משנה סוטה א
מתוך ויקיטקסט
מסכת סוטה: תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי
<< · משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ראשון ("המקנא לאשתו") · >>
פרקי מסכת סוטה: א ב ג ד ה ו ז ח ט
משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
[עריכה] משנה א
המקנא לאשתו, רבי אליעזר אומר, מקנא לה על פי שנים, ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו.
רבי יהושע אומר, מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי שנים.
[עריכה] משנה ב
כיצד מקנא לה.
אמר לה בפני שנים, אל תדברי עם איש פלוני, ודברה עמו, עדין היא מתרת לביתה ומתרת לאכול בתרומה.
נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טמאה, אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה .
ואם מת, חולצת ולא מתיבמת.
[עריכה] משנה ג
ואלו אסורות מלאכול בתרומה, האומרת טמאה אני לך, ושבאו עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך.
כיצד עושה לה, מוליכה לבית דין שבאותו מקום, ומוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יבוא עליה בדרך.
רבי יהודה אומר, בעלה נאמן עליה.
[עריכה] משנה ד
היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים, ומאימין עליה כדרך שמאימין על עדי נפשות.
ואומרים לה, בתי הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה, הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושים.
עשי לשמו הגדול שנכתב בקדשה, שלא ימחה על המים.
ואומרים לפניה דברים שאינה כדאי לשמען, היא וכל משפחת בית אביה.
[עריכה] משנה ה
אם אמרה טמאה אני, שוברת כתבתה ויוצאת .
ואם אמרה טהורה אני, מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור, ששם משקין את הסוטות, ומטהרין את היולדות, ומטהרין את המצורעים.
וכהן אוחז בבגדיה, אם נקרעו נקרעו, אם נפרמו נפרמו, עד שהוא מגלה את לבה, וסותר את שערה.
רבי יהודה אומר, אם היה לבה נאה, לא היה מגלהו.
ואם היה שערה נאה, לא היה סותרו.
[עריכה] משנה ו
היתה מתכסה בלבנים, מכסה בשחורים.
היו עליה כלי זהב וקטליות, נזמים וטבעות, מעבירים ממנה כדי לנולה.
ואחר כך מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה.
וכל הרוצה לראות בא לראות, חוץ מעבדיה ושפחותיה, מפני שלבה גס בהן.
וכל הנשים מתרות לראותה, שנאמר (יחזקאל כג) ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה.
[עריכה] משנה ז
במדה שאדם מודד, בה מודדין לו.
היא קשטה את עצמה לעברה, המקום נולה.
היא גלתה את עצמה לעברה, המקום גלה עליה.
בירך התחילה בעברה תחלה ואחר כך הבטן, לפיכך תלקה הירך תחלה ואחר כך הבטן, ושאר כל הגוף לא פלט.
[עריכה] משנה ח
שמשון הלך אחר עיניו , לפיכך נקרו פלשתים את עיניו, שנאמר (שופטים טז) ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו.
אבשלום נתגאה בשערו , לפיכך נתלה בשערו.
ולפי שבא על עשר פילגשי אביו, לפיכך נתנו בו עשר לונביות, שנאמר (שמואל ב יח) ויסבו עשרה אנשים נשאי כלי יואב, [ ויכו את אבשלום וימתהו ].
ולפי שגנב שלשה לבבות, לב אביו, ולב בית דין, ולב ישראל, (שנאמר (שם טו) ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל), לפיכך נתקעו בו שלשה שבטים, שנאמר (שם יח) ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום.
[עריכה] משנה ט
וכן לענין הטובה, מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר (שמות ב) ותתצב אחתו מרחק, לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר, שנאמר (במדבר יב) והעם לא נסע עד האסף מרים.
יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו, שנאמר (בראשית נ) ויעל יוסף לקבר את אביו, ויעל עמו גם רכב גם פרשים.
מי לנו גדול מיוסף , שלא נתעסק בו אלא משה.
משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו, שנאמר (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו.
מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום, שנאמר (דברים לד) ויקבר אתו בגי.
ולא על משה בלבד אמרו, אלא על כל הצדיקים , שנאמר (ישעיה נח) והלך לפניך צדקך כבוד יי יאספך.
[עריכה] משנה מנוקדת
[עריכה] נוסח הרמב"ם
(א) המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא על פי שנים ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו רבי יהושע אומר מקנא על פי שנים ומשקה על פי שנים.
(ב) כיצד מקנא לה אמר לה בפני עדים אל תדברי עם איש פלוני ודיברה עימו עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכל בתרומה נכנסה עימו לבית הסתר ושהת כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה מלאכל בתרומה ואם מת חולצת ולא מתייבמת.
(ג) אלו אסורות מלאכל בתרומה האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בעלה בדרך כיצד עושה לה מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבוא עליה בדרך רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה.
(ד) היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות ואומרין לה בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה שכנים הרעים עושים אל תעשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שיימחה על המים ואומרין לפניה דברים שאינה כדי לשומען היא וכל משפחת בית אביה.
(ה) אם אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאה אם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשערי המזרח ולשער ניקנור ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעין וכוהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את ליבה וסותר את שיערה רבי יהודה אומר אם היה ליבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שיערה נאה לא היה סותרו.
(ו) הייתה מתכסה בלבנים מכסה בשחורים היו עליה כלי זהב קטליות נזמים וטבעות מעבירם ממנה כדי לנוולה ואחר כך מביא חבל מצרי וקשרו למעלה מדדיה וכל הרוצה לראות בא ורואה חוץ מעבדיה ושפחותיה מפני שליבה גס בהן וכל הנשים מותרות לראותה שנאמר וניווסרו כל הנשים ולא תעשינה כזימתכנה (יחזקאל כג מח).
(ז) במידה שאדם מודד בה מודדין לו היא קישטה את עצמה לעבירה והמקום ניוולה היא גילתה עצמה והמקום גילה עליה הירך התחילה בעבירה תחילה ואחר כך הבטן לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן ושאר כל הגוף לא פלט.
(ח) שמשון הלך אחר עיניו לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו אבשלום התנאה בשיערו לפיכך נתלה בשיערו ולפי שבא על עשר פילגשי אביו לפיכך נתנו בו עשר לונכייות שנאמר ויסובו עשרה נערים נושאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתוהו (שמואל ב יח טו) ולפי שגנב שלש גניבות לב אביו ולב בית דין ולב אנשי ישראל שנאמר ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל (שמואל ב טו ו) לפיכך נתקעו בו שלשה שבטים שנאמר וייקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה (שמואל ב יח יד).
(ט) וכן לעניין הטובה מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותיתצב אחותו מרחוק . (שמות ב ד) לפיכך נתעכבו לה ישראל במדבר שבעת ימים שנאמר והעם לא נסע עד היאסף מרים (במדבר יב טו) יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו שנאמר ויעל יוסף לקבור את אביו (בראשית נ ז) מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו שנאמר וייקח משה את עצמות יוסף (שמות יג יט) מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר ויקבור אותו בגיא מול . (דברים לד ו) ולא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שהמקום אוספם שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך (ישעיהו נח ח).
