משנה אבות ה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ה · משנה ז | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


  משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שבעה דבריםל בגולם ושבעה בחכם. חכם:

  1. אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמניןלב,
  2. ואינו נכנס לתוך דברי חברו,
  3. ואינו נבהל להשיב,
  4. שואל כענין ומשיב כהלכה,
  5. ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון,
  6. ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי,
  7. ומודה על האמת.

וחלופיהן בגולם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגֹּלֶם וְשִׁבְעָה בֶּחָכָם.

חָכָם אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן,
וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ,
וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב,
שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה,
וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן,
וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי,
וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת.
וְחִלּוּפֵיהֶן בַּגֹּלֶם:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ואינו נכנס לתוך דברי חברו ואינו נבהל להשיב שואל כהלכה ומשיב כעניין ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי ומודה על האמת וחילופיהן בגולם.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

גולם - לשון גולמי כלים, שלא נגמרה מלאכתן כט. כך אדם שאינו נגמר בדעתו לא במדות ולא בחכמה קרוי גולם:

אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה - שכן מצינו באלעזר ואיתמר שלא רצו לדבר בפני אביהן כשקצף עליהם משה, והשיב אהרן לא:

ואינו נכנס לתוך דברי חבירו - שלא [יערבבנו]. דכתיב (במדבר יב) שמעו נא דברי, המתינו לי עד שאדבר. קל וחומר להדיוט:

ואינו נבהל להשיב - כדי שתהא תשובתו כהלכה לג. וכן באליהוא הוא אומר (איוב לו) כתר לי זעיר ואחוך:

שואל כענין ומשיב כהלכה - לדבר אחד הוא נמנה כאן. והכי פירושו, התלמיד שואל כענין כלומר באותו ענין שהם עסוקים בו, ואז הרב משיב כהלכה. אבל אם ישאל התלמיד שלא כענין, הוא מביא לרב שישיב שלא כהלכה. על דרך שאמר רבי חייא לרב (שבת דף ג) כי קאי רבי בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי. וכן אתה מוצא באנשים אשר היו טמאים לנפש אדם שראו את משה עוסק בהלכות הפסח ושאלו לו באותה ענין:

ואומר על ראשון ראשון - וכן מצינו בהקב"ה שאמר לו משה (שמות ג) מי אנכי כי אלך אל פרעה, היא הראשונה. וכי אוציא את בני ישראל, הרי שניה. והשיבו הקב"ה על הראשונה כי אהיה עמך, ועל השניה, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים:

ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי - אם פוסק דין מן הסברא מדעתו לא יאמר כך שמעתי מרבותי לד. ומצינו באנשי חרן (בראשית כט) כששאל מהם יעקב השלום לו, אמרו לו שלום, והנה רחל בתו באה עם הצאן, כלומר, זה אנו יודעים, ואם תשאל יותר, הנה רחל בתו באה עם הצאן והיא תגיד לך, כי אנחנו לא ידענו יותר מזה:

ומודה על האמת - ואע"פ שיכול להעמיד את דבריו על ידי טענות שבידו. וכן מצינו במשה (ויקרא י), כשסלקו אהרן ואמר לו, אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות, וישמע משה וייטב בעיניו, הודה ולא בוש לומר לא שמעתי, אלא שמעתי ושכחתי:

וחלופיהן בגולם - חלוף הדברים הללו שבחכם הם בגולם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כט) (על הברטנורא) [בפי"ב דכלים מ"ז] שיחסרהו ההשלמה והתיקון כו' וכן איש שיש לו מעלות שכליות ומעלות המדות אמנם אינם שלמות ולא הולכות על סדר כראוי. אבל יש בהן ערבוביא ובלבולים והתערב בהם חסרון ואין זה עם הארץ שיש לו דרך ארץ [שהן מעלות המדות בבד]. וכ"ש שאינו בור דמשנה ה' פ"ב. הר"מ:

(ל) (על המשנה) ז' דברים כו'. הקדימו לגולם לפי שלו קדימה בזמן ומ"מ ביאר המדות בחכם שכן נאה להעלות על שפתים ישק מדות החכם כו':

(לא) (על הברטנורא) וזה בתשובה. אבל בשאלה הא תנן במשנה ה' פ"ב ולא הביישן למד:

(לב) (על המשנה) ובמנין. ויש ספרים דלא גרסי ובמנין. ומ"מ לדגרסי, או או קתני. ועיין פרק קמא דעד. יות מ"ה:

(לג) (על הברטנורא) כלומר ולא סגי ליה במה שלא נכנס לתוך דברי חבירו אבל יתמהמה ג"כ עד שידע שישיב כהלכה:

(לד) (על הברטנורא) ותמיהני דזו מדת כל אדם שלא לשקר, כ"ש בפסק דין שיתלה עצמו באילן גדול כו' ונמצא מכשיל הרבים, שאפשר שאין הדין כך, גם הראיה שהביא מאנשי חרן אינו ענין לנדון זה. והר"מ פירש, ולא יתפאר במה שלא ידע, והוא אמרו על מה שלא שמע אומר לא שמעתי. ועתוי"ט: