משנה בבא קמא ד ה
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ד · משנה ה | >>
בבלי מא א • רמב"ם הלכות נזקי ממון י ב • משנה זו במהדורה המבוארת
שור שנגח את האדם ומת, מועד, משלם כפר יט, ותם, פטור מן הכפר.
וזה וזה חיבים מיתה כב.
וכן בבן וכן בבת.
נגח עבד או אמה כד, נותן שלשים סלעים, בין שהוא יפה [ מאה ] מנה ובין שאינו יפה אלא דינר אחד.
נוסח הרמב"ם
שור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר ותם פטור מן הכופר זה וזה חייבין מיתה וכן בבן או בבת נגח עבד או אמה נותן שלשים סלע בין שהוא יפה מאה מנה בין שאינו יפה אלא דינר זהב.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מועד משלם כופר - ואע"ג דבקמא דנגח קטלינן ליה, אשכחינן מועד, כגון שהרג שלשה נכרים. אי נמי, שהרג שלשה ישראלים כ טריפה. דאטריפה לא קטלינן ליה, דגברא קטילא קטיל. אי נמי, דקטיל וערק לאגמא כא לאחר שהעידו בו:
וכן בבן וכן בבת - תינוק ותינוקת כג. חייב עליהן סקילה וכופר כגדולים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יט) (על המשנה) כופר. דכופר במועד כתיב. ומשלם ליורשים כו'. נ"י. והיינו דמי ניזק. ועתוי"ט:
(כ) (על הברטנורא) ובמועד לעכומ"ז הוי מועד לישראל. דלא כגירסת גמרא דידן. נ"י:
(כא) (על הברטנורא) וכלומר שתי פעמים. וכן הוא בגמרא:
(כב) (על המשנה) מיתה. דבתם נמי כתיב סקל יסקל. רש"י:
(כג) (על הברטנורא) בגמרא יליף להו. ודוקא בבן קיימא ודאי. אבל בן ח', ואפי' בן ט' פחות משלשים פטור. דמספיקא לא מפקינן ממונא. נ"י. ועתוי"ט:
(כד) (על המשנה) עבד כו'. בעבד כנעני המוטבל לשם עבדות קאי. דכיון דשייך במצות חייביה רחמנא לתורא קטלא עלויה. דהא מריה דתורא הוה מחייב נמי עלויה קטלא דכיון דלאו עבדו הוא אינו בדין יום או יומים אבל אעבד עכ"ומז וה"ה שפחה לא מחייב תורא קטלא עלויהו. דאפילו נתכוין להם והרג את ישראל פטור. ולענין חיובא דבעלים הו"ל כמאן דקטליה לתוריה או לחמריה. דאי תם הוא משלם חצי נזק מגופו, מועד משלם נזק שלם מן העליה. נ"י:
