משנה כלאים א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) החיטים והזונין -

אינן כלאים זה בזה.
השעורים ושיבולת שועל,
והכוסמין והשיפון,
הפול והספיר,
והפורקדן והטופח,
ופול הלבן והשעועית -
אינן כלאים זה בזה.


(ב) הקישות והמלפפון -

אינן כלאים זה בזה.
רבי יהודה אומר: כלאים.
חזרת וחזרת גלים,
עולשין ועולשי שדה,
כרישין וכרישי שדה,
כוסבר וכוסבר שדה,
חרדל וחרדל מצרי,
דלעת מצרית והרמוצה,
פול המצרי והחרוב -
אינן כלאים זה בזה.


(ג) הלפת והנפוס,

והכרוב והתרובתור,
והתרדין והלעונין;
הוסיף רבי עקיבה:
השום והשומנית,
הבצל והבצלצול,
התורמוס והפלוסלוס -
אינן כלאים זה בזה.


(ד) ובאילן -

האגסים והקרוסטמלין,
הפרישין והעוזררין -
אינן כלאים זה בזה.
התפוח והחוזרד,
והפרסקין והשקדים,
השזפין והרימין,
אף על פי שדומין זה לזה -
כלאים זה בזה.


(ה) הצנון והנפוס,

החרדל והלפסן,
ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה,
אף על פי שדומין זה לזה -
כלאים זה בזה.


(ו) הזאב והכלב,

הכלב הכופרי והשועל,
העיזים והצבאים,
היעלים והרחלים,
הסוס והפרד,
הפרד והחמור,
החמור והערוד,
אף על פי שדומין זה לזה -
כלאים זה בזה.


(ז) אין מביאין -

אילן באילן,
וירק בירק,
לא אילן בירק,
ולא ירק באילן.
רבי יהודה -
מתיר ירק באילן.


(ח) אין נוטעין ירקות -

בתוך סדן של שקמה.
אין מרכיבין פיגם, על גבי קידה לבנה -
מפני שהוא ירק באילן.
אין נוטעין יחור של תאנה, בתוך החצוב -
שיהא מקירו.
אין תוחבין זמורה של גפן, לתוך האבטיח -
שתהא זורקת מימיה לתוכה - מפני שהוא אילן בירק.
אין נותנין זרע דלעת, לתוך החלמית
שתהא משמרתו - מפני שהוא ירק בירק.


(ט) הטומן לפת וצנונות תחת הגפן -

אם היו מקצת העלין מגולין, אינו חושש -
לא משום כלאים,
ולא משום שביעית,
ולא משום מעשרות;
וניטלין בשבת.
הזורע חיטה ושעורה כאחת -
הרי זה כלאים.
רבי יהודה אומר:
אינו כלאים, עד שיהו -
שני חיטים ושעורה,
או חיטה ושתי שעורים,
או חיטה ושעורה וכוסמת.


הדף הראשי של משנה כלאים א