משנה יומא ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) בא לו כוהן גדול - לקרות,

אם רוצה הוא בבגדי בוץ - קורא.
ואם לאו - באיצטלית לבן משלו.
חזן הכנסת -
נוטל ספר תורה - ונותנו לראש הכנסת,
וראש הכנסת - נותנו לסגן,
והסגן - נותנו לכוהן גדול,
וכוהן גדול - עומד,
ומקבל - וקורא עומד.
קורא - "אחרי מות" (ויקרא טז א),
ו"אך בעשור" (ויקרא כג כז),
וגולל את התורה - ומניחה בחיקו,
ואומר: "יתר ממה שקריתי לפניכם - כתוב".
"ובעשור" (במדבר כט ז) - שבחומש הפקודים,
קורא אותן - על פה.
ומברך עליהן - שמונה ברכות,
על התורה, ועל העבודה,
ועל ההודאה, ועל מחילת העוון,
ועל המקדש, ועל ישראל,
ועל הכהנים, ועל שאר התפילה.


(ב) הרואה כוהן גדול - כשהוא קורא,

אינו רואה - פר ושעיר הנשרפים.
הרואה - פר ושעיר הנשרפים,
אינו רואה כוהן גדול - כשהוא קורא.
לא - מפני שאינו רשאי,
אלא שהיתה - דרך רחוקה,
ומלאכת שניהם - היתה כאחת.


(ג) אם בבגדי בוץ, קרא -

קידש ידיו ורגליו - ופשט,
ירד וטבל - עלה ונסתפג,
הביאו לו בגדי זהב - ולבש,
וקידש ידיו ורגליו,
ויצא, ועשה - את אילו,
ואת איל העם,
עם שבעת כבשים תמימים,
דברי רבי אליעזר.
רבי עקיבה אומר:
עם תמיד של שחר - היו קרבים.
ופר העולה, והשעיר הנעשה בחוץ -
היו קרבים - עם תמיד של בין הערבים.


(ד) קידש ידיו ורגליו - ופשט,

ירד וטבל - עלה ונסתפג,
הביאו לו בגדי לבן - ולבש,
וקידש ידיו ורגליו,
נכנס להוציא - את הכף, ואת המחתה.
קידש ידיו ורגליו - ופשט,
ירד וטבל - עלה ונסתפג.
הביאו לו בגדי זהב - ולבש,
וקידש ידיו ורגליו,
נכנס להקטיר -
את הקטורת - של בין הערבים,
ולהטיב - את הנרות.
קידש ידיו ורגליו - ופשט,
הביאו לו בגדי עצמו - ולבש.
ומלווים אותו - עד ביתו.
ויום טוב - היה עושה לאוהביו,
על שיצא בשלום - מן הקודש.


(ה) כוהן גדול - משמש בשמונה כלים.

וההדיוט - בארבעה.
בכתונת, במכנסיים, במצנפת, ובאבנט.
מוסיף עליו כוהן גדול -
חושן, ואפוד, ומעיל, וציץ.
באלו - נשאלים באורים ותומים.
ואין נשאלין בהן - להדיוט,
אלא - למלך, ולבית דין,
ולמי - שצורך הציבור בו.


הדף הראשי של משנה יומא ז