משנה אבות ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בן זומא אומר:

איזה הוא חכם? - הלמד מכל אדם,

שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" (תהלים קיט צט).

איזה הוא גיבור? - הכובש את יצרו,

שנאמר: "טוב ארך אפים מגיבור" (משלי טז לב).

איזה הוא עשיר? - השמח בחלקו,

שנאמר: "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" (תהלים קכח ב),

אשריך בעולם הזה - וטוב לך לעולם הבא.

איזה הוא מכובד? - המכבד את הבריות,

שנאמר: "כי מכבדי אכבד, ובוזי יקלו" (שמואל א ב ל).

(ב) בן עזאי אומר:

הוי רץ - למצוה קלה,

וברח - מן העבירה.

שמצוה - גוררת מצוה,

ועבירה - גוררת עבירה.

ששכר מצוה - מצוה,

ושכר עבירה - עבירה.

(ג) הוא היה אומר:

אל תהי בז - לכל אדם,

ואל תהי מפליג - לכל דבר.

שאין לך אדם - שאין לו שעה,

ואין לך דבר - שאין לו מקום.

(ד) רבי לוויטס איש יבנה אומר:

מאוד, מאוד - הוי שפל רוח,

שתקוות אנוש - רימה.

[ה] *הערה 1: רבי יוחנן בן ברוקה אומר:

כל המחלל שם שמים בסתר - נפרעין ממנו בגלוי.

אחד שוגג, ואחד מזיד - בחילול השם.

(ה) [ו] רבי ישמעאל בנו אומר:

הלמד - על מנת ללמד,

מספיקין בידו - ללמוד, וללמד.

והלמד - על מנת לעשות,

מספיקין בידו - ללמוד, וללמד, ולעשות.

[ז] רבי צדוק אומר:

לא תעשם עטרה - להתגדל בהם,

ולא קורדום - לחפור בהם.

כך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא - חלף,

הא, כל הנהנה מדברי תורה - נטל חייו מן העולם.

(ו) [ח] רבי יוסי אומר:

כל המכבד את התורה - גופו מכובד על הבריות.

וכל המחלל את התורה - גופו מחולל על הבריות.

(ז) [ט] רבי ישמעאל בנו אומר:

החושך עצמו מן הדין -

פורק ממנו - איבה, וגזל, ושבועת שוא.

והגס לבו בהוראה - שוטה, רשע, וגס רוח.

(ח) [י] הוא היה אומר:

אל תהי דן יחידי,

שאין דן יחידי - אלא אחד.

ואל תאמר קבלו דעתי,

שהן רשאין - ולא אתה.

(ט) [יא] רבי יונתן אומר:

כל המקיים את התורה מעוני - סופו לקיימה מעושר.

וכל המבטל את התורה מעושר - סופו לבטלה מעוני.

(י) [יב] רבי מאיר אומר:

הוי מעט עוסק - ועסוק בתורה.

ושפל רוח - בפני כל אדם.

ואם בטלת מן התורה - יש לו בטלים הרבה כנגדך.

ואם עמלת בתורה - יש לו שכר הרבה ליתן לך.

(יא) [יג] רבי אליעזר בן יעקב אומר:

העושה מצוה אחת - קנה לו פרקליט אחד.

והעובר עבירה אחת - קנה לו קטיגור אחד.

תשובה, ומעשים טובים - כתריס לפני הפורענות.

[יד] רבי יוחנן הסנדלר אומר:

כל כניסה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים.

ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים.<קטע סוף=הלכה יד/>

(יב) [טו] רבי אלעזר אומר:

יהי כבוד תלמידך, חביב עליך - ככבוד חברך,

וכבוד חברך - כמורא רבך,

ומורא רבך - כמורא שמים.

(יג) [טז] רבי יהודה אומר:

הוי זהיר בתלמוד,

ששגגת התלמוד - עולה זדון.

[יז] רבי שמעון אומר:

שלשה כתרים הן -

כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות.

וכתר שם טוב - עולה על גביהן.

(יד) [יח] רבי נהוראי אומר:

הוי גולה - למקום תורה,

ואל תאמר - שהיא תבוא אחרי,

שחבריך - יקיימוה בידך.

"ואל בינתך, אל תשען" (משלי ג ה).

(טו) [יט] רבי ינאי אומר:

אין בידינו -

לא משלוות רשעים,

ואף לא מיסורי צדיקים.

[כ] רבי מתיה בן חרש אומר:

הוי מקדים לשלום - כל אדם.

והוי זנב - לאריות,

ואל תהי ראש - לשועלים.

(טז) [כא] רבי יעקב אומר:

העולם הזה - דומה לפרוזדוד, בפני העולם הבא.

התקן עצמך - בפרוזדוד,

כדי שתיכנס - לטרקלין.

(יז) [כב] הוא היה אומר:

יפה שעה אחת בתשובה, ומעשים טובים, בעולם הזה - כחיי העולם הבא.

יפה שעה אחת של קורת רוח, בעולם הבא - מכל חיי העולם הזה.

(יח) [כג] רבי שמעון בן אלעזר אומר:

אל תרצה את חברך - בשעת כעסו.

ואל תנחמנו - בשעה שמתו מוטל לפניו.

ואל תשאל לו - בשעת נדרו.

ואל תשתדל לראותו - בשעת קלקלתו.

(יט) [כד] שמואל הקטן אומר:

"בנפול אויבך אל תשמח" (משלי כד יז) וכו',

"חרון אפו" לא נאמר - אלא "אפו" (משלי כד יח).

(כ) [כה] אלישע בן אבא אומר:

הלמד תורה ילד, למה הוא דומה? -

לדיו כתובה - על נייר חדש.

והלמד זקן, למה הוא דומה? -

לדיו כתובה - על נייר מחוק.

[כו] רבי יוסי ברבי יהודה, איש כפר הבבלי אומר:

הלמד מן הקטנים, למה הוא דומה? -

לאוכל ענבים קהות, ושותה יין מגתו.

והלמד מן הזקנים, למה הוא דומה? -

לאוכל ענבים בשלות, ושותה יין ישן.

רבי אומר:

אל תסתכל בקנקן - אלא במה שיש בו.

יש קנקן חדש - מלא ישן,

וישן - אפילו חדש, אין בו.

(כא) [כז] רבי אליעזר הקפר אומר:

הקנאה, והתאוה, והכבוד - מוציאין את האדם מן העולם.

(כב) [כח] הוא היה אומר:

הילודים - למות,

והמתים - לחיות,

והחיים - לידון.

לידע, ולהודיע, ולהיוודע -

שהוא היוצר, והוא הבורא,

והוא המבין, והוא הדיין,

והוא עד, והוא בעל דין,

והוא עתיד לדון.

שאין לפניו -

לא עוולה, ולא שכחה,

ולא משוא פנים, ולא מקח שוחד,

שהכל - שלו.

ודע - שהכל בא לחשבון.

ואל יבטיחך יצרך - שבשאול בית מנוס.

שעל כורחך - אתה נוצר,

ועל כורחך - אתה נולד,

ועל כורחך - אתה חי,

ועל כורחך - אתה מת,

ועל כורחך - אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה אבות ד

משנה אבות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב