משנה סוטה ז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ז · משנה ב | >>

ואלו נאמרין בלשון הקודש, מקרא ביכורים, וחליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, וברכת כהן גדול, ופרשת המלך, ופרשת עגלה ערופה, ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם.

משנה מנוקדת

וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:

מִקְרָא בִּכּוּרִים,
וַחֲלִיצָה,
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת,
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים,
וּבִרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל,
וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ,
וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה,
וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל הָעָם:

נוסח הרמב"ם

אלו נאמרין בלשון הקודש -

מקרא בכורים, וחליצה,
ברכות וקללות,
ברכות כהנים, וברכת כוהן גדול,
ופרשת המלך, ופרשת עגלה ערופה,
ומשוח מלחמה - בשעה שהוא מדבר אל העם.

פירוש הרמב"ם

"וענו הלוים, ואמרו אל כל איש ישראל, קול רם"(דברים כז, יד), ואמר "משה ידבר והאלהים יעננו בקול"(שמות יט, יט), מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש.

ולמד רבי יהודה חליצה ממה שאמר "ככה", לפי שבכל מקום שאמר בתורה "ככה" או "כה", רוצה לומר בלשון הזה לא להוסיף ולא לגרוע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מקרא בכורים - שהיה קורא מארמי אובד אבי (דברים כו) עד סוף הפרשה:

וחליצת יבמה - היא אומרת (שם כה) מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי, והוא אומר לה חפצתי לקחתה, ואחר החליצה אומרת ככה יעשה לאיש:

ברכות וקללות - שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:

ברכת כהנים - נשיאת כפים:

ברכות כהן גדול - ביום הכיפורים אחר עבודת היום שלפני ולפנים הוא קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין:

ופרשת המלך - היא פרשת הקהל, כדמפרש בסוף פרקין:

ופרשת עגלה ערופה - (שם כא) ידינו לא שפכו את הדם הזה, כפר לעמך ישראל וגו':

פרשת משוח מלחמה - (שם כ) והיה כקרבכם וגו' שמע ישראל אתם קרבים היום וגו':

פירוש תוספות יום טוב

מקרא בכורים וחליצה כו'. צריך עיון איזה סדר נקט התנא. דלא נקטינהו ככתוב. ועוד פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה. כי הדר תני להו לפרושי מפיך להו. ועיין מ"ש בזה בריש פרק דלקמן בשם התוס':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ואלו נאמרין בלשון הקדש:    ולא אמרינן נגמר מהנך דלעיל שנכתב ונסדר כל מצות דבורם ואין צריך לאמרם בלשון הקדש כדכתיב בכולהו משום דבהני כתיב עכובא רש"י ז"ל. ועיין במ"ש בשם התוס' בר"פ דלקמן. ובטור א"ה סי' קס"ט. וכתוב בתוי"ט הא דקרי לה פרשת המלך מה שא"כ בשל כ"ג לפי שפרשת המלך מצוה מן התורה שנאמר תקרא את התורה וגו' אבל קריאת כ"ג ביום הכפורים אינה אלא תקנה ומנהג אנשי כנסת הגדולה ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

מקרא בכורים:    ארמי אובד וגו':

וחליצה:    היא אומרת לא אבה יבמי, והוא אמר לא חפצתי לקחתה, ואחר החליצה אומרת ככה יעשה וגו', הכל בלה"ק:

ברכות וקללות:    מפורש במשנה ה':

ברכת כהנים:    נשיאת כפים:

וברכת כהן גדול:    מפורש במשנה ז'. לא זכיתי לידע מנ"ל שצריך לומר הברכות בלה"ק דוקא ואפשר משום קדושת היום וקדושת הקורא וקדושת המקום:

ופרשת המלך:    עי' משנה ח':

ופרשת עגלה ערופה:    ידינו לא שפכה וגו':

ומשוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם:    עי' ריש פ"ח:

בועז

פירושים נוספים