משנה מנחות ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ג · משנה ו | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שני שעירי יום הכפורים כג מעכבין זה את זה.

שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה.

שתי חלות מעכבות זו את זו.

שני סדרין מעכבין זה את זה.

שני בזיכין מעכבין זה את זה.

הסדרים והבזיכין מעכבין זה את זה.

שני מינים שבנזיר, שלשה שבפרה, ארבעה שבתודה, ארבעה שבלולב, ארבעה שבמצורע, מעכבין זה את זה.

שבע הזיות שבפרה מעכבות זו את זו.

שבע הזיות של בין הבדים, ושעל הפרכת, ושעל מזבח הזהב, מעכבות זו את זו.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שני שעירי יום הכיפורים מעכבין זה את זה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה שתי חלות מעכבות זו את זו שני סדרים מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרים והבזיכים מעכבין זה את זה שני מינים שבנזיר שלשה שבפרה ארבעה שבתודה ארבעה שבלולב ארבעה שבמצורע מעכבין זה את זה שבע הזיות שבפרה מעכבות זו את זו שבע הזיות שעל בין הבדים שעל הפרוכת שעל מזבח הזהב מעכבות זו את זו.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

שני שעירי יום הכיפורים - השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ושעיר המשתלח לעזאזל:

שני כבשי עצרת - שני כבשי שלמים שבאים חובה על שתי הלחפ:

שתי חלות - שתי הלחם של עצרת:

ושני סררים - שתי מערכות של לחם הפנים, שש חלות לכל מערכת:

שני בזיכין - שתי כפות שבהן הלבונה, ונתונים על שתי המערכות:

הסדרים והבזיכין מעכבין זה את זה - שאם אין מערכות של לחם על השלחן לא יתן בו את הבזיכין של לבונה. ואם אין בזיכין לא יתן את הלחם:

שני מינים שבנזיר - חלות מצות ורקיקי מצות:

ושלשה שבפרה אדומה - עץ ארז ואזוב ושני תולעת:

ארבעה שבתודה - ארבעה מינים של לחם שמביאים על שלמי תודה, חלות מצות, ורקיקי מצות, וסולת מורבכת, וחלות לחם חמץ:

ארבעה שבלולב - לולב ואתרוג הדס וערבה. אם נוטל ארבעתן בכל היום כולו אע"פ שנוטל אחד מהן בשחרית ואחד בין הערבים יצא, דקיימא לן לולב אין צריך אגד. אבל אם חסר אחד מן המינים ונטל כל השלשה, לא קיים מצוה כלל:

ארבעה שבמצורע - עץ ארז ואזוב ושני תולעת והצפור החיה כד:

שבע הזיות שבפרה - אדומה. דכתיב (במדבר יט) והזה אל נוכח פני אוהל מועד מדמה שבע פעמים:

שבע הזיות של בין הבדים - ביום הכיפורים. דכתיב (ויקרא יז) ולפני הכפורת יזה שבע פעמים:

ושעל הפרוכת ושעל מזבח הזהב - ביום הכיפורים, ובפר כהן משיח, ובפר העלם דבר של צבור, ושעירי עובדה זרה. שכל אלו טעונים הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב כמו שמפורש בפרשת ויקרא ובאחרי מות. ושעירי עבודה ורה מרבינן להו מקרא דכתיב (שם ד) ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת. לפר, זה פר כהן משיח. החטאת, אלו שעירי עובדה זרה. וארבע מתנות שעל ארבע קרנות שעל מזבח הזהב נמי מעכבות זו את זו, אף על פי שלא הוזכרו במשנה כה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כג) (על המשנה) שני שעירי יום הכיפורים כו'. כולהו ילפינן לה בגמרא מקראי:

(כד) (על הברטנורא) אבל מים חיים לא חשיב, לפי שהיה מערב בהם הדם, כדכתיב וטבל אותה וגו'. תוספ'. ועתוי"ט:

(כה) (על הברטנורא) ושייר עוד ז' הזיות דמצורע ודפרים ואלים דחג. תוספ':