משנה בכורים ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הערה: פרק זה הוא ברייתא ואינו מן המשנה שסידר רבי יהודה הנשיא.


בכורים פרק ד', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק רביעי ("אנדרוגינוס") · >>

פרקי מסכת בכורים: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

אנדרוגינוס יש בו דרכים שוה לאנשים, ויש בו דרכים שוה לנשים, ויש בו דרכים שוה לאנשים ונשים, ויש בו דרכים אינו שוה לאנשים ונשים.

משנה ב

כיצד שוה לאנשים?

מטמא בלובן, כאנשים.

ומתעטף, כאנשים.

ונושא אבל לא נישא, כאנשים.

ואימו יושבת עליו בדם טוהר, כאנשים.

ואינו מתייחד עם הנשים, כאנשים.

ואינו ניזון עם הבנות, כאנשים.

ועובר על בל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים, כאנשים.

וחייב בכל המצוות האמורות בתורה, כאנשים.

משנה ג

כיצד שוה לנשים?

מטמא באודם, כנשים.

ואינו מתייחד עם האנשים, כנשים.

ואינו זקוק ליבום, כנשים.

ואינו חולק עם הבנים, כנשים.

ואין אוכל בקדשי המקדש, כנשים.

ואימו יושבת עליו בדם טמא, כנשים.

ופסול מן העדות, כנשים.

ואם נבעל בעבירה נפסל מן התרומה, כנשים.

משנה ד

כיצד שוה לאנשים ונשים?

חייבים על מכתו וקללתו, כאנשים ונשים.

וההורגו שוגג גולה ומזיד נהרג, כאנשים ונשים.

ואימו מביאה עליו קרבן, כאנשים ונשים.

ואוכל בקדשי הגבול, כאנשים וכנשים.

ונוחל לכל הנחלות, כאנשים וכנשים.

משנה ה

כיצד אינו שוה לאנשים ונשים?

אין שורפין תרומה על טומאת זיבתו, ואין חייבין עליו על ביאת מקדש, לא כאנשים ונשים.

ואין נמכר בעבד עברי, לא כאנשים ולא כנשים.

ואינו נערך לא כאנשים ולא כנשים.

ואם אמר: הריני נזיר שזה לא איש ולא אשה, נזיר.

רבי יוסי אומר: אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא, ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אשה.

אבל טומטום אינו כן, פעמים שהוא איש, פעמים שהוא אשה.

  • [הערה: פרק זה אינו מעיקר המשנה, אלא הוא ברייתא, כמו משנה אבות ו.]
(א) אַנְדְּרוֹגִינוֹס,
יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַאֲנָשִׁים,
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לְנָשִׁים,
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים,
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים אֵינוֹ שָׁוֶה לַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים:
(ב) כֵּיצַד שָׁוֶה לַאֲנָשִׁים?
מִטַּמֵּא בְּלֹבֶן, כַּאֲנָשִׁים;
וּמִתְעַטֵּף כַּאֲנָשִׁים.
וְנוֹשֵׂא אֲבָל לֹא נִשָּׂא, כַּאֲנָשִׁים.
וְאִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּדַם טֹהַר כַּאֲנָשִׁים.
וְאֵינוֹ מִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים, כַּאֲנָשִׁים.
וְאֵינוֹ נִזּוֹן עִם הַבָּנוֹת, כַּאֲנָשִׁים.
וְעוֹבֵר עַל בַּל תַּקִּיף,
וּבַל תַּשְׁחִית,
וּבַל תִּטַּמֵּא לַמֵּתִים,
כַּאֲנָשִׁים.
וְחַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כַּאֲנָשִׁים:
(ג) כֵּיצַד שָׁוֶה לַנָּשִׁים?
מִטַּמֵּא בְּאֹדֶם, כְּנָשִׁים.
וְאֵינוֹ מִתְיַחֵד עִם הָאֲנָשִׁים, כְּנָשִׁים.
וְאֵינוֹ זָקוּק לְיִבּוּם, כְּנָשִׁים.
וְאֵינוֹ חוֹלֵק עִם הַבָּנִים, כְּנָשִׁים.
וְאֵין אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָשׁ, כְּנָשִׁים.
וְאִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּדַם טָמֵא כְּנָשִׁים.
וּפָסוּל מִן הָעֵדוּת, כְּנָשִׁים.
וְאִם נִבְעַל בַּעֲבֵרָה נִפְסָל מִן הַתְּרוּמָה, כְּנָשִׁים:
(ד) כֵּיצַד שָׁוֶה לַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים?
חַיָּבִים עַל מַכָּתוֹ וְקִלְלָתוֹ, כַּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים.
וְהַהוֹרְגוֹ שׁוֹגֵג גּוֹלֶה, וּמֵזִיד נֶהֱרָג, כַּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים.
וְאִמּוֹ מְבִיאָה עָלָיו קָרְבָּן, כַּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים.
וְאוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, כַּאֲנָשִׁים וּכְנָשִׁים.
וְנוֹחֵל לְכָל הַנַּחֲלוֹת, כַּאֲנָשִׁים וּכְנָשִׁים:
(ה) כֵּיצַד אֵינוֹ שָׁוֶה לַאֲנָשִׁים וְנָשִׁים?
אֵין שׂוֹרְפִין תְּרוּמָה עַל טֻמְאַת זִיבָתוֹ,
וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ,
לֹא כַּאֲנָשִׁים וְלֹא כְּנָשִׁים.
וְאֵין נִמְכָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי,
לֹא כַּאֲנָשִׁים וְלֹא כְּנָשִׁים.
וְאֵינוֹ נֶעֱרָךְ, לֹא כַּאֲנָשִׁים וְלֹא כְּנָשִׁים.
וְאִם אָמַר:
הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה לֹא אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה,
נָזִיר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרִיָּה בִפְנֵי עַצְמָהּ הוּא,
וְלֹא יָכְלוּ חֲכָמִים לְהַכְרִיעַ עָלָיו אִם הוּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה.
אֲבָל טוּמְטוּם אֵינוֹ כֵן;
פְּעָמִים שֶׁהוּא אִישׁ,
פְּעָמִים שֶׁהוּא אִשָּׁה:


פירושים