משנה סוטה ח ז
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ח · משנה ז | >>
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
במה דברים אמורים, במלחמת הרשות.
אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה.
אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, במלחמת מצוה.
אבל במלחמת חובה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה.
נוסח הרמב"ם
במה דברים אמורים במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה (יואל ב טז) אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בד"א - שחוזרים מן המערכה, ויש שאין זזין ממקומם. במלחמת הרשות:
אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים - מלחמת א"י ומלחמת עמלק הכל מודים שהיא חובה והכל יוצאים בה. ומלחמת בית דוד שהיא לרווחה להרחיב גבול ישראל ולקחת מס מהעמים כגון מלחמת ארם נהרים וארם צובה, הכל מודים שהיא רשות. לא נחלקו ת"ק ורבי יהודה אלא במלחמה שנלחמים ישראל עם אויביהם כדי שלא יתגברו עליהם ויצרו להם. ת"ק קרי לה מלחמת רשות כג וסובר שאין אדם רשאי להתבטל מן המצוה כדי להלחם במלחמה כזו כד. ור' יהודה סבר שגם זו מלחמת מצוה, מאחר שהוא להושיע את ישראל מיד שונאיהם, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואין הלכה כר' יהודה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כג) (על הברטנורא) גמרא רשות דרבנן זו היא מצוה דר"י, מצוה דרבנן זו היא חובה דר"י. ופירש"י זו היא מצוה דר"י ובאותה מלחמה שאמרו חכמים שהיא רשות ואין חתן יוצא לה אמר נמי ר"י דאין חתן יוצא לה אלא שר"י קורא אותה מצוה ונפקא מינה לפוטרו משאר מצות בעודו עסוק בה כדמפרש ואזיל. מצוה דרבנן דאמרי בה הכל יוצאין אומר נמי ר"י הכל יוצאין אלא דקרי לה חובה ולאו מידי אשמעינן בהא אלא כולה משום מצות דרשות נקטי פלוגתייהו. וע"ע:
(כד) (על הברטנורא) ותימה דכ"ע הא ס"ל העוסק במצוה פטור כו' וא"כ אפילו במלחמת מצוה לא היה רשאי להתבטל ממצוה דהא אחתן מחדרו לא קיימא פלוגתייהו כלל. ויש לפ' דה"ק וסובר שלא היה רשאי להתבטל מן המצוה הבאה לידו כשהוא עוסק במלחמה זו מפני שכבר הוא עוסק במצוה ופטור מזו הבאה לידו דמלחמה זו לאו דמצוה היא. ולפיכך לא יתבטל מהמצוה הבאה לידו:
