משנה יבמות יד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יד · משנה א | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

חרש שנשא פקחת, ופקח שנשא חרשת, אם רצה יוציא, ואם רצה יקים א.

כשם שהוא כונס ברמיזה, כך הוא מוציא ברמיזה.

פקח שנשא פקחת, ונתחרשה, [ אם רצה יוציא, ואם ] רצה יקים.

נשתטית, לא יוציא.

נתחרש הוא או נשתטה, אינו מוציא עולמית.

אמר רבי יוחנן בן נורי, מפני מה ד האשה שנתחרשה יוצאת, והאיש שנתחרש אינו מוציא.

אמרו לו, אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת, שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה, והאיש אינו מוציא אלא לרצונו.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

חירש שנשא פיקחת ופיקח שנשא חירשת אם רצה יוציא ואם רצה יקיים כשם שהוא כונס ברמיזה כך הוא מוציא ברמיזה אבל פיקח שנשא פיקחת ונתחרשה אם רצה יוציא ואם רצה יקיים נשתטת לא יוציא נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית.

אמר רבי יוחנן בן נורי וכי מפני מה אמרו האישה שנתחרשה יוציא והאיש שנתחרש אינו מוציא עולמית אמרו לו אינו דומה האיש המגרש לאישה המתגרשת האישה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

חרש - כשם שכונס ברמיזה. כלומר כקידושין כך גרושין. ב וכן פקח בחרשת ברמיזה כנס שרמז לה עד שנתרצית לו וברמיזה יוציא אם רצה להוציא:

ונתחרשה - אע"פ שקדושין גמורים היו שפקחת היתה באותו זמן:

אם רצה להוציא יוציא - דלא בעינן דעת האשה:

נשתטית לא יוציא - ואע"פ שיודעת לשמור גיטה ומתגרשת מן התורה, ג תקנו חכמים שלא יגרשנה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר:

נתחרש הוא - לאחר קדושין, הואיל והיו קדושיו קדושין גמורים לא יוציא עולמית, שאין גרושין שאינן גמורים מפקיעין קידושין גמורים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על המשנה) יקיים. הא פשיטא, אלא אגב דתני יוציא תנא יקיים. תוספ':

(ב) (על הברטנורא) מה טעם קאמר כלומר כקדושין. רש"י ונ"י:

(ג) (על הברטנורא) וה"ט דהכא לא קתני עולמית כמו בנשתטה הוא דקתני עולמית. גמרא. וכתב נ"י לפי שאין גרושיו כלום מן התורה קתני האי לישנא שאין לגירושין תקנה עולמית שאפילו נשאת בגט זה ויש לה בנים תצא, משא"כ בחרשת דבדיעבד אם נשאת לא תצא ואע"פ שאין לה בנים. ואפשר שאם נתגרשה תנשא אפילו לכתחלה. הריטב"א ונ"י:

(ד) (על המשנה) מפני מה כו'. מפרש בגמרא דלדבריהם קאמר לדידי כי היכי דאיש לא מצי מגרש אשה לא מצי מגרשה אלא לדידכו מ"ש אשה ומ"ש איש: