה:

דרגש - מטה:

אמרו לו לא היה הדבר כו'. וצורך שעה היה מפני שלום המלכות [שלא ימרדו בו בחשבם שהוא צוה להרגו והיה שר צבאם שלוח אליו להשיב לו הממלכה עליהם אבל בלא טענה זו. אם רצה אין שומעין לו. כ"מ פ"ב מהלכות מלכים:

דרגש. פי' הר"ב מטה. וביאר יותר במ"ה פ"ז דנדרים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) לא היה כו'. וצורך שעה היה מפני שלום המלכות כו'. אבל בלא טענה זו אם רצה אין שומעין לו. כ"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

ירושלמי: אית תנאי תנו הנשים מהלכות תחלה והאנשים אחריהם מפני שהן גרמו מיתה לעולם ואית תנאי תנו אנשים תחלה מפני כבוד בנות ישראל שלא יהיו מביטין בנשים:

לא היה הדבר אלא לפייס: מן דהוה מפייס לנשייא הוה מפייס לגוברייא ומן דהוה מפייס לגוברייא הוה מפייס לנשייא ע"כ. וז"ל הבבלי ת"ר מקום שנהגו נשים לצאת אחר המטה יוצאות לפני המטה יוצאות ר' יהודה אומר לעולם נשים לפני המטה יוצאות שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הולך אחר המטה א"ל לא היה הדבר אלא לפייס את העם ונתפייסו שהיה דוד יוצא מבין האנשים ונכנס לבין הנשים ויוצא מבין הנשים ונכנס לבין האנשים שנאמר וידעו כל העם וכל ישראל כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר. ופי' רש"י ונ"י ז"ל שכן מצינו בדוד ואי ס"ד נשים אחר המטה והא לאו אורחיה דדוד לילך עם הנשים ע"כ. פי' לפירושו ז"ל אלא ודאי מאחר שהלך דוד לפייס את הנשים משמע שהיו הולכות הנשים לפנים שהיה אפשר לאנשים שלאחריו לראות איך היה הולך אצלן רק לפייסן כנלע"ד כדי לישב קצת דעת ר' יהודה לחכמים. וראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת את העם:

כל העם מסובין וכו': פ' ואלו מגלחין (מועד קטן דף כ"ז) ובפ' הנודר מן הירק (נדרים דף נ"ו.) ועיין במ"ש שם בנדרים פ"ז סימן ה' על ענין דרגש: