משנה מכות א י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק א · משנה י | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית דין לח, אין סותרים את דינו.

כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו, מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו לט, הרי זה יהרג.

סנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ מ.

סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים מב שנה.

רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבין מו שופכי דמים בישראל.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

סנהדרין - הסמוכים בארץ, יש להן רשות לדון דיני קנסות ודיני נפשות, בין בארץ בין בחוצה לארץ, כל זמן שיש ב"ד הגדול בלשכת הגזית. שנאמר (דברים יז) לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט, בזמן שיש כהן מקריב על גבי מזבח יש שופט שדן דיני נפשות מא, בזמן שאין כהן אין שופט:

סנהדרין ההורגת אחת בשבוע - אחת לשבע שנים:

נקראת חובלנית - שצריך שיהיו מתונים בדין, ויחזירו בדיני נפשות לזכות:

לא נהרג אדם מעולם - שיבדקו העדים בדבר שלא ידעו להשיב. אם רוצח הוא, מה ראיתם, טריפה הרג או שלם הרג, ואם תמצא לומר שלם הרג מג, שמא במקום סייף נקב היה מד. ואם מגלה עריות הוא, ראיתם כמכחול בשפופרת מה:

אף הן מרבים שופכי דמים - מתוך כך אין מכלין הרשעים ומרבים לשפוך דם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(לח) (על המשנה) אותו בית דין. שנתחייב בו. אין סותרין לחזור ולישא וליתן אולי יזכה. רש"י. ובגמרא, הא לפני בית דין אחר סותרין, הא תני סיפא כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין כו'. אמר אביי לא קשיא כאן בארץ ישראל כאן בחוץ לארץ. דתניא בו' מתו"ל לארץ סותרין את דינו מפני זכותה של ארץ ישראל. פירש"י אולי תועיל למצוא לו פתח של זכות:

(לט) (על המשנה) ופלוני כו'. דדלמא יש להזימם או להכחישם:

(מ) (על המשנה) ובחוץ לארץ. יליף ליה בגמרא מקרא:

(מא) (על הברטנורא) ובלבד שיהיו הסנהדרין בלשכת הגזית כלומר במקדש ממש. הר"מ. וילפינן ליה בפרק קמא דעבודה זרה ד"ח, שנאמר, ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא, מלמד שהמקום גורם. ואע"ג דבזקן ממרא כתיב, אם אינו ענין לזקן ממרא דהא כבר כתיב וקמת ועלית אל המקום, תנהו ענין לכל דיני נפשות לו. מר שהמקום גורם. נראה לי. וע"ש ברש"י ותוספ':

(מב) (על המשנה) . לע' כו'. בגמרא אבעיא להו אחת לע' שנה נקראת חובלנית, או אורחא הוא, תיקו:

(מג) (על הברטנורא) שיאמרו בדקנוהו לאחר מיתתו מכל י"ח טריפות. רש"י:

(מד) (על הברטנורא) לאו דחיישינן להכי, דהא אזלינן בתר רובא. אלא ה"ק רוב פעמים לא היה נהרג. שע"י שהוא מרבה בבדיקות א"א שלא יכחיש אחד מהם את חבירו. תוספ':

(מה) (על הברטנורא) ואין עדים מסתכלין בכך. רש"י. ורבנן סגי להו משיראו מנאפים שינהגו ענין ניאוף ששוכבין בקירוב בשר ונוהגין בדרך תשמיש. ועבודה זרה וחלול שבת לא שכיחי כ"כ כמו ש"ד וג"ע. תוספ'. וראיה מפ"ח דסוטה מ"ט. משרבו הרחצחנים. משרבו המנאפים. ועתוי"ט:

(מו) (על המשנה) מרבים. קפיד טפי על שפיכות דמים מעל גילוי עריות לפי שהוא רע לשמים ולבריות. והרי חומרא יתירא לרציחה נודעת, שהמית שלא בעדים: