משנה מדות א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק א · משנה א | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש:

  1. בבית אבטינסב,
  2. ובבית הניצוץ,
  3. ובבית המוקד.


והלוים בעשרים ואחד מקום:

  • חמשה, על חמשה שערי הר הבית.
  • ארבעה, על ארבע פנותיו ד מתוכו.
  • חמשה, על חמשה שערי העזרה.
  • ארבעה, על ארבע פנותיה מבחוץ,
  • ואחד בלשכת הקרבן, ואחד בלשכת הפרכת, ואחד לאחורי בית הכפרת ז.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בשלשה מקומות הכהנים שומרין בבית המקדש בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד והלויים בעשרים ואחד מקום חמישה על חמישה שערי הר הבית ארבעה על ארבע פינותיו מתוכו חמישה על חמישה שערי העזרה ארבעה על ארבע פינותיה מבחוץ אחד ללשכת הקרבן ואחד ללשכת הפרוכת ואחד לאחורי בית הכפורת.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בשלשה מקומות הכהנים שומרים - לא מפני פחד לסטים וגנבים, אלא שכבוד וגדולה הוא לבית שלא יהא בלא שומרים, ושמירה זו מצותה כל הלילה א. והני שלשה מקומות שהכהנים שומרים, כנגד מה שכתוב בתורה (במדבר ג) והחונים לפני המשכן קדמה וגו' שומרים משמרת למשמרת, רמז לשלשה משמרות בשלשה מקומות. וכשם שבמשכן היו אהרן ושני בניו שומרים בשלשה מקומות, אף בבית עולמים כן:

בית אבטינס ובית הניצוץ - שתי עליות היו בנויות בצד שערי העזרה. ובית המוקד לא היתה עליה אלא כיפה, ארקוול"ט בלע"ז, עשויה בארץ, כך מפורש בריש מסכת תמיד:

והלוים בעשרים ואחד מקום - שבכ"ד מקומות היו צריכים לשמור המקדש. כדכתיב בדברי הימים ג [א כ"ו], למזרח הלוים ששה, לצפונה ליום ארבעה, לנגבה ליום ארבעה, ולאסופים שנים שנים, לפרבר למערב ארבעה למסלה, שנים לפרבר, הרי כאן כ"ד משמרות, שלשה מהן היו לכהנים כדאמרן ברישא, ועשרים ואחד ללוים. ואע"ג דקרא לא אמר אלא לוים, כהנים נמי קרויין לוים, דכתיב (יחזקאל מד) והכהנים הלוים בני צדוק:

חמשה - שומרים, על חמשה שערי הר הבית:

וארבעה - שומרים אחרים על ארבע פנותיו:

מתוכו - מבפנים לחומת הר הבית:

על חמשה שערי עזרה - האי תנא סבר חמשה שערים בלבד היו לעזרה. ואפילו לדברי האומר לקמן שבעה שערים היו, מודה שלא היה משמר אלא על חמשה ה:

על ארבע פנותיה מבחוץ - לפי שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, ולא היה אפשר לשומר לשמור בעמידה כל הלילה, לפיכך היו השומרים בפנות העזרה וכן השומרים בשערי העזרה שומרים מבחוץ ו כדי שיהיו מותרין בישיבה, ואסמכוה אקרא, דכתיב שנים לפרבר, כלפי בר, כלומר חוץ לחומת העזרה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) הר"מ ואין נראין דברי המפרש דמסכת תמיד שכתב שיהיו שומרים יום ולילה:

(ב) (על המשנה) אבטינס. עיין מה שכתבתי בסוף מכילתין על לשכת העץ, ותמצא מקום לשכה זו:

(ג) (על הברטנורא) א' כ"ו. ובסוף פרקין כתב הר"ב עוד, שגם במקומות ששמרו הכהנים היו הלוים ג"כ משמרים:

(ד) (על המשנה) פנותיו. אנגל"ש. למקום שכלה החומה ומתחלת חומה. מפרש:

(ה) (על הברטנורא) דתרי מנייהו לא צריכי שימור. גמרא. לפי שהיו תכופין לשאר השערים. הר"ר שמעיה:

(ו) (על הברטנורא) ומבחוץ דקתני כלומר ואלו ואלו מבחוץ. הר"ש:

(ז) (על המשנה) הכפורת. בית קדשי קדשים נקרא בית הכפורת. ערוך. וכן בכתוב. וע"ש ששם הכפורת בכרובים לתבנית המרכבה: