משנה חולין ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסכת חולין: תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק שמיני ("כל הבשר") · >>

פרקי מסכת חולין: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים.

ואסור להעלותו עם הגבינה על השלחן, חוץ מבשר דגים וחגבים .

הנודר מן הבשר, מתר בבשר דגים וחגבים.

העוף עולה עם הגבינה על השלחן ואינו נאכל, דברי בית שמאי.

ובית הלל אומרים, לא עולה ולא נאכל .

אמר רבי יוסי, זו מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל.

באיזה שלחן אמרו, בשלחן שאוכל עליו.

אבל בשלחן שסודר עליו את התבשיל, נותן זה בצד זה ואינו חושש .

משנה ב[עריכה]

צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת, ובלבד שלא יהו נוגעין זה בזה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, שני אכסנאין אוכלין על שלחן אחד, זה בשר וזה גבינה, ואין חוששין.

משנה ג[עריכה]

טפת חלב שנפלה על החתיכה, אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה, אסור.

נער את הקדרה, אם יש בה בנותן טעם באותה קדרה, אסור.

הכחל, קורעו ומוציא את חלבו.

לא קרעו, אינו עובר עליו.

הלב, קורעו ומוציא את דמו.

לא קרעו, אינו עובר עליו.

המעלה את העוף עם הגבינה על השלחן, אינו עובר בלא תעשה.

משנה ד[עריכה]

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אסור לבשל ואסור בהנאה .

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה, בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה, מתר לבשל ומתר בהנאה.

רבי עקיבא אומר, חיה ועוף אינם מן התורה , שנאמר, לא תבשל גדי בחלב אמו, שלש פעמים, פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה.

רבי יוסי הגלילי אומר, נאמר (דברים יד), לא תאכלו כל נבלה, ונאמר (שם), לא תבשל גדי בחלב אמו, את שאסור משום נבלה, אסור לבשל בחלב.

עוף, שאסור משום נבלה, יכול יהא אסור לבשל בחלב, תלמוד לומר בחלב אמו, יצא עוף, שאין לו חלב אם.

משנה ה[עריכה]

קיבת נכרי ושל נבלה, הרי זו אסורה .

המעמיד בעור של קבה כשרה, אם יש בנותן טעם, הרי זו אסורה.

כשרה שינקה מן הטרפה, קבתה אסורה.

טרפה שינקה מן הכשרה, קבתה מתרת, מפני שכנוס במעיה.

משנה ו[עריכה]

חמר בחלב מבדם, וחמר בדם מבחלב.

חמר בחלב, שהחלב מועלין בו, וחיבין עליו משום פגול ונותר וטמא.

מה שאין כן בדם.

וחמר בדם, שהדם נוהג בבהמה וחיה ועוף, בין טמאים ובין טהורים, וחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה חולין ח ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים ואסור להעלותו עם הגבינה על השולחן חוץ מדגים וחגבים הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבים העוף עולה עם הגבינה על השולחן ואינו נאכל כדברי בית שמאי בית הלל אומרין לא עולה ולא נאכל אמר רבי יוסי זו מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ובאיזה שולחן אמרו בשולחן שהוא אוכל עליו אבל בשולחן שהוא סודר עליו את התבשיל נותן זה בצד זה ואינו חושש.

(ב) צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד שלא יהו נוגעים זה בזה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף שני אכסניים אוכלין על שולחן אחד זה בשר וזה גבינה ואינן חוששין.

(ג) טיפת חלב שנפלה על חתיכה אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה נוער את הקדירה אם יש בה בנותן טעם באותה הקדירה אסור הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו המעלה את העוף ואת הגבינה על השולחן אינו עובר בלא תעשה.

(ד) בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהניה בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טמאה או בשר בהמה טמאה וחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר בהניה רבי עקיבה אומר חיה ועוף אינן מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אימו לא תבשל גדי בחלב אימו (שמות כג יט שמות לד כו דברים יד כא) שלשה פעמים פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבילה (דברים יד כא) ונאמר לא תבשל גדי בחלב אימו (שם) את שהוא אסור משום נבילה אסור לבשל בחלב עוף שהוא אסור משום נבילה אינו דין שיהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אימו יצא העוף שאין לו חלב אם.

(ה) קיבת הנוכרי ושל נבילה הרי זו אסורה המעמיד בעורה של קיבה אם יש בו בנותן טעם הרי זו אסורה כשרה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה וטריפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת מפני שהוא כנוס במעיה.

(ו) חומר בחלב מבדם ובדם מבחלב שהחלב מועלין בו וחייבין עליו משום פגול ונותר וטמא מה שאין כן בדם חומר בדם שהדם נוהג בבהמה ובחיה ובעופות בין טמאים ובין טהורים והחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד.


פירושים[עריכה]

</noinclude>