משנה ברכות ו ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ו · משנה ז | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הביאו לפניו מליח בתחלה ^ט ופת עמו, מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפלה לו ^י.

זה הכלל, כל שהוא עקר ועמו טפלה, מברך על העקר ופוטר את הטפלה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הֵבִיאוּ לְפָנָיו מְלִיחַ בַּתְּחִלָּה, וּפַת עִמּוֹ - מְבָרֵךְ עַל הַמְּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ.

זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא עִקָּר, וְעִמּוֹ טְפֵלָה - מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הביאו לו מליח כתחילה ופת עימו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפילה לו זה הכלל כל שהוא עיקר ועימו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מליח - כל דבר מלוח:

שהפת טפלה לו - מי שאכל אכילה גסה מפירות מתוקים ביותר ^יא אוכל אחריו דבר מליח לחתך הליחות הנדבקות בגופו מחמת רוב הפירות, ומפני שאינו יכול לאכול המליח לבדו אוכל מן הפת עמו. אבל המליח לבדו עיקר והפת טפלה לו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ט) (על המשנה) מליח בתחילה. נ"ל לדקדק ממלת בתחלה לאפוקי אם אוכל הטפל בתחלה שאינו רשאי שיסמוך על הברכה שיברך על המליח שיאכל אח"כ שא"כ נמצא שנהנה מן הטפל כשלא בירך עדיין. תוי"ט וע"ש:

(י) (על המשנה) טפלה לו. ואע"ג דשמעינן דפת פוטר את הפרפרת. איצטריך לאשמעינן דפעמים דפת טפל. תוספ':

(יא) (על הברטנורא) דוקא בכי הא ולא בענין אחר וכ"כ הר"מ. וכתבו התוספ' וא"ת פירות הוי עיקר ומליח טפל ולברך על הפירות ולפטור כולהו. וי"ל דמיירי שלא אכל הפירות באותו מעמד. א"נ בשעה שאכל הפירות לא היה שם עדיין מליח ופת דלא היה יודע שיחלוש לבו מחמת מתיקות:

---

שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה). יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.

משנה הקודמת - משנה - סדר זרעים - מסכת ברכות - משנה הבאה

משנה פתוחה

(ז) הביאו לפניו מליח בתחלה ופת עמו –

מברך על המליח ופוטר את הפת,

שהפת טפלה לו.

זה הכלל:

כל שהוא עיקר ועמו טפלה –

מברך על העיקר ופוטר את הטפלה.

נוסחאות ופירושים

נוסח הרמב"ם

הביאו לו מליח כתחלה ופת עמו –

מברך על המליח ופוטר את הפת,

שהפת טפילה לו.

זה הכלל:

כל שהוא עיקר ועמו טפילה –

מברך על העיקר ופוטר את הטפילה.

פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)

• הביאו לפניו מלוח בתחלה ופת עמו מברך על המליח כו' – פירוש, עיקר הוא השורש, ופירוש טפלה – הסמוכה אליו. ודברי זאת המשנה אינה אלא בשומרי גנות, שהם אוכלים הפירות בתכלית מתיקותם, ובשביל כך עושים מאכל מלוח, כדי לחתוך הליחות המתדבקות הנקבצות באסטומכא, ואי אפשר לאכול המליח לבדו, ומפני כך אוכלין אותו בלחם, ואין כוונתם אכילת הלחם, ומפני זה תהיה הפת במקום זה טפלה, והמליח עיקר:

פירוש הרע"ב

מליח – כלך דבר מלוח.

שהפת טפלה לו – מי שאכל אכילה גסה מפירות מתוקים ביותר, אוכל אחריו דבר מליח לחתך הליחות הנדבקות בגופו מחמת רוב הפירות. ומפני שאינו יכול לאכול המליח לבדו – אוכל מן הפת עמו. אבל המליח לבדו עיקר, והפת טפלה לו.

עיקר תוי"ט

מליח בתחילה – נראה לי לדקדק ממילת בתחילה, לאפוקי אם אוכל הטפל בתחילה, שאינו רשאי שיסמוך על הברכה שיברך על המליח שיאכל אחר כך, שאם כן, נמצא שנהנה מן הטפל כשלא בירך עדיין. תוי"ט, ועיין שם.

טפלה לו – ואף על גב דשמעינן דפת פוטר את הפרפרת, איצטריך לאשמעינן דפעמים דפת טפל. תוספות.

וכתב הר"ב: מי שאכל וכו' מפירות מתוקים ביותר וכו' – דווקא בכי הא ולא בענין אחר, וכן כתב הר"מ. וכתבו התוספות: ואם תאמר, פירות הוי עיקר ומליח טפל, ולברך על הפירות ולפטור כולהו? ויש לומר, דמיירי שלא אכל הפירות באותו מעמד. אי נמי, בשעה שאכל פירות גינוסר – לא היה שם עדיין מליח ופת, דלא היה יודע שייחלש לבו מחמת מתיקות.

קיצור שנות אליהו

מליח בתחילה - דווקא אם אוכל המליח בתחילה. אבל אם אוכל הפת תחילה, אף על פי שאינו אוכל אותו אלא בשביל המליח, צריך לברך על הפת.