משנה סוכה ב רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) הישן - תחת המיטה,
- לא יצא ידי חובתו.
- אמר רבי יהודה:
- נוהגים היינו - ישנים תחת המיטות,
- בפני הזקנים.
- נוהגים היינו - ישנים תחת המיטות,
- אמר רבי שמעון:
- מעשה,
- בטבי - עבדו של רבן גמליאל,
- שהיה ישן - תחת המיטה.
- אמר רבן גמליאל לזקנים:
- "ראיתם טבי עבדי,
- שהוא תלמיד חכמים,
- ויודע שהעבדים - פטורין מן הסוכה,
- ובא, וישן לו - תחת המיטה".
- לפי דרכנו - למדנו,
- שהישן - תחת המיטה,
- לא יצא ידי חובתו.
- מעשה,
(ב) הסומך סוכתו - לכרעי המיטה,
- כשרה.
- רבי יהודה אומר:
- אם אינה יכלה - לעמוד בפני עצמה,
- פסולה.
- אם אינה יכלה - לעמוד בפני עצמה,
- סוכה - המדובללת,
- ושצילתה - מרובה מחמתה,
- כשרה.
- ושצילתה - מרובה מחמתה,
- והמעובה - כמין בית,
- אף על פי - שאין הכוכבים נראין מתוכה,
- כשרה.
- אף על פי - שאין הכוכבים נראין מתוכה,
(ג) העושה סוכתו -
- בראש העגלה, או בראש הספינה,
- כשרה - ועולין לה ביום טוב.
- בראש האילן, או על גבי הגמל,
- כשרה - ואין עולין לה ביום טוב.
- שתים בידי אדם, ואחת באילן,
- או שתים באילן, ואחת בידי אדם,
- כשרה - ואין עולין לה ביום טוב.
- שלש בידי אדם, ואחת באילן,
- כשרה - ועולין לה ביום טוב.
- בראש העגלה, או בראש הספינה,
- זה הכלל -
- כל - שינטל האילן,
- והיא יכלה - לעמוד בפני עצמה,
- כשרה - ועולין לה ביום טוב.
- והיא יכלה - לעמוד בפני עצמה,
- כל - שינטל האילן,
(ד) העושה סוכתו - בין האילנות,
- והאילנות - דפנות,
- כשרה.
- והאילנות - דפנות,
- שלוחי מצוה - פטורין מן הסוכה.
- חולין, ומשמשיהן - פטורין מן הסוכה.
- אוכלין ושותין עראי - חוץ לסוכה.
(ה) מעשה, שהביאו לו -
- לרבן יוחנן בן זכאי - לטעום את התבשיל,
- ולרבן גמליאל - שתי כותבות, ודלי של מים,
- ואמרו: "העלום לסוכה".
- וכשנתנו לו - לרבי צדוק,
- אוכל - פחות מכביצה,
- נטלו - במפה,
- ואכלו - חוץ לסוכה,
- ולא בירך אחריו.
- אוכל - פחות מכביצה,
(ו) [ה] *הערה 1: רבי אליעזר אומר:
- ארבע עשרה סעודות -
- חייב אדם - לאכול בסוכה,
- אחת ביום, ואחת בלילה.
- וחכמים אומרין:
- אין לדבר קצבה,
- חוץ מלילי יום טוב הראשון - בלבד.
- אין לדבר קצבה,
- ארבע עשרה סעודות -
- ועוד אמר רבי אליעזר:
- מי שלא אכל - בלילי יום טוב הראשון,
- ישלים - בלילי יום טוב האחרון.
- וחכמים אומרין:
- אין לדבר - תשלומין,
- ועל זה נאמר:
- "מעוות לא יוכל לתקון,
- וחסרון לא יוכל להימנות" (קהלת א טו).
- מי שלא אכל - בלילי יום טוב הראשון,
(ז) [ו] מי שהיה -
- ראשו ורובו - בסוכה,
- ושולחנו - בתוך הבית,
- בית שמאי - פוסלין.
- ובית הלל - מכשירין.
- אמרו בית הלל - לבית שמאי:
- מעשה, שהלכו - זקני בית שמאי, וזקני בית הלל,
- לבקר - את יוחנן בן החורוני,
- ומצאוהו, ראשו ורובו - בסוכה,
- ושולחנו - בתוך הבית.
- אמרו להם בית שמאי:
- משם - ראיה,
- אף הם אמרו לו:
- אם כן - היית נוהג,
- לא קיימת מצות סוכה - מימיך.
- אם כן - היית נוהג,
- אף הם אמרו לו:
(ח) [ז] נשים, ועבדים, וקטנים -
- פטורין מן הסוכה.
- וכל קטן - שאינו צריך לאימו,
- חייב בסוכה.
- מעשה,
- כשילדה - כלתו של שמאי הזקן,
- ופיחת - את המעזיבה,
- וסיכך - על גבי המיטה,
- בשביל הקטן.
- כשילדה - כלתו של שמאי הזקן,
(ט) [ח] כל שבעת הימים -
- עושה אדם את סוכתו - קבע,
- ואת ביתו - עראי.
- עושה אדם את סוכתו - קבע,
- ירדו גשמים,
- מאמתי - מותר לפנות?
- משתסרח - המקפה.
- מושלים אותו משל,
- למה הדבר דומה?
- לעבד - שבא למזוג לרבו,
- ושפך הקיתון - על פניו.
- מאמתי - מותר לפנות?
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה סוכה ב
משנה סוכה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב