משנה ברכות ט א
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ט · משנה א | >>
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.
מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו א.
תוכן עניינים |
משנה מנוקדת
הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר -
- בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ.
מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר -
- בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ:
נוסח הרמב"ם
הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הרואה מקום שנעשו בו ניסים - כגון מעברות ים סוף ונחלי ארנון ומעברות הירדן ואבן שישב עליה משה ע"ה כשעשה מלחמה בעמלק ודומיהן. ואניסא דרבים כגון הני דאמרינן מחייבי כ"ע לברוכי, אבל אניסא דיחיד כגון הרואה מקום שנעשה לו בו נס איהו חייב לברוכי ברוך שעשה לי נס במקום הזה ובנו ובן בנו חייבים לברך ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה. וכל הני ברכות דמתניתין בעו הזכרת שם ומלכות דכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) מארצנו. כשנעקרה ממקומה בארץ ישראל:
 |
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).
יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו. |
משנה פתוחה
- (א) הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל, אומר:
- "ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה".
- מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים, אומר:
- "ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו".
משנה מנוקדת
נוסחאות ופירושים
נוסח הרמב"ם
- הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר:
- "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה".
- מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר:
- "ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו".
פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)
הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל וכו' – מקום שנעשו ניסים לישראל, כגון ים [סוף], ונחל ארנון, ואבן שישב עליה משה במלחמת עמלק, וכדומה לזה.
וכבר אמרנו באשר הקדמנו (לעיל פרק ו משנה א), כי בכל מקום שיאמר ברוך, רוצה לומר: "ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם".
ופירוש נעקרה – ידוע.
פירוש הרע"ב
הרואה מקום שנעשו בו ניסים – כגון מעברות ים סוף, ונחלי ארנון, ומעברות הירדן, ואבן שישב עליה משה עליו השלום כשעשה מלחמה בעמלק, ודומיהן. ואניסא דרבים כגון הני, דאמרינן מחייבי כולי עלמא לברוכי. אבל אניסא דיחיד, כגון הרואה מקום שנעשה לו בו נס – איהו חייב לברוכי "ברוך שעשה לי נס במקום הזה", ובנו ובן בנו חייבים לברך: "ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה". וכל הני ברכות מתניתין בעו הזכרת שם ומלכות, דכל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות – אינה ברכה.
