משנה חולין ח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק ח · משנה ד | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אסור לבשל ואסור בהנאה יב.

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה, בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה, מתר לבשל ומתר בהנאה.

רבי עקיבא אומר, חיה ועוף אינם מן התורה טז, שנאמר, לא תבשל גדי בחלב אמו, שלש פעמים, פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה.

רבי יוסי הגלילי אומר, נאמר (דברים יד), לא תאכלו כל נבלה, ונאמר (שם), לא תבשל גדי בחלב אמו, את שאסור משום נבלה, אסור לבשל בחלב.

עוף, שאסור משום נבלה, יכול יהא אסור לבשל בחלב, תלמוד לומר בחלב אמו, יצא עוף, שאין לו חלב אם.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהניה בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טמאה או בשר בהמה טמאה וחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר בהניה רבי עקיבה אומר חיה ועוף אינן מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אימו לא תבשל גדי בחלב אימו (שמות כג יט שמות לד כו דברים יד כא) שלשה פעמים פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבילה (דברים יד כא) ונאמר לא תבשל גדי בחלב אימו (שם) את שהוא אסור משום נבילה אסור לבשל בחלב עוף שהוא אסור משום נבילה אינו דין שיהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אימו יצא העוף שאין לו חלב אם.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מותר לבשל ומותר בהנאה - דאין בו משום בשר בחלב. דתלתא גדי כתיבי גבי איסור בשר בחלב, וחד מינייהו להוציא את הטמאה, שאם בשל בשר בהמה טמאה אפילו בחלב בהמה טהורה, מותר. ובאכילה מיהא אסור, משום בשר טמא. וכן נמי תלתא בחלב אמו כתיבי, וחד מינייהו למעוטי חלב טמאה, ואפילו הבשר טהור:

פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה - גדי פרט לעוף שאינו בהמה. גדי פרט לחיה, דאף על גב דחיה בכלל בהמה יג, אתא קרא יתירא ואפקיה. גדי ולא בהמה טמאה, ונפקא לן יד מדכתיב (בראשית כז) ואת עורות גדיי העזים, וישלח יהודה את גדי העזים טו (שם לח), כאן פירש לך הכתוב דגדי זה מעזים הוא, הא אם לא פירש, יש במשמע אף שאר בהמה, מדאיצטריך ביה לפרושי:

נאמר לא תאכלו כל נבילה - ונאמר באותו פסוק עצמו לא תבשל גדי בחלב אמו, דמשמע כל שנוהג בו איסוך נבילה יש בו משום בשר בחלב. ואיכא בין רבי יוסי הגלילי ובין רבי עקיבא, דרבי יוסי הגלילי סבר חיה דאורייתא, דכל שהוא אסור משום נבילה יש בו משום בשר בחלב, חוץ מן העוף שאין לו חלב אם. ור"ע סבר, חיה לאו דאורייתא. אי נמי, עוף מדרבנן איכא בינייהו, ר' עקיבא דפריש אינו מן התורה, משמע הא מדרבנן יש בו איסור. אבל רבי יוסי הגלילי דלא פריש האי לישנא, שרי ליה לגמרי. והלכה כר' עקיבא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יב) (על המשנה) בהנאה. דתלתא קראי כתיבי. אחד לבישול ואחד לאכילה ואחד להנאה:

(יג) (על הברטנורא) כדיליף ליה בגמרא:

(יד) (על הברטנורא) ארישא מהדר, בשר בהמה טהורה וכו'. דכל בהמה במשמע:

(טו) (על הברטנורא) צריכי תרי קראי, כדי שיהיו שני כתובין הבאים כאחד דאין מלמדין. דאי ליכא אלא חד קרא, ליליף מיניה. כדאיתא בגמרא:

(טז) (על המשנה) ר"ע כו'. אינו חולק אלא מפרש לדברי ת"ק. הרא"ש: