משנה יבמות יד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יד · משנה ב | >>

העיד ה רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט.

אמרו לו, אף זו כיוצא בה.

משנה מנוקדת

הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ,

שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט.
אָמְרוּ לוֹ:
אַף זוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ:

נוסח הרמב"ם

העיד רבי יוחנן בן גודגדה,

על החירשת - שהשיאה אביה,
שהיא יוצאה - בגט.
אמרו לו: אף זו - כיוצא בה.

פירוש הרמב"ם

רוצה לומר אף נושא פקחת ונתחרשה כיוצא בה, לפי שכמו שנשואי הפיקחת נשואין גמורין, כך כשמשיא האב את בתו החירשת נשואין גמורין ואף על פי שהיא חרשת, לפי שהיא בדעת אביה נתקדשה ולא בדעתה, וכמו שזו יוצאה בגט כך זו יוצאה בגט. וזה אמת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שהשיאה אביה - בקטנותה ו וקיבל קידושיה והיו קדושין גמורים, אע"פ שהיא חרשת, שעל דעת אביה נתקדשה ולא על דעתה:

יוצאה בגט - אפילו לאחר שגדלה ופקע כח אב מקבלת היא את גיטה:

אף זו - פקחת שנתחרשה, כיוצא בה:

פירוש תוספות יום טוב

העיר רבי יוחנן בן גודגדה. רבנן הביאוה לבית המדרש להביא ראיה לדבריהם וא"ל אף זו כיוצא בה. תוספות:

שהשיאה אביה. פירש הר"ב בקטנותה וכ"כ עוד במשנה ה' פ"ה דגיטין ומשנה ט' פ"ז דעדות. וכפירש"י ורצונם לומר כשעדיין לא בגרה דהא אף בנערותה יכול אביה לקדשה כדאיתא בגיטין פ"ו משנה ב' ופ"ד דכתובות משנה ד' ורפ"ב דקדושין ונמצא כלשונם במשנה ח' פ"ג דקדושין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) העיד כו'. רבנן הביאוה לבית המדרש להביא ראיה לדבריהן וא"ל אף זו כיוצא בה. תוספ':

(ו) (על הברטנורא) ור"ל כשעדיין לא בגרה דהא אף בנערותה יכול אביה לקדשה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

העיר רבי יוחנן בן גודגדא:    רבנן הביאוה לבית המדרש להביא ראיה לדבריהם מאמרו לו אף זו כיוצא בה וא"ת לריב"נ למה אינה מתגרשת והלא אינה חוזרת כשמרמזין לה וי"ל דמ"מ בשעת נתינת הגט משלחה וחוזרת היא ואינה מבינה עד שמוציאין אותה בעל כרחה ויש גורסין במשנה ועל קטנה בת ישראל שאוכלת בתרומה כמו שהוא בגמ' ובפ' הנזקין ואין צריך לגרוס זו כאן שהרי לא הביאו העדות אלא ראיה לדבריהם וקטנה למה יזכירו תוס' ז"ל. וכן בבבלי ובירושלמי ליתה אבל ברב אלפס ובהרא"ש ז"ל גרסי' לה:

על החרשת שהשיאה וכו':    וביד פ"ג דהל אישות סימן י"א ובגמ' אמר רבא מעדותו של ר' יוחנן דאמר גבי חרשת לא בעינן דעת אשה בגט שמעינן דאם אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לאשתי אע"פ שאמר לאשתי הפקחת כנסו שטר חוב זה ולא הודיעה שהוא גיטה הרי זה מגורשת מי לא אמר ר' יורנן לא בעינן דעתה ה"נ לא בעינן דעתה:

א"ל אף זו כיוצא בה:    פי' אף זו שנשאת כשהיא פקחת ונתחרשה כיוצא בה כשם שחרשת שהשיאה אביה שאע"פ שנשואיה נשיאי תורה מתקדשת כך זו הפקחת שנשאת ואח"כ נתחרשה אע"פ שנשואיה נשואי תורה מתגרשת הרי"ף ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה:    בקטנותה:

שהיא יוצאה בגט:    ומקבלת היא עצמה גיטה אף שקדושיה היו מדאוריותא. ורבנן הביאו עדותו לראיה לדבריהם נגד רבי יוחנן בן נורי:

אמרו לו:    לר"י בן נורי דפליג עלייהו במשנה א':

אף זו:    פקחת שנתחרשה:

בועז

פירושים נוספים