משנה מכות ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק ג · משנה ו | >>

הכותב כתובת קעקע (ויקרא יט, כח), כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב, אינו חייב, עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם.

רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר, אינו חייב עד שיכתוב שם כג השם, שנאמר (ויקרא יט, כח) וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'.

משנה מנוקדת

הַכּוֹתֵב כְּתֹבֶת קַעֲקַע,

כָּתַב וְלֹא קִעֲקֵעַ,
קִעֲקֵעַ וְלֹא כָּתַב,
אֵינוֹ חַיָּב,
עַד שֶׁיִּכְתֹּב וִיקַעֲקֵעַ,
בִּדְיוֹ, וּבִכְחוֹל, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּכְתֹּב שָׁם הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כח):
"וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'":

נוסח הרמב"ם

הכותב כתובת קעקע.

כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב -
אינו חייב - עד שיכתוב ויקעקע בדיו, ובכוחל, ובכל דבר שהוא רושם.
רבי שמעון בן יהודה, משם רבי שמעון אומר:
אינו חייב - עד שיכתוב את השם,
שנאמר: "וכתובת קעקע לא תיתנו בכם, אני ה'" (ויקרא יט כח).

פירוש הרמב"ם

רבי שמעון אומר, אינו חייב עד שיכתוב שם עבודה זרה על בשרו, כאילו אמר לא תשתף עמי שום דבר ולא תקרב עצמך לזולתי. וזו היא כוונתו.

ואין הלכה כרבי שמעון:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כתובת קעקע - מקרע בסכין על בשרו כעין אותיות, ואח"כ ממלא את הקרעים דיו או כחול:

כתב - על בשרו בדיו או בכחול ולא קרע בסכין, או קרע בסכין ולא מילא בדיו או בכחול, אינו חייב, עד שיכתוב ויקעקע. לישנא דקרא נקט, דבתיב כתובת קעקע, כתיבה ברישא והדר קעקע. אבל לעולם הקעקע תחלה ואח"כ הכתב. וקרא הכי משמע, וכתובת בתוך הקעקע לא תתנו בכם:

שיכתוב שם השם - בגמרא מפרש דשם עבודה זרה קאמר. הכי מפרש לקרא, לא תתנו בכם שם עבודה זיה, כי אני ה' ולא תשתפו אחרים עמי. ואין הלכה כר' שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

עד שיכתוב שם השם. כלומר על אותה שריטה [יכתוב] את השם. הר"ן. וקריאת מלת שם בקמ"ץ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כג) (על המשנה) שם כו'. כלומר, על אותה שריטה יכתוב את השם. הר"ן. וקריאת מלת שם, בקמץ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כתב ולא קִעְקֵעַ:    בנקודת חירק בקוף ושו"א בעי"ן וציר"י בקו"ף ופת"ח בעי"ן:

בדיו בכחול וכו':    תוס' פ' המביא תניין (גיטין דף כ'.) ועיין בספר קרבן אהרן פ' ששי דפרשת קדושים. וביד בהלכות עכו"ם פי"ב סימן י"א:

שיכתוב שָׁם הַשֵׁם:    בפירוש רעז"ל צריך להגיה בגמ' מפרש דשם וכו'. ופירש בנמקי יוסף עד שיכתוב שם השם כלומר על אותה שריטה יכתוב את השם נמקי יוסף משמע דגרסי' מלת שם בנקודת קמץ וכן כתוב בתוי"ט. ומ"מ קשה ל"ל לא שָׁם ולא שֵׁם ואית דגרסי עד שיכתוב את השם וכן מצאתי שהגיה הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

הכותב כתובת קעקע:    [איינגעעצטע שריפט]. והיינו ששורט על עור בשרו בכלי, או עוקץ במחט, ואח"כ מחכך שם בצבע, או שנותן שם צבע ואח"כ שורט, חייב. מיהו הנשרט אף שלא סייע פטור אבל אסור [י"ד ק"פ]:

ובכל דבר שהוא רושם:    כגון [פולפער] שכך רגילין, וכדומה:

רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר אינו חייב עד שיכתוב שם השם:    מלה הראשונה בקמץ. ור"ל אינו חייב עד שיכתוב בקעקועו שם ע"ז:

וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה':    ר"ל משום שאני ה'. וקיי"ל דחייב על כל מה שיכתוב בקעקע או אפילו על צורה שירשם שם [שם]:

בועז

פירושים נוספים