משנה כתובות יג יא

מתוך ויקיטקסט
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק יג · משנה יא | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הכל מעלין לארץ ישראל, ואין הכל מוציאין.

הכל מעלין לירושלים, ואין הכל כ מוציאין.

אחד האנשים ואחד הנשים.

נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בארץ ישראל, נותן לה ממעות ארץ ישראל כא.

נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בקפוטקיא כב, נותן לה ממעות ארץ ישראל.

נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בארץ ישראל, נותן לה ממעות ארץ ישראל.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, נותן לה ממעות קפוטקיא.

נשא כד אשה בקפוטקיא וגרשה בקפוטקיא, נותן לה ממעות קפוטקיא.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד נשים ואחד עבדים כיצד נשא אישה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל נותן לה ממעות ארץ ישראל נשא אישה בארץ ישראל וגירשה בקפוטקיא נותן לה ממעות ארץ ישראל נשא אישה בקפוטקיא וגירשה בארץ ישראל נותן לה ממעות ארץ ישראל רבן שמעון בן גמליאל אומר נותן לה ממעות קפוטקיא נשא אישה בקפוטקיא וגירשה בקפוטקיא נותן לה ממעות קפוטקיא.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הכל מעלין - את כל בני ביתו אדם כופה לעלות עמו לירושלים, ואפילו אם קנה עבד עברי ילך העבד אחריו על כרחו, ואפילו מנוה היפה לנוה הרע, ואפילו מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים:

ואין הכל מוציאין - ואין מוציאין שום אדם:

אחד האנשים ואחד הנשים - אם הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות, תצא בלא כתובה. ואם היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות, יוציא ויתן כתובה:

קפוטקיא - היא כפתור. וקורין לה בערבי דמא"ת. ומעותיה גדולות ושוקלות יותר משל ארץ ישראל. ומשום דכתובת אשה מדברי סופרים, הקלו בה לפרוע אותה בפחות שבמעות. כתובה דאורייתא, ומשום הכי אזיל בה לחומרא. כג ולית הלכתא כוותיה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כא) (על המשנה) ארץ ישראל. ובלבד שלא יהא פחות מתקנת חכמיס' לבתולה מאתים ולאלמנה מנה, שכל הפוחת כו' [כדתנן ריש פרק ה]:

(כב) (על המשנה) בקפוטקיא. וייחד אותה על דרך. משל' מפגי שהיא קרובה לארץ ישראל. הר"מ:

(כג) (על הברטנורא) הלכך בתר שעבודא אזלינן כדין שטרי חוב. רש"י. וכתב על זה הר"נ, ואי תימא אם כן היכא דנשא בארץ ישראל דנותן לה ממעות ארץ ישראל, ואם כן לעולם יהא לה מאתים דצורי' כמו באונס ומפתה דהן של צורי כו', אלא [יש לומר] דרבן שמעון בן גמליאל סבר דאף דכתובה לאשה מן התורה אבל איזו כתובה שיסכימו בה שניהן משתעבד לה' ולפיכך חל שעבודו במקום הנישואין. ועתוי"ט:

(כד) (על המשנה) נשא כו'. אתאן לכולי עלמא:



כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא