משנה ידים ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת ידים · פרק ד · משנה ה | >>

תרגום שבעזרא ושבדניאל, מטמא את הידים.

תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום, וכתב עברי, אינו מטמא את הידים.

לעולם אינו מטמא, עד שיכתבנו אשורית על העור יב ובדיו.

נוסח הרמב"ם

תרגום שבעזרא ושבדניאל - מטמא את הידים.

תרגום שכתבו עברית,
ועברית שכתבו תרגום,
וכתב עברי - אינו מטמא את הידים.
לעולם אינו מטמא - עד שיכתבנו אשורית על העור, ובדיו.

פירוש הרמב"ם

עברית - הלשון העברית.

וכתב העברי - כתב עבר, והוא כתב אשר כותבין בו התורה העם הנקראים "אל-סמירה".

והכתב הזה אשר נכתב בו אנחנו התורה הוא "כתב אשורי", והוא הכתב אשר כתב יתברך התורה. ונקרא אשורי מן הגדולה והתפארת, כמו "באשרי כי אשרוני בנות"(בראשית לג, יג). והוא אמרם "אשורי, שהוא מאושר שבכתב", לפי שאינו משתנה, ולא יפול בו דמיון לעולם לפי שאותיותיו בלתי מתדמות, ולפי שאינו נדבק אות באות בשיטת כתיבתו, ואין כזה בשאר הכתיבות:

פירוש רבינו שמשון

כתב עברי. כתבא ליבונאה כדאמרינן בסנהדרין בשלהי כהן גדול (דף כא:):

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תרגום שכתבו עברית - תרגום שבדניאל ועזרא וכגון כדנה תאמרון להום שבירמיה (פרק י), אם כתבו בלשון הקודש, וכן דברי הנביא הנאמרים בלשון הקודש שכתבן תרגום, אין מטמאים את הידים:

כתב עברי - הכתב שבא מעבר הנהר י. והכותיים כותבים בו עד היום, וישראל היו משתמשין באותו כתב בדברי חול. ובמטבעות של כתב הנמצאים בידינו היום שהיו מזמן מלכי ישראל, מפותחות באותו כתב. אבל הכתב שאנו כותבים בו ספרים היום, כתב אשורי הוא נקרא, והוא הכתב שהיה בלוחות. ונקרא אשורי, המאושר שהוא שבכתיבות יא, לשון באשרי כי אשרוני בנות (בראשית ל):

פירוש תוספות יום טוב

וכתב עברי. פי' הר"ב הכתב הבא מעבר הנהר. ועברית שהוא לשון הקדש ג"כ. ע"ש שכך היה לשונם של בני עבר הנהר וכן פירש"י בפרשת לך לך. אברהם העברי שבא מעבר הנהר. ומ"ש הר"ב אבל הכתב שאנו כותבים וכו' ונקרא אשורי שהוא המאושר שבכתיבות. לפי שאינו משתנה. ולא יפול בו דמיון לעולם לפי שאותיותיו בלתי מתדמות. ולפי שאינו נדבק אות באות בשיטת כתיבתו. ואין כזה שאר הכתיבות. הרמב"ם.

[ועל העור. ואילו לענין כתיבת מגילה דתנן במשנה ב' פ"ב דמגילה על הספר. ופירש הר"ב קלף. ובפ"ח דשבת משנה ג' דתנן העור וקלף כל חד מלתא באפי נפשיה הוא. ולכך צריך לי עיון. אמאי סגי הכא בעור]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על הברטנורא) ועברית שהוא לשון הקודש, גם כן, על שם שכך היה לשונם של בני עבר הנהר. וכן פירש"י אברהם העברי, שבא מעבר הנהר:

(יא) (על הברטנורא) לפי שאינו משתנה, ולא יפול בו דמיון לעולם לפי שאותיותיו בלתי מתדמות, ולפי שאינו נדבק אות באות בשיטת כתיבתו. ואין כזה שאר הכתיבות. הר"מ:

(יב) (על המשנה) העור. ובכתיבת מגילה תנן על הספר, ופירש הר"ב קלף, ובפרק ח' דשבת משנה ג' דתנן העור וקלף, כל חד מלתא באפי נפשיה הוא, ולכן צריך עיון אמאי סגי הכא בעור:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

תרגום שבעזרא ושבדניאל:    תימא דלא קתני שבדניאל ושבעזרא. והשתא הדר לעניינא קמא בפירקין דלעיל עניני כתבי הקדש שמטמאין את הידים:

תרגום שכתבו עברית:    בפ"ק דמגלה דף ח' איתא אע"ג דמשמע מפי' רש"י ז"ל ותוס' ז"ל דהתם דההיא דמייתי התם הויא ברייתא ובפ"ק דמגלה כתבתי מאי דשייך על האי מתניתין ע"ש ופי' תרגום שכתבו עברית ר"ל לשון הקדש אבל לא כתב עברי ממש ומצאתי מוגה ביד בספר מדוייק שם פ"ט דהלכות שאר אבות הטומאות תרגום שכתבו ערבי וערבי שכתבו תרגום או שכתב כתבי הקדש בכתב ערבי אינם מטמאין וכו' לעולם אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו אשורית על העור בדיו כך מצאתי מוגה:

תפארת ישראל

יכין

תרגום שבעזרא ושבדניאל מטמא את הידים:    אע"ג שכל מקרא שכתבו תרגום אינו מטמא ידים. הני שאני דמתחלה נתיסדו בלשון תרגום:

תרגום:    שבדניאל עזרא וירמיה [כך כתב הר"ב. ואין להקשות הרי אין בירמיה רק פסוק א' [ירמיה י' פי"א] ומי עדיף מתורה שצריך שיהיה בו עכ"פ פ"ה אותיות [כפ"ג מ"ה]. שי"ל דהכא מיירי במצורף עם פסוקים אחרים שכולן יחד פ"ה אותיות]:

שכתבו עברית:    ר"ל בלשון עברי דהיינו לשון הקודש:

ועברית שכתבו תרגום:    בלשון תרגום. דהיינו לשון ארמי או לשון אחר. אף שכתוב בכתב אשורית:

וכתב עברי:    היינו כתב של האומות היושבים מעבר השני של נהר פרת אף שהלשון הוא לשון הקודש [וה"ה] כל כתב של אומה אחרת רק נקט עברית לרבותא דאע"ג דהלשון צריך דוקא שיהיה עברית אפ"ה כתב עברית פסול:

לעולם אינו מטמא עד שיכתבנו אשורית:    שהתורה הקדושה צריך שתהיה כתובה בלשון עברית ובכתב אשורי' דהיינו הכתב של ארץ אשור והוא המאושר שבכל מיני כתב [שאופן כתיבתו הוא שאין אות מהכתב נוגע בחברתה. ואין בכל אחד מאותיותיו שום התדמות כלל לחברתה ועי"ז תקוני אופן המכתב וקל לכל אדם קריאתו ורחוק מטעות שיובן שום שגיאה בקריאתו]. ולכן הוא. הכתב שבלוחות. וגם בו ניתנה תורה לישראל [תוספתא פ"ד דסנהדרין ועי' סנהדרין דף כ"א ב']:

בועז

פירושים נוספים