משנה חולין ו ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק ו · משנה ב | >>
השוחט ונמצא טריפה, והשוחט לעבודה זרה, והשוחט חולין בפנים, וקדשים בחוץ, חיה ועוף הנסקלים, רבי מאיר מחייב, וחכמים פוטרין.
השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר, פטור מלכסות.
משנה מנוקדת
הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה,
- וְהַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה,
- וְהַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בִּפְנִים,
- וְקָדָשִׁים בַּחוּץ,
- חַיָּה וְעוֹף הַנִּסְקָלִים,
- רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב,
- וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
- הַשׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ,
- הַנּוֹחֵר,
- וְהַמְּעַקֵּר,
- פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת:
נוסח הרמב"ם
השוחט ונמצא טריפה, והשוחט לעבודה זרה,
- והשוחט חולין בפנים, וקדשים בחוץ,
- חיה ועוף הנסקלין -
- רבי מאיר - מחייב.
- וחכמים - פוטרין.
- השוחט ונתנבלה בידו,
- והנוחר, והמעקר - פטור מלכסות.
פירוש הרמב"ם
רבי מאיר אומר, שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה. וחכמים אומרים, לא שמה שחיטה.
והלכה כחכמים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
רבי מאיר מחייב - דסבר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה:
וחכמים פוטרים - דסברי לאו שמה שחיטה. והלכה כחכמים ד:
פירוש תוספות יום טוב
רבי מאיר מחייב. דסבר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה דגמר שפיכה שפיכה משחוטי חוץ וחכמים היינו ר"ש דמתני' ג' פרק דלעיל אשר יאכל כתיב. ור"מ ההוא למעוטי עוף טמא הוא דאתא ור"ש עוף טמא מ"ט דלאו בר אכילה הוא טריפה נמי לאו בר אכילה הוא. והיינו דראה רבי דבריו של ר"ש בכיסוי הדם ושנאו בלשון חכמים ובפרק דלעיל ראה דבריו של ר"מ ושנאו בלשון חכמים דאיהו גמר שחיטה משחיטה. ור"ש דנין חולין מחולין ולא חולין מקדשים ור"מ אטו אותו ואת בנו בקדשים מי לא נהיג והיינו דראה רבי כו' גמ':
[*השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר. עיין בפרק דלעיל מ"ג בפירוש הר"ב ומ"ש שם בס"ד:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על הברטנורא) היינו ר' שמעון דפרק ה' משנה ג'. וראה דבריו בכסוי, ושנאו בלשון חכמים. ודברי ר"מ באותו ואת בנו, ושנאו בלשון חכמים כו'. גמרא. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
וקדשים בחוץ וכו' ר"מ מחייב: דלא כמתני' דלעיל דקתני בחולין אבל לא במוקדשים וכדכתבי' במתניתין דלעיל. ועיין בתוס' דפירקין דף פ"ד דבור המתחיל מה חיה שאינה קדש:
השוחט ונתנבלה וכו': פ"ק דמכלתין דף י"ז ובר"פ שני:
תפארת ישראל
יכין
והשוחט חולין בפנים: בעזרה:
וקדשים בחוץ: חוץ לעזרה:
חיה ועוף הנסקלים: שכבר נגמר דינן לסקילה. מדהרגו אדם או מדנרבעת מאדם [סנהדרין דנ"ד ב']:
רבי מאיר מחייב: דס"ל שחיטה שאינה ראוייה שמה שחיטה:
וחכמים פוטרין: וקיי"ל בכסוי דם כחכמים דל"ש שחיטה. מדכתיב אשר יאכל. ובאותו ואת בנו לעיל [פ"ה מ"ג] ג"כ קיי"ל כחכמים דשמה שחיטה. ובספק טריפה יכסה בלא ברכה [כ"ח כ']:
הנוחר והמעקר: עי' מ"ש פ"ה מ"ג:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת