משנה הוריות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הוריות פרק ג', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת הוריות · פרק שלישי ("כוהן משיח") · >>

פרקי מסכת הוריות: א ב ג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו, וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו, כהן משיח מביא פר, והנשיא מביא שעיר.

משנה ב

כהן משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא, וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא, כהן משיח מביא פר, והנשיא כהדיוט.

משנה ג

חטאו עד שלא נתמנו ואחר כך נתמנו, הרי אלו כהדיוט.

רבי שמעון אומר, אם נודע להם עד שלא נתמנו, חייבין.

ומשנתמנו, פטורין.

ואיזהו הנשיא, זה המלך, שנאמר (ויקרא ד), ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו, [ נשיא ] שאין על גביו אלא ה' אלהיו.

משנה ד

ואיזהו המשיח, המשוח בשמן המשחה, לא המרובה בבגדים.

אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים, אלא פר הבא על כל המצות.

ואין בין כהן משמש לכהן שעבר, אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה.

זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים, ומצווין על הבתולה, ואסורין על האלמנה, ואינן מטמאין בקרוביהן, ולא פורעין, ולא פורמין, ומחזירין את הרוצח.

משנה ה

כהן גדול פורם מלמטה, וההדיוט מלמעלה.

כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל, וההדיוט לא מקריב ולא אוכל.

משנה ו

כל התדיר מחבירו, קודם את חבירו.

וכל המקודש מחבירו, קודם את חבירו.

פר המשיח ופר העדה עומדים, פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו.

משנה ז

האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבדה, והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציאה מבית השבי.

בזמן ששניהם עומדים לקלקלה, האיש קודם לאשה.

משנה ח

כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר , וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר.

אימתי, בזמן שכולן שוין.

אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ.

(א) כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא,
וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ,
וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא,
וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ,
כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר,
וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר:
(ב) כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ,
וְאַחַר כָּךְ חָטָא,
וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ,
וְאַחַר כָּךְ חָטָא,
כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר,
וְהַנָּשִׂיא כְּהֶדְיוֹט:
(ג) חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ כְּהֶדְיוֹט.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ,
חַיָּבִין;
וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ,
פְּטוּרִין.
וְאֵיזֶהוּ הַנָּשִׂיא?
זֶה הַמֶּלֶךְ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד, כב): "וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹהָיו",
נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו:
(ד) וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ?
הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה,
לֹא הַמְּרֻבֶּה בִּבְגָדִים.
אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֵּה בְּגָדִים,
אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת.
וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר,
אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.
זֶה וָזֶה שָׁוִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים,
וּמְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה,
וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה,
וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן,
וְלֹא פּוֹרְעִין, וְלֹא פּוֹרְמִין,
וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ:
(ה) כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה,
וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה.
כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל,
וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל:
(ו) כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ;
וְכָל הַמְּקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ.
פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים,
פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכָל מַעֲשָׂיו:
(ז) הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה,
וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ,
לְכַסּוֹת, וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי.
בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה,
הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה:
(ח) כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי,
לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל,
יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר,
וּמַמְזֵר לְנָתִין,
וְנָתִין לְגֵר,
וְגֵר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר.
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין;
אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם,
וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ,
מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ:


נוסח הרמב"ם

(א) כוהן משיח שחטא - ואחר כך עבר ממשיחותו,

וכן הנשיא שחטא - ואחר כך עבר מגדולתו,
כוהן משיח - מביא פר,
והנשיא - מביא שעיר.


(ב) כוהן משיח שעבר ממשיחותו - ואחר כך חטא,

וכן הנשיא שעבר מגדולתו - ואחר כך חטא,
כוהן משיח - מביא פר,
והנשיא - כהדיוט.


(ג) חטאו - עד שלא נתמנו,

ואחר כך נתמנו - הרי אלו כהדיוט.
רבי שמעון אומר:
אם נודע להן עד שלא נתמנו - הרי אלו חייבין,
ומשנתמנו - פטורין.
ואיזה הוא הנשיא? - זה המלך,
שנאמר: "ועשה אחת מכל מצוות ה' אלוהיו" (ויקרא ד כב),
ולהלן הוא אומר: "למען ילמד ליראה את ה' אלוהיו" (דברים יז יט),
מה אלוהיו האמור כאן - נשיא, שאין על גביו אלא ה' אלוהיו,
אף אלוהיו האמור כאן - נשיא, שאין על גביו אלא ה' אלוהיו.


(ד) איזה הוא משיח? - המשוח בשמן המשחה,

ולא המרובה בבגדים.
אין בין כוהן המשוח בשמן המשחה, למרובה בבגדים - אלא פר הבא על כל המצוות.
אין בין כוהן משמש, לכוהן שעבר - אלא פר יום הכיפורים, ועשירית האיפה.
זה וזה -
שווין - בעבודת יום הכיפורים,
ומצווין - על הבתולה,
ואסורין - באלמנה,
ואין מיטמאין בקרוביהן, ולא פורעין, ולא פורמין,
ומחזירין - את הרוצח.


(ה) כוהן גדול - פורם מלמטן,

וההדיוט - מלמעלן.
כוהן גדול - מקריב אונן, ולא אוכל,
וההדיוט - לא מקריב, ולא אוכל.


(ו) כל התדיר מחברו - קודם את חברו.

כל המקודש מחברו - קודם את חברו.
פר משיח, ופר העדה עומדין -
פר משיח - קודם לפר העדה, בכל מעשיו.


(ז) האיש קודם לאשה - להחיות, ולהשיב אבידה.

והאשה קודמת לאיש - לכסות, ולהוציא מבית השבי.
ובזמן ששניהן עומדין בקלקלה - האיש קודם לאשה.


(ח) כוהן - קודם ללוי,

לוי - לישראל,
ישראל - לממזר,
וממזר - לנתין,
ונתין - לגר,
וגר - לעבד משוחרר.
אימתי? - בזמן שכלן שווין.
אבל, אם היה -
ממזר תלמיד חכמים,
וכוהן גדול עם הארץ,
ממזר תלמיד חכמים - קודם לכוהן גדול עם הארץ.


פירושים