משנה ברורה על אורח חיים תרלד
סעיף א[עריכה]
(א) שבעה על שבעה - דזהו השיעור שמחזיק ראשו ורובו של אדם ושולחן טפח ועיין באחרונים שהסכימו דבין באורך ובין ברוחב לא יחסר משבעה טפחים וע"כ אם בצד אחד פחות משבעה טפחים ובצד השני ארוך הרבה יותר לא מהני לזה. כתב המ"א אפילו סוכה גדולה הרבה ובמקום א' יש קרן אחד משוך לפנים שאין בו ז' על ז' אסור לישב שם כיון שהמקום צר לו לשבת שם והעתיקו הא"ר ועיין בבה"ל:
(ב) למעלה - ואף דסוכה דירת עראי בעינן מ"מ הא אפילו גדולה הרבה יכול לעשות מחיצותיה עראי בהוצא ודפנא וע"כ אפילו עשאה בקבע כשרה [ב"ח]:
סעיף ב[עריכה]
(ג) שיהא בה כדי לרבע וכו' - וכל הסוכה כשרה לישב בה וא"צ לצמצם לישב דוקא בתוך הריבוע:
(ד) ז' על ז' - וחוט סובב כ"ט טפחים ושני חומשים נוכל לרבע בתוכה ז' על ז'. וה"ה כשעושה בת חמש זוית או יותר בעינן שיהא בה כדי לרבע ז' על ז':
סעיף ג[עריכה]
(ה) בגדים לנאותה וכו' - דאף דלענין גובה איתא לעיל בסימן תרל"ג ס"ט דאין ממעטין אותה מגובה עי"ז הכא לענין מן הצד לא מהני דהא עכ"פ אינה מחזקת עי"ז ראשו ורובו ושולחנו:
סעיף ד[עריכה]
(ו) מי שהיה ראשו וכו' - ואם מקצת שולחנו עומד בסוכה ומקצתו תוך הבית מותר דלא גזרינן שמא ימשך אחר שולחנו אבל אם כל שולחנו בבית אפילו הוא יושב כולו בסוכה והסוכה היתה סוכה גדולה אסור:
(ז) אפילו אם היא סוכה גדולה וכו' - ר"ל וכ"ש אם היא קטנה שאינה מחזקת רק ראשו ורובו ושולחנו היה בתוך הבית דבזה בודאי שייך לומר שמא ימשוך אחר שולחנו כיון דהמקום צר לו בסוכתו וגם דהרבה פוסקים סוברים דבזה אינו יוצא מן התורה דלאו דירה היא כלל:
(ח) אחר שולחנו - מי שיש לו סוכה בשדה סמוך לביתו כגון בכפרים אסור להוציא מביתו לסוכה דרך רה"ר או כרמלית וכן שני סוכות בחצר אחד שלא עירבו עירובי חצרות אסור לטלטל מזו לזו וע"י עכו"ם מותר: