משנה כתובות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסכת כתובות: תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק שביעי ("המדיר את") · >>

פרקי מסכת כתובות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

המדיר את אשתו מלהנות לו, עד שלשים יום , יעמיד פרנס.

יתר מכן, יוציא ויתן.

כתבה.

רבי יהודה אומר, בישראל, חדש אחד יקים.

ושנים, יוציא ויתן כתבה.

ובכהנת שנים יקים, ושלשה יוציא ויתן כתבה.

משנה ב[עריכה]

המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפרות, יוציא ויתן כתבה.

רבי יהודה אומר, בישראל, יום אחד יקים.

שנים, יוציא ויתן כתבה.

ובכהנת, שנים יקים.

שלשה, יוציא ויתן כתבה.

משנה ג[עריכה]

המדיר את אשתו שלא תתקשט.

באחד מכל המינין, יוציא ויתן כתבה.

רבי יוסי אומר, בעניות, שלא נתן קצבה.

ובעשירות, שלשים יום.

משנה ד[עריכה]

המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה, בזמן שהוא עמה בעיר, חדש אחד יקים.

שנים, יוציא ויתן כתבה.

ובזמן שהוא בעיר אחרת , רגל אחד יקים.

שלשה, יוציא ויתן כתבה.

משנה ה[עריכה]

המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה, יוציא ויתן כתבה, מפני שנועל בפניה.

ואם היה טוען משום דבר אחר, רשאי.

אמר לה, על מנת שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך או שתהא ממלאה ומערה לאשפה, יוציא ויתן כתבה.

משנה ו[עריכה]

ואלו יוצאות שלא בכתבה, העוברת על דת משה ויהודית .

ואיזו היא דת משה, מאכילתו שאינו מעשר , ומשמשתו נדה, ולא קוצה לה חלה, ונודרת ואינה מקימת .

ואיזוהי דת יהודית, יוצאה וראשה פרוע , וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם.

אבא שאול אומר, אף המקללת יולדיו בפניו.

רבי טרפון אומר, אף הקולנית.

ואיזו היא קולנית, לכשהיא מדברת בתוך ביתה ושכניה שומעין קולה.

משנה ז[עריכה]

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים, אינה מקדשת.

כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים, תצא שלא בכתבה .

על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין, אינה מקדשת.

כנסה סתם ונמצאו בה מומין, תצא שלא בכתבה.

כל המומין הפוסלין בכהנים, פוסלין בנשים.

משנה ח[עריכה]

היו בה מומין ועודה בבית אביה, האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו.

נכנסה לרשות הבעל,.

הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, במה דברים אמורים, במומין שבסתר.

אבל במומין שבגלוי , אינו יכול לטעון.

ואם יש מרחץ באותה העיר, אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון, מפני שהוא בודקה בקרובותיו.

משנה ט[עריכה]

האיש שנולדו בו מומין, אין כופין אותו להוציא.

אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים, במומין הקטנים.

אבל במומין הגדולים, כופין אותו להוציא.

משנה י[עריכה]

ואלו שכופין אותו להוציא, מכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והמצרף נחשת, והברסי, בין שהיו בם עד שלא נשאו ובין משנשאו נולדו.

ועל כלן אמר רבי מאיר, אף על פי שהתנה עמה, יכולה היא שתאמר, סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל.

וחכמים אומרים, מקבלת היא על כרחה, חוץ ממכה שחין, מפני שממקתו .

מעשה בצידון בברסי אחד שמת והיה לו אח ברסי, אמרו חכמים, יכולה היא שתאמר, לאחיך הייתי יכולה לקבל, ולך איני יכולה לקבל.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה כתובות ז ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יתר מכן יוציא וייתן כתובה רבי יהודה אומר בישראל חודש אחד יקיים ושנים יוציא וייתן כתובה ובכוהנות שנים יקיים ושלשה יוציא וייתן כתובה (ב) המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות יוציא וייתן כתובה רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים ושנים יוציא וייתן כתובה ובכוהנת שנים יקיים ושלשה יוציא וייתן כתובה (ג) המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים יוציא וייתן כתובה רבי יוסי אומר בענייות שלא נתן קצבה ובעשירות שלשים יום.

(ד) המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהן עימה בעיר חודש אחד יקיים ושנים יוציא וייתן כתובה ובזמן שהן בעיר אחרת רגל אחד יקיים ושלשה יוציא וייתן כתובה.

(ה) המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא וייתן כתובה מפני שנעל בפניה ואם היה טוען משם דבר אחר רשאי אמר לה על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי ליך או שתהא ממלא ומערה לאשפה יוציא וייתן כתובה.

(ו) אלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית איזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נידה ולא קוצה לה חלה ונודרת ואינה מקיימת איזו היא דת יהודית יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ומדברת עם כל אדם אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו רבי טרפון אומר אף הקולנית.

(ז) המקדש את האישה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין אינה מקודשת כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה שכל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים.

(ח) היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו לה מומין אלו ונסחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא תתארס היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות דברי רבי מאיר וחכמים אומרין במה דברים אמורים במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכל לטעון אם יש עימו מרחץ באותה העיר אף במומין שבסתר אינו יכל לטעון מפני שהוא בודק ביד קרובותיו (ט) האיש שנולדו לו מומין אין כופין אותו להוציא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים במומין קטנים אבל בגדולים כופין אותו להוציא.

(י) אלו שכופין אותן להוציא מוכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ והצורף נחושת והבורסי בין שהיו כן עד שלא נשאו בין משנשאו למדו על כלן אמר רבי מאיר אף על פי שהתנה עימה יכלה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכלה לקבל ועכשיו איני יכלה לקבל וחכמים אומרין מקבלת היא על כורחה חוץ ממוכה שחין מפני שהיא ממקתו מעשה בצידון בבורסי שמת והיה לו אח בורסי אמרו חכמים יכלה היא שתאמר לאחיך הייתי יכלה לקבל ולך איני יכלה לקבל.


פירושים[עריכה]