משנה מקואות י ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק י · משנה ב | >>

הכר והכסת של עור, הרי אלו צריכין שיבואו בהם המים.

כסת עגולה, והכדור, והאמום, והקמיע, והתפלה, אינן צריכין שיבואו בהם המים.

זה הכלל, כל שאין דרכו להכניס ולהוציא, טובלים סתומים.

נוסח הרמב"ם

הכר, והכסת של עור -

הרי אלו צריכין שיבואו בהן המים.
כסת עגולה, והכדור, והאימום,
והקמיע, ותפילה - אינן צריכין שיבואו בהן המים.
זה הכלל -
כל שאין דרכו להכניס ולהוציא - טובלין סתומין.

פירוש הרמב"ם

כסת עגולה - עשויה מעור בהיקף.

ורוב מה שיעשו אותה הם הסוחרים ובעלי הרכיבה תחת ארכבתם בעת שבתם לקנות ולמכור, והיא תפורה מכל צד ואין לה פה יצא ממנה המילוי ויושם כשאר הלקוחים, ואמנם תיתפר על מלואה כשאר המשכבות.

'וכדור - כדור אשר ישחקו בו אנשי הצחוק.

והאמום - [הדפוס].

והקמיע - השמירה.

ותפילה - הוא תפילין של ראש או של יד.

אף על פי שלאלה כולם יש חללות, אחר שלא נעשו למלאת ולהריק אבל להשאר בעניינם מלאים עד שיתחתכו, הנה משפטם משפט הגוף הבלתי חלול, כמו שהתבאר בכל אשר זכרנו:

פירוש רבינו שמשון

צריכין שיבואו בהן מים. לתוכן שדרך כר וכסת של עור להכניס ולהוציא מה שבתוכן:

כסת עגולה. פי' בערוך שעושין השרים תחת מראשותיהן:

אמום. שעושין בו מנעל ורגילין היו לעשותו של עור וממלאין אותו בשיער או במוכין:

והקמיע. של כתב או של עיקרין ומחופה בעור:

ותפלה. תפילין של יד ושל ראש כל הני אין דרך להוציא מה שבתוכן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הכר - הוא ששוכב עליו:

הכסת - הוא שמשים תחת מראשותיו:

שיבואו בהן המים - לתוכן. שדרך כר וכסת של עור להכניס ולהוציא מה שבתוכן:

כסת עגולה - וקטנה שעושים השרים תחת מראשותיהן:

הכדור - פלוט"א:

והאמום - דפוס שעושים עליו את המנעל. והוא עשוי מעור וממלאים אותו בשער או במוכין:

והקמיע - של כתב או של עקרין מחופה עור:

ותפלה - של יד או של ראש:

אינן צריכים שיבואו בהן המים - לפי שאין דרך להכניס ולהוציא מה שבתוכן ד:

פירוש תוספות יום טוב

הכר והכסת. פי' הר"ב הכר הוא ששוכב עליו והכסת הוא שמשים תחת מראשותיו. וכך משמע במשנה דספ"ך וספכ"ג דשבת דכר הוא ששוכב עליו. וכן פי' הערוך ערך כר. גם בתוספתא דכלים הביאה הר"ש שם פט"ז במ"ד מוכח נמי הכי אבל הר"ב מפרש שם בהפך וכן עוד שם ריש פ"ך. וכן בספ"ד דשבת. אבל הרמב"ם מפרש שם דשניהם מניחין תחת הראש אלא דכסת הוא גדול. והתוס' פ"ז דב"מ דף ע"ט [ד"ה כסותו] כתבו כסת הוא הקטן. וכר הוא הגדול כדתנן במס' (טהרו') [כלים ?פכ"ח משנה ה] כר שעשאו סדין וכסת שעשאו מטפחת. וכן כתוב בפסקי תוספות דמדות:

והתפלה. כתב הר"ב לפי שא"צ להכניס ולהוציא. דא"צ בדיקה. הלל היה אומר אלו משל אבי אמא. בירושלמי פרק ב דעירובין והעתיקו הרמב"ם. בספ"ב מהל' תפילין. אבל מהר"ם כתב דאין זה קרוי להכניס ולהוציא אלא כגון הכרים והכסתות שמוציאין מה שבתוכן בשביל החיצון לכבס ולתקנו וגם להוסיף עליהם נוצה אבל התפילין אין מוציאין אותן אלא לבדוק הכתב שבתוכן ולא בשביל החיצון ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) דתפילין אין צריך בדיקה. הלל היה אומר אלו משל אבי אמא כו'. ומהר"מ כתב, דאין מוציאין אותן אלא לבדוק הכתב, ולא בשביל החיצון לכבסו ולתקנו כמו כר וכסת:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תפארת ישראל

יכין

הכר:    דעקקע:

והכסת:    קיססען. ותוספות בבבא מציעא כ' בהיפך. ועיי' הוכחתי ריש פרק כ' דכלים:

הרי אלו צריכין שיבואו בהם המים:    לחללן. מדדרך להכניס ולהוציא מה שבתוכן:

כסת עגולה:    קטן:

והכדור:    באלל:

והאמום:    דפוס מנעל:

והקמיע:    עם השבעות כתובות או לעשבי' שבתוכו:

והתפלה:    תפילין מקט"ו ככלים פי"ח מ"ח:

אינן צריכין שיבואו בהם המים:    דאין דרך לפותחן והו"ל ביהס"ת:

בועז

פירושים נוספים