משנה מדות א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק א · משנה א | >>

[עריכה]

בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש:

  1. בבית אבטינסב,
  2. ובבית הניצוץ,
  3. ובבית המוקד.


והלוים בעשרים ואחד מקום:

  • חמשה, על חמשה שערי הר הבית.
  • ארבעה, על ארבע פנותיו ד מתוכו.
  • חמשה, על חמשה שערי העזרה.
  • ארבעה, על ארבע פנותיה מבחוץ,
  • ואחד בלשכת הקרבן, ואחד בלשכת הפרוכת, ואחד לאחורי בית הכפורתז.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:

בְּבֵית אַבְטִינָס,
וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ,
וּבְבֵית הַמּוֹקֵד;
וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם.
חֲמִשָּׁה,
עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת;
אַרְבָּעָה,
עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ;
חֲמִשָּׁה,
עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה;
אַרְבָּעָה,
עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ;
וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן,
וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת,
וְאֶחָד לַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת:

נוסח הרמב"ם

בשלשה מקומות, הכהנים שומרין בבית המקדש -

בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד.
והלוים, בעשרים ואחד מקום -
חמישה - על חמישה שערי הר הבית,
ארבעה - על ארבע פינותיו מתוכו,
חמישה - על חמישה שערי העזרה,
ארבעה - על ארבע פינותיה מבחוץ,
אחד - ללשכת הקרבן,
ואחד - ללשכת הפרוכת,
ואחד - לאחורי בית הכפורת.

פירוש הרמב"ם

מספר המשמרות ששומרים כל המקדש עשרים וארבע משמרות, סמך לזה מה שנאמר בדברי הימים "למזרח, הלוים ששה, לצפונה ליום ארבעה, לנגבה ליום ארבעה, ולאסופים שנים שנים, לפרבר למערב ארבעה, למסלה שנים לפרבר"(דברי הימים א כו, יז), הרי אלו עשרים וארבע משמרות, אף על פי שקרא אותם כולם בפסוק זה "לוים", יש מהם שלושה כהנים כמו שהקדמנו, הרי קורא הכהנים לוים במקומות רבים, אמר "והכהנים הלוים בני צדוק"(יחזקאל מד, טו), וכן באר בתלמוד. וכן פירש "לפרבר" כמאן דאמר כלפי בר, רוצה לומר שיהיה המשמר מחוץ לחומת העזרה כמו שנתבאר כאן, וטעם זה כמו שבארנו שאין מותר לשבת בתוך העזרה כמו שבארנו, ואי אפשר להם לעמוד כל הלילה, ולפיכך יהיה המשמר מבחוץ כדי שיוכל לשבת.

ומה שאמר כאן חמשה שערי העזרה, הוא לדעת תנא קמא, לפי שיש מן התנאים מי שאמר חמשה שערים היו לעזרה והוא המדבר כאן, ויש מהם שאמר שבעה והיא דעת רבים, ויש מהם שאמר שלושה עשר כמו שבארנו בשני משקלים וכמו שיתבאר בשני של מסכתא זו.

ולדעת החכמים, היה המשמר על חמשה שערים מן השבעה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בשלשה מקומות הכהנים שומרים - לא מפני פחד לסטים וגנבים, אלא שכבוד וגדולה הוא לבית שלא יהא בלא שומרים, ושמירה זו מצותה כל הלילה א. והני שלשה מקומות שהכהנים שומרים, כנגד מה שכתוב בתורה (במדבר ג) והחונים לפני המשכן קדמה וגו' שומרים משמרת למשמרת, רמז לשלשה משמרות בשלשה מקומות. וכשם שבמשכן היו אהרן ושני בניו שומרים בשלשה מקומות, אף בבית עולמים כן:

בית אבטינס ובית הניצוץ - שתי עליות היו בנויות בצד שערי העזרה. ובית המוקד לא היתה עליה אלא כיפה, ארקוול"ט בלע"ז, עשויה בארץ, כך מפורש בריש מסכת תמיד:

והלוים בעשרים ואחד מקום - שבכ"ד מקומות היו צריכים לשמור המקדש. כדכתיב בדברי הימים ג [א כ"ו], למזרח הלוים ששה, לצפונה ליום ארבעה, לנגבה ליום ארבעה, ולאסופים שנים שנים, לפרבר למערב ארבעה למסלה, שנים לפרבר, הרי כאן כ"ד משמרות, שלשה מהן היו לכהנים כדאמרן ברישא, ועשרים ואחד ללוים. ואע"ג דקרא לא אמר אלא לוים, כהנים נמי קרויין לוים, דכתיב (יחזקאל מד) והכהנים הלוים בני צדוק:

חמשה - שומרים, על חמשה שערי הר הבית:

וארבעה - שומרים אחרים על ארבע פנותיו:

מתוכו - מבפנים לחומת הר הבית:

על חמשה שערי עזרה - האי תנא סבר חמשה שערים בלבד היו לעזרה. ואפילו לדברי האומר לקמן שבעה שערים היו, מודה שלא היה משמר אלא על חמשה ה:

על ארבע פנותיה מבחוץ - לפי שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, ולא היה אפשר לשומר לשמור בעמידה כל הלילה, לפיכך היו השומרים בפנות העזרה וכן השומרים בשערי העזרה שומרים מבחוץ ו כדי שיהיו מותרין בישיבה, ואסמכוה אקרא, דכתיב שנים לפרבר, כלפי בר, כלומר חוץ לחומת העזרה:

פירוש תוספות יום טוב

לשון הרמב"ם:

הביא אחר תמיד מדות ואין בו ענין אחר אלא ספור שהוא זוכר מדת המקדש וצורתו ובנינו וכל ענינו. והתועלת שיש בענין ההוא כי כשיבנה ב"ב יש לשמור ולעשות התבניות ההוא והתכניות והצורות והערך מפני שהוא ברוח הקדש. כמו שאמר (ד"ה א כח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. עכ"ל.

ואף על פי שהבנין של עתיד יש בו שינויים ולא ישוו עם בנין בית שני. וכמו שיראה המעיין במשנה ובספר יחזקאל. והרמב"ם עצמו כתב בתחלת הלכות בית הבחירה. וז"ל:

בנין שלמה כבר מפורש במלכים וכן בנין העתיד להבנות אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל. אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא. בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל. ע"כ.

הרי שאין בבנין בית שני. אלא מעין דברים המפורשים ביחזקאל. אבל לא ככל הכתוב בספר שם. ואני בהקדמתי לספר צורת הבית נתתי טוב טעם בזה על פי המדרש שנמצא בפירש"י דיחזקאל סי' מ"ג:

ראויה היתה ביאה שניה של עזרא [להיות] כביאה הראשונה של יהושע כו'. ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה וגאולת עולם. אלא שגרם החטא לא היתה תשובתם הוגנת וכו'. ע"כ.

לכך אני אומר שלפי שלא היתה תשובתם הוגנת לא יוכלו למלאותו בכל חלקי הבנין כמות שהוא. לפי שאותו בנין מיועד לגאולת עולם שתהא הכבוד חונה לעולם. כענין שנאמר שם ושכנתי בתוכם לעולם. ומ"מ הואיל והיה ראוי להם. ראו כי טוב לבנות מעין אותו הבנין במקצת מן הדברים. עכ"ד שם.

ועכ"ז יפה כתב הרמב"ם שספור ענין בית שני. יש בו תועלת לעתיד מצד דברים רבים הדומים. וג"ז שהביא לראיה ממה שנאמר הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. אע"פ שדוד הוא שאמר כן לשלמה בנו על בנין הראשון מ"מ יש ראיה ממו. וכמו שבמ"ב פ' בתרא דסוכה [תנא] ומתקנין שם תיקון גדול העתקתי ששאלו בגמ' והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. ותירצו קרא אשכחו ודרוש וכו'. וכן עוד בגמרא פ"ו דזבחים (דף ס"ב) בבנין המזבח כמו שאכתוב לקמן רפ"ג. דשמעינן שהיה לבני בית שני לבנות כדמות הראשון אלא קרא אשכחו ודרוש. וממילא נראה שלעתיד לבוא יש לנו לבנותו כמו שהוא כתוב מיד ה' אשר השכיל דוד והיכא דכבר אשכחו קרא ודרוש שפיר ונבנהו כדדרשו. והיכא דאנן ניקום ונשכח קרא נדרוש. נבנהו כמו כן. והרי רש"י בפ"ו דזבחים דף ס"ב בההיא דמזבח מפרש:

קרא אשכח ודרוש – [...] ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו. ע"כ.

[*ולשונו זה תמצא עוד לקמן פ"ג מ"א בד"ה וכשעלו כו'] וכן אנחנו כשנזכה לבנות בנין העתיד יגלה הקב"ה עינינו ומלאה הארץ דעה את ה' ולהבין הסתום בדברי יחזקאל ונבנהו אבל מ"מ צריך לספור בנין השני שכן רוב ועקרי הבנין מיוסדים בתבנית ה' אשר השכיל לדוד ולא ימוט. אלא מה שיזכנו האל יתברך לדרוש עוד מן המקראות מצורף לזה שע"י הסיפור הזה של בית שני אנו יכולים לדרוש ולהבין בבנינא דיחזקאל. ואילו לא חיה זה הספור נכתב בספר. לא מצאנו ידינו ורגלינו באותו הבנין העתיד שיבנה במהרה בימינו:

בשלשה מקומות כו'. רישא שנויה עוד בריש מסכת תמיד וע"ש:

שומרים. פי' הר"ב כל הלילה וכ"כ הר"ר שמעיה. וכן ל' הרמב"ם בפרק בתרא מהלכות בית הבחירה. ואין נראין דברי המפרש למסכת תמיד שכתב שיהו שומרים יום ולילה:

בבית אבטינס. עמ"ש בסוף מכילתין על לשכת העץ. שם תמצא מקום לשכה זו לשכת בית אבטינס:

והלוים בעשרים ואחד מקום. כתב הר"ב שבכ"ד מקומות כו'. כדכתיב בד"ה סי' כ"ו [י"ז]. [ובסוף הפרק כתב הר"ב עוד. שגם במקומות ששמרו הכהנים. היו הלוים ג"כ משמרים. ע"ש]:

פנותיו. אנגל"ש למקום שכלה החומה ומתחלת חומה לשון המפרש דתמיד [ריש] דף כ"ז:

על ה' שערי העזרה. כתב הר"ב ואפי' לדברי האומר לקמן ז' שערים היו. מודה שלא היה משמר אלא על ה'. דתרי מינייהו לא צריכי שימור. גמרא דתמיד דף כ"ז. ופירש בכאן הר"ר שמעיה לפי שהיו תכופין לשאר השערים:

[העזרה. ותיבת עזרה פי' בפ"ב מ"ו]:

על ד' פנותיה מבחוץ. כתב הר"ב לפי שאין ישיבה כו'. לפיכך היו השומרים בפנות העזרה. וכן השומרים בשערי העזרה. שומרים מבחוץ. ומבחוץ דקתני פי' הרר"ש כלומר ואלו ואלו מבחוץ:

בית הכפורת. והכי תנן ר"פ בתרא ובערוך בית קדש הקדשים נקרא בית הכפרת. ע"כ. וכן בכתוב ד"ה [א'] כ"ה [י"א] ועל שם ששם הכפרת בכרובים לתבנית המרכבה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) הר"מ ואין נראין דברי המפרש דמסכת תמיד שכתב שיהיו שומרים יום ולילה:

(ב) (על המשנה) אבטינס. עיין מה שכתבתי בסוף מכילתין על לשכת העץ, ותמצא מקום לשכה זו:

(ג) (על הברטנורא) א' כ"ו. ובסוף פרקין כתב הר"ב עוד, שגם במקומות ששמרו הכהנים היו הלוים ג"כ משמרים:

(ד) (על המשנה) פנותיו. אנגל"ש. למקום שכלה החומה ומתחלת חומה. מפרש:

(ה) (על הברטנורא) דתרי מנייהו לא צריכי שימור. גמרא. לפי שהיו תכופין לשאר השערים. הר"ר שמעיה:

(ו) (על הברטנורא) ומבחוץ דקתני כלומר ואלו ואלו מבחוץ. הר"ש:

(ז) (על המשנה) הכפורת. בית קדשי קדשים נקרא בית הכפורת. ערוך. וכן בכתוב. וע"ש ששם הכפורת בכרובים לתבנית המרכבה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ובעה"י המקבל משמרות ומעמדות. והרבה עמו פדות. נתחיל מסכת מדות.

הכהנים שומרים:    כך צ"ל. וכתבו תוספות ז"ל בפ"ק דב"מ דף י"א דהא דאמרינן בשלהי החליל דמגיפי דלתות שבמקדש היו נוטלין שכרן מלחם הפנים אינו מותר אלא לכהנים היינו לשלשה מקומות דתנן הכא שהיו שומרים הכהנים:

ובבית המוקד:    בגמרא בריש תמיד פריך וחד שומר הוא דהיה לבית המוקד ורמינהו שנים שערים היו לבית המוקד אחד פתוח לחיל וא' פתוח לעזרה ומשני אביי כיון דגבי הדדי הוו קיימי סגי להו בחד שומר מביט לכאן ולכאן וכתבתיו שם רפ"ק דתמיד יותר מבואר:

והלוים בעשרים ואחד מקום:    ביד פ"ג דהלכות ביאת מקדש סימן ב':

על ה' שערי העזרה:    גרסינן וכדפי' רעז"ל דהאי תנא סבר חמשה שערים בלבד היו לעזרה ואפי' וכו'. [והר"ר יהוסף ז"ל הגי' ס"א משערי וכתב עוד דבס"א ל"ג מילת לתוכו] ועיין בתוספות פרק שני דייני דף ק"ו. ואיכא תנא דס"ל דחמניא הוו. ועיין במה שפי' רעז"ל לקמן ס"פ שני. ובגמרא פ"ק דתמיד בעי מ"ש הר הבית דעבדינן שמירותן בין דאפנות בין דאשערים מבפנים דהיינו מתוכו ומ"ש עזרה דעבדינן שמירותן מבחוץ בין אפנות בין אשערים ומשנינן הר הבית שאם ייעף ורוצה לישב יכול לישב עבדינן מתוכו אבל עזרה שאם ירצה לישב אינו יכול דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד הלכך עבדינן מבחוץ וכבר בארו רעז"ל. וביד שאר פרקין בפ"ח דהלכות בית הבחירה:

לשכת הקרבן:    היא לשכת הטלאים א"נ לשכה היתה מיוחדת לבקר בה הקרבנות ממומין:

אחורי בית הכפורת:    לשכה אחת היתה במערב והיה לול קטן בכותל מערבי פתוח מקודש הקדשים ולאותה לשכה והלשכה היתה פתוחה לעזרה כנגד הלול להכשיר אחורי בית הכפורת לשחיטת קדשים דקרינן ביה פתח אוהל מועד כדאיתא בט' איזהו מקומן כרא"ש ז"ל. לשכת הפרוכת שהיו אורגין הפרכות הראב"ד ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש:    מדאורייתא. ולא מפחד גנבים. רק מפני הכבוד שומרים שם יום ולילה. [עי' מ"ש בס"ד ריש תמיד]:

בבית אבטינס:    עלייה היתה עיג שער המים בדרום העזרה, ושם מרקחין הקטורת. וגם בית הטבילה היה בצדו ע"ג השער [כך כתב הרמב"ם ריש פ"ה דמדות]:

ובבית המוקד:    שניהן היו בכותל צפון של עזרה. בבית המוקד היה מדורה גדולה מעצים שמרבין להבה שיתחממו בה הכהנים שהולכים יחף על רצפה של שיש. ובבית הניצוץ שהיה למערב מבית המוקד, היה מבעירין עצים שנוצוציו מתקיימין זמן מרובה, שכשתכבה האש שבמערכה [דאין סומכין על הנס שנזכר בפ"ה דאבות דלא כיבו הגשמים וכו']. יבעירוהו משם [עי' פ"א דתמיד סי' ג'] ולפיכך נקרא בית הניצוץ, ר"ל שניצוציו מתקיימין הרבה:

והלוים:    שומרים:

על ארבע פנותיו:    נגד הזוית ממש:

מתוכו:    ר"ל וכולן מבפנים לחומת הר הבית:

חמשה על חמשה שערי העזרה:    למ"ד רק ה' שערים היה לעזרה. ואפילו למ"ד ז' שערים היה לעזרה [כלקמן מ"ד], אפ"ה לא היו שומרים רק על ה' אלו, דאינך ב' מדהיו תכופין לשאר השערים א"צ שמור. [ועי' רמל"מ פ"ח מבחירה שכ' טעם אחר]:

על ארבע פנותיה מבחוץ:    דלפי שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, להכי שומרים כאן מבחוץ שכשיקשה על השומר העמידה, יוכל לישב שם. [ומלת בחוץ לפע"ד אשומרי שערים נמי קאי, דגם שומרי השערים שומרים מה"ט מבחוץ, דרק שערי הר הבית לא נתקדשו [כירושלמי פ"ז דפסחים], אבל בשערי העזרה, רק שער נקנור לא נתקדש [כפסחים פ"ה ב']. אבל שאר שערי עזרה נתקדשו [ועי' ברמל"מ פ"ז מבחירה הי"ג]:

ואחד בלשכת הקרבן:    היא היתה במערבית דרומית בבית המוקד הגדול [כלקמן מ"ו]:

ואחד בלשכת הפרוכת:    ששם אורגים הפרוכת. ולא ידעתי מקומה. וכפי הנראה היתה תוך רווח העזרה. ואפשר שהיתה אחת מל"ח תאים שסביב ההיכל:

ואחד לאחורי בית הכפורת:    ר"ל אחורי ק"ק, ששם הכפורת מונח על הארון. ונ"ל דמשום דעיקר קדושת ק"ק הוא רק מדיש שם גלוי שכינה, כמ"ש ודברתי אתך מעל הכפורת, משו"ה נקרא הק"ק בית הכפורת:

בועז

פירושים נוספים