משנה אבות ד יז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ד · משנה יז | >>
הוא היה אומר, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבאלט.
ויפה שעה אחת של קורת רוחמ בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה.
משנה מנוקדת
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
- יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה,
- מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא;
- וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא,
- מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה:
נוסח הרמב"ם
הוא היה אומר:
- יפה שעה אחת בתשובה, ומעשים טובים, בעולם הזה - כחיי העולם הבא.
- יפה שעה אחת של קורת רוח, בעולם הבא - מכל חיי העולם הזה.
פירוש הרמב"ם
כבר בארנו בפרק עשירי מסנהדרין שאין אחר המוות שלמות ולא תוספת. אמנם ישלים האדם ויוסיף מעלה בעולם הזה, ואל זה רמז שלמה באמרו "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה, בשאול אשר אתה הולך שמה"(קהלת ט, י), אבל על העניין ההוא אשר ילך האדם עליו ישאר לעולם.
ולזה צריך שישתדל האדם בזה הזמן הקצר, ולא יאבד זמנו אלא בקנות המעלות לבד, מפני שהפסדו מרובה אחר שאין לו תמורה ולא תקנה. וכאשר ידעו החסידים זה, לא ראו לכלותו אלא בחכמה ובתוספת המעלות, והרויחו זמנם כולו על דרך האמת, ולא פזרו ממנו בענייני הגשמיים אלא זמן קצר מאד ובדבר הצריך שאי אפשר זולתו. ואחרים הוציאו זמנם כולו בגשמיות לבד, ויצאו ממנו כאשר באו "כל עמת שבא, כן ילך"(קהלת ה, טו), והפסידוהו כולו הפסד עולמית. וההמון כולם יהפכו האמת בזאת השאלה, ויאמרו שהכת הראשונה הפסידו העולם והכת האחרונה הרויחו העולם, והעניין בהפך כמו שסיפרנו, והם שמים חושך לאור ואור לחושך, ואוי למאבדים האמת.
והעניין הזה עשה שלמה עליו השלום עיקר בקהלת, בשבחו רווחת העולם וגנותו הפסדו, ובארו שאין ריוח וקניין אחר המוות מן הדבר אשר יבצר ממנו הנה, וזה כולו אמת, וכשתבחן הספר ההוא בזאת הבחינה יתבאר האמת:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
יפה שעה אחת בתשובה - לצורך תשובה ומעשים טובים:
מכל חיי העולם הבא - לפי שבאותו זמן אין התשובה ומעשים טובים מהנים לאדם, שאין העולם הבא אלא לקבל שכר על מה שקיים בעולם הזה:
פירוש תוספות יום טוב
יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. רישא אסיפא לא קשיא. כי העולם הזה הוא למעשה ועוה"ב הוא אל הגמול וקורת רוח. מד"ש בשם הר"ר יונה:
בתשובה ומעשים טובים. עיין מה שכתבתי במשנה י"א:
העולם הבא. הרי"א ז"ל כתב דיש לפרש עולם הנשמות ויש לפרש עולם התחייה. ועולם הבא דתנן בריש פרק חלק פירש הר"ב עולם התחייה ע"ש וכן פירש דרך חיים. ע"ש במשנה דלעיל:
קורת רוח. לשון נתקררה דעתו שמתקררת ומתישבת דעתו עליו מפני שמחה. רש"י:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(לט) (על המשנה) העולם הבא. רישא אסיפא לא קשיא, כי העוה"ז הוא למעשה ועוה"ב אל הגמול וקורת רוח. מר"ש. ועוה"ב יש מפרשים עולם הנשמות. וי"מ עולם התחייה. ועיין בריש פרק חלק:
(מ) (על המשנה) קורת רוח. לשון נתקררה דעתו שמתקררת ומתישבת דעתו עליו מפני שמחה. רש"י:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה: היינו לתקן מה שנתקלקלה הנפש:
ומעשים טובים: היינו להוסיף לה שלימות:
בעולם הזה מכל חיי העולם הבא: דבעה"ב א"א לתקן קלקולי הנפש או להוסיף לה שלימות [רק הקב"ה יתקן שם קלקולי הנפש ע"י הזיקוקים, שקוראים אותן עונשי הגיהנם. וכ"כ יוסיף לה הקב"ה שם שלימות, כמ"ש ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון [כמ"ק כ"ט ע"א]:
ויפה שעה אחת של קורת רוח: לשון נתקררה דעתו [פסחים קי"ח ע"א]. ור"ל דבעוה"ב נשקטה תשוקתו להעונג היותר נשגב מדכבר השיגו:
בעולם הבא מכל חיי העולם הזה: דכל תענוגי עה"ז יפסקו לבסוף משא"כ תענוגי עה"ב קיימין לנצח, ולכן ראוי שתחוס על רגעיך העפים חיש מהר, לבלי להוציאם לבטלה, דא"כ תפסיד פסידא דלא הדר, דתפסיד הזמן היקר, שהוא הסבה לך להשיג תכלית יקר. וכל רגע שאבדת, לא תשוב לך:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
מגן אבות (רשב"ץ)
הפירוש זאת היא הגירסא המדוקדקת וכן כתבוה רבינו סעדיה זלה"ה בספר האמונות ורבינו שלמה ז"ל ורבי משה ז"ל ורבינו יונה וז"ל ויש משנים הגירסא וגורסי' לחיי עולם הבא לפי שהוקשה להם איך אפשר לומר שתהיה שעה אחת בעולם הזה יפה מכל חיי העולם הבא אפילו יעשה כל מעשים טובים שבעולם והלא אין תכלית מעשים טובים אלא שיזכה לחיי העולם הבא. ואין להם לשנות הגירסא וזה פירושה יפה שעה אחת בתשובה ממעשים הרעים ובמעשים הטובים בעולם הזה שהוא עולם המעשה מכל חיי העולם הבא לענין המעשה שאותו עולם לא נברא לעשות בו מעשה שנאמ' היום לעשותם ולא מחר לעשותם כמו שנזכר בראשון מע"ז ובשני מעירובין ועל זה אמר שלמה ע"ה כי אין מעשה ודעת וחשבון בשאול אשר אתה הולך שמה על כן יתחזק האדם לעשות תשובה ממעשיו הרעים ולעשות מעשים טובים בעולם הזה ואל יאבד שעה אחת כי אי אפשר להשלים חסרונו בעולם הבא אפי' יחיה שם לעולמים וזהו שאמר יפה שעה לעשות מעשים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא שאין שם זכות יותר ממה שיזכה בעולם הזה וכן אמרו בשני משבת ובפרק שואל ובפרק האשה בנדה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות בעולם הזה שכיון שמת האדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצות שנא' במתים חפשי וזהו שאמר שלמה ע"ה כי לכלב חי טוב מן האריה המת כמו שנזכר שם ועל זה נאמר במות אדם חנף תאבד תקוה. ובמדרש רות אמרו שאמרה נעמי לרות בתי כל מה שאת יכולה לסגל מצות וצדקות סגלי בעולם הזה אבל לעתיד לבא כי המות יפריד ביני וביניך. ובמדרש קהלת אמרו וכן במדרש רות ובמדרש משלי שני רשעים חבירים בעולם הזה אח' מהם הקדים ועשה תשובה בחייו קודם מיתתו ואחד לא עשה תשובה קודם מיתתו זכה זה שעשה תשוב' בחייו ועמד בצד חבורה של צדיקים וזה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה את חבירו ואומר משוא פנים יש בעולם הזה אמרו לו שוטה זה שעשה תשובה גרמה לו תשובה לכאן ליטול חיים וכבוד עם צדיקים אמר להם הניחוני ואלך ואעשה תשובה ואומרים לו שוטה שבעולם אי אתה יודע שהעולם הזה דומה לשבת ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת אם אין אדם מתקן מערב שבת לשבת מה יאכל בשבת ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וכן אמרו בראשון מע"ז על קטיעא בר שלום שהיה בעל תשובה יצתה בת קול ואמרה קטיעא בר שלום מזומן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכן אמרו על אלעזר כן דורדיא וכן בירושלמי על יזיקים איש צרורות שקבל עליו ארבע מיתות ב"ד אמר יוסף בן יועזר לשעה קלה קדמני לגן עדן הרי שיפה שעה אחת בתשובה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא שאם מת בלא תשובה לא היה אפשר לו לזכות לחיי העולם הבא:
ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. שהרי אמרו בפר' חלק וכן בפרק אין עומדין כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל העולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו וכן אמר דוד מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך. וכבר פירשנו זה בענין עולם הבא בחלק ג' מזה הספר:
דרך חיים (מהר"ל)
העולם הזה דומה לפרוזדור וכו'. יש להקשות דלא הל"ל העולם הזה דומה לפרוזדור רק הוי ליה למימר התקן עצמך בעולם הזה כדי שתכנס לעולם הבא, ועוד דהוה ליה לומר ג"כ העולם הבא דומה לטרקלין. פירוש דבר זה הוא עמוק ומפני שהוא דבר שידע האדם תכליתו הנה נבאר דבר זה. דע כי קבלת רז"ל מן הנביאים שיש עוה"ב ואין חולק ומסופק בזה אף באומות, והאדם החכם המבין בחכמה ודעת ימצא דבר זה בעצמו וכבר בארנו זה באריכות. ופי' עוה"ב הוא העולם שיהיה אחר התחיה וזה נקרא עולם הבא לא זולת זה, ולא יהא לך בדבר זה שום ספק וערעור כי נקרא עולם הבא העולם שהוא בא אחר התחיה. ובפרק חלק (סנהדרין דף צ.) כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ואלו שאין להם חלק לעולם הבא הכופר בתחית המתים ומפרש בגמרא טעמא מפני שכפר בתחית המתים אל יהיה לו חלק בתחית המתים, ושם מפורש כי מדבר מן התחיה כאשר יקומו המתים וכך איתא התם, הרי בפירוש כי העולם שיהיה אחר התחיה ואחר שיהיה דן את שיחיו בתחית המתים ואז יהיו אלה לחיי עולם הבא ואלה לדראון עולם, הרי לך כי העולם הבא הוא שיהיה אחר תחית המתים. ולפיכך אמר הוא כפר בתחית המתים ולכך אל יהא לו חלק בתחית המתים והוא עולם הבא, ובפרק בתרא דחולין (קמ"ב) תניא ר' עקיבא אומר אין לך מצוה בתורה שמתן שכרה כתובה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען יטב לך ובשלוח הקן כתיב למען יטב לך והארכת ימים הרי שאמר אביו עלה לי לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח האם ולקח הגוזלות ובחזרתו נפל ומת היכן הוא אריכת ימיו של זה והיכן הוא טובותיו של זה אלא למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך ולמען יטב לך בעולם שכולו טוב, הרי כי שכר מצות הוא לאחר התחיה. ואין ספק כי העולם הבא הוא העולם ששם יהיה שכר מצות, ודבר זה נקרא עולם הבא וזהו לאחר התחיה, דאם לא כן איך אפשר לו להוכיח שתחית המתים תלוי במצות אם היה שכר זולת אחר התחיה, ולפיכך פשוט וברור ואין ספק בזה כלל שאז יהיה עולם שלם בשלימות, כי הדבר שהדעת מחייב שיהיה פעולה שלימה הוא העולם מן הפועל שהוא שלם הוא השם יתברך, כי כפי מדריגת הפועל כך הוא פעולתו ואם לא היה רק עולם הזה והיה העולם חסר אין ראויה פעולה זאת לפועל השלם שהוא השם יתברך שהוא שלם בתכלית השלימות. כי התבאר בראיות ברורות כי הפעולה יש לה התיחסות אל הפועל, כמו שתראה בדברים הטבעיים שיש לפעולה התיחסות אל הפועל, כי הפועל שהוא חם מוליד חמימות ופועל שהוא קר מוליד קרירות וכל אחד מוליד בדומה לו וכיוצא בו. ומעתה איך אפשר שיהיה העולם הזה בלבד מן השם יתברך והוא אינו דומה ומתיחס לו, כי הנבראים שבו כולם מתים והוא יתברך הפועל חי וקים לעולם, והנבראים שבעולם הזה יש להם שם אכילה ושתיה פריה ורביה, והפועל הוא השם יתברך אין בו כל המדות האלו. ואף אם תאמר כי אי אפשר שיהיה הנברא חס וחלילה דומה אל הבורא, מכל מקום דבר כמו זה שאין כאן שום התיחסות דבר זה אי אפשר:
ובמדרש (ילקו"ש בחוקותי) והתהלכתי בתוככם משל למלך שבא אל כרמו והיה אריסו מטמר מלפניו אמר לו המלך מה אתה מתיירא הריני כיוצא בך וכך הקב"ה עתיד לטייל בין הצדיקים וצדיקים מזדעזעים לפניו והמקום אומר להם מה אתם מזדעזעים הריני כיוצא בכם יכול לא תהא מוראי עליכם ת"ל והייתי לכם לאלקים ע"כ. והרי ביארו כי לעתיד שיהיה התיחסות הצדיקים אל הקב"ה כפי מה שראוי שיהיה בין הפעולה ובין הפועל, ועם זה הש"י שהוא הפועל נבדל מהם, ולכך אמר שיהיה מוראי עליכם כמשפט העלה על העלול. ולכך מתחייב בדעת שלימה שיש עולם הבא ובזה העולם הפעולה דומה ליוצרה. וזה שהביאו רז"ל לומר כמו שאמרנו למעלה העולם הבא אין בו אכילה ושתיה ולא פריה ורביה ומשא ומתן, וכל זה כדי שתהיה הפעולה מתיחסת במה אל בוראה שאי אפשר זולת זה. ואל יטעה אותך אדם לומר כי פעולתו העליונים והם המלאכים, שאין הדבר כך שאם הדבר כך כאשר סיפרה הבריאה בפרשת בראשית למה לא סיפרה מבריאת המלאכים אם הם עיקרי העולם, אבל עיקר העולם פעולתו יתברך הוא האדם, ואי אפשר לומר רק שיש עולם הבא שאז יושלם הכל ושם ימצא שתהיה הפעולה דומה לפועל כמו שאמרנו, ועולם הזה שברא הקב"ה הוא הכנה לעולם הבא אבל העולם הבא הוא עיקר. וכמו שטרקלין עיקר והפרוזדור אינו רק לפני הטרקלין טפל לו, כך עולם הזה טפל אצל עולם הבא. ואל יקשה לך למה צריך אל עולם הזה יברא העולם הבא בלבד, כי דבר זה אינו קשיא כי חסרון העלול הוא נראה בעולם הזה שהוא התחלה ואחר כך יושלם, כי אף שראוי מצד הפועל שתהיה הפעולה מתיחסת בשלימותה אל הפועל דבר זה מצד הפועל שכל פעולה ראויה שתהיה מתיחסת אל הפועל, אבל מצד הפעולה עצמה שהיא עלולה הרי מצד עצמה ראוי לה ההעדר שהרי היא נמצאת אחר שלא היתה, ולפיכך תחילת יציאתה אל הפועל הוא בחסרון והיא עולם הזה, עד שיש לפעולה התקרבות אל ההעדר שהוא ראוי אל הפעולה מצד עצמה. ולפיכך נולד האדם מטפה סרוחה עד שקרוב האדם אל ההעדר ומקבל העדר הוא המיתה וזהו עולם הזה, ואחר כך בא העולם הבא ואז יש לפעולה התיחסות בשלימתה אל הפועל. ודומה בזה אל האדם הנולד שבא לעולם אחר שלא היה נמצא כלל, ומפני שבא לעולם אחר שהיה נעדר די בזה הוא קטן ופחות, ואחר שהתחיל לגדל עד אחר כך יתרומם, וכן הוא העולם אין ראוי שיהיה העולם הבא בתחילה. וכי אפשר שיהיה בריאת האדם בתחלתו בשלימות, או שיהיה האילן גדל בתחילתו בשלימות גדול, אבל בתחלה הוא קטן ואין לו המעלה שמגיע אליו בסוף. ובאולי יקשה אם כן לא היה ראוי שיקבל המיתה והיה מגיע לו מעלתו בסוף ולא שימותו ויחזרו להיות חיים, אין זה קשיא כלל למבין דבר, כי דבר זה מורה על מעלה העליונה לסלק הנהגה הראשונה לגמרי, כי האדם שנברא מבשר ודם מטפה סרוחה איך אפשר שיהיה לו המעלה העליונה כי סוף סוף בשר ודם הוא, ולפיכך צריך לסלק דבר זה על ידי מיתה ואז יחיו, ודברים אלו ברורים למשכילים ואין כאן מקום זה ובאולי נזכה בעזרת המחיה חיים לבאר דבר זה. והנה התבאר לך מה שאמר בכאן כי העולם הזה דומה לפרוזדור התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין. כי כבר אמרנו כי העוה"ב א"א שיהיה בתחלת הבריאה כי מאחר שנברא העולם אחר ההעדר הנה הוא דומה אל ההעדר שהוא חסר, ומפני כך אמר העולם הזה דומה לפרוזדור שאין הפרוזדור רק התחלת הטרקלין, שאין ראוי לבנות הטרקלין מבחוץ ולא היה דבר לפניו כלל, אבל יש לבנות דבר שהוא קודם הטרקלין ואחר כך הטרקלין. וזה ראיה ומופת על העולם הזה שאינו רק התחלה בלבד שאין העולם הבא הוא התחלה רק העולם הזה הוא התחלה והתחלה הזאת מן העולם הזה בו אפשר לתקן עצמו שיגיע לעולם הבא ולפיכך אמר התקן עצמך בפרוזדור וכו'. ודבר זה מפני כי כל תקון הוא התחלה למה שיהיה אחר כך, ומפני כי העולם הזה הוא התחלה ועולם הבא הוא הסוף ולכך אמר התקן עצמך בפרוזדור שהוא התחלה שתכנס לטרקלין שהוא הסוף, כי בדבר שהוא גמר וסוף אין ראוי שיהיה התיקון רק בפרוזדור שהוא התחלה ודבר זה מבואר:
מדרש שמואל (אוזידא)
ואמר הוא היה אומר להורות על האמור כי שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב שהיא הכניסה שם בג"ע היא יפה מכל חיי העוה"ז אף שהיו בתשובה ומע"ט כי די לו בשכרו שעה הראשונה של קורת רוח וכל השאר הוא מתנת חנם:
ויש לדקדק במשנה דנראה דקשיא רישא אסיפא כי ברישא קתני יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב ופשיטא דחיי העוה"ב של קורת רוח קאמר ובסיפא קתני ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העולם הזה ופשיטא דחיי העוה"ז של תשובה ומעשים טובים קאמר. ואפשר לפרש דהכי קאמר כי בעיניו יתברך יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעולם הזה מכל השכר שהוא נותן לו בעוה"ב שבעיניו יתברך אם יתן לו אלפי פעמים ממה שעשה יותר נראה לו שעדיין ראוי הוא לשכר יותר כי חפץ חסד הוא אבל לפי האמת יפה שעה אחת של קורת רוח שנותנין לו לאדם בעולם הבא מכל חיי העולם הזה עם כל התשובה ומעשים טובים שיעשה. ואם כן בשעה של קורת רוח פרע לו מצותיו והשאר הוא מתנת חנם כדאמרן. א"נ אפשר כשנדקדק אומרו מלת בעולם הזה שהיא מיותרת דהא פשיטא דתשובה ומעשים טובים ליכא אלא בעולם הזה. אלא הכוונה לומר כי כשהאדם הוא בעוה"ז נראה בעיניו כי יפה לו שעה אחת בתשובה ומע"ט יותר מכל חיי העולם הבא שיש לו כבר בשכר מה שעשה עד עתה כי הוא חפץ להאריך יותר בעולם הזה כדי לסגל יותר ולא למהר לילך לקבל שכרו על מה שכבר עשה אבל אחר פטירתו אינו כן אלא בעיניו יפה שעה אחת של קורת רוח שנותנין לו בעולם הבא מכל חיי העולם הזה אף אם היה מסגל יותר ושם רואה כי היה טוב לו למהר ולמות קודם כדי ליהנות ולהתענג שם בעולם הבא בשכר מה שסגל כבר אף אם היה דבר מועט. אי נמי אמר על דרך מ"ש בגמרא יש קונה עולמו בשעה אחת ויש שאינו קונה עולמו אפי' בכמה שנים וזה הוא כשהתשובה גמורה בתכלית אז יפה שעה אחת בתשובה כזו מכל חיי העוה"ב כי בשעה ההיא בלבד הספיק לקנות כל חיי העולם הבא בשלמות אבל כשאין התשובה שלמה שאינו קונה עולמו אפי' בכמה שנים לאיש כזה יפה שעה אחת שנותנין לו קורת רוח בעוה"ב מכל מה שחי הוא בעולם הזה אף שיהיה בתשובה משום שלא היה ספוק לקנות בתשובה ההיא אפי' שעה אחת של קורת רוח של העולם הבא. א"נ השמיענו שלא יחשוב האדם כי כמו שבהכרח ישוב הגוף אל הארץ כשהיה כן הרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה ואין מי שיעכב על ידה ולכן המשיל העולם הבא לטרקלין וכמו שבטרקלין של מלך יש שומרים בפתח כדי שלא יכנס רק הראוי ליכנס כן יש בשער טרקלין של מלך מלכי המלכים שומרים הפתח ועומדים בפני מי שאינו ראוי ליכנס ואם לא התקין עצמו בפרוזדור שומר הפתח עומד לפניו ולכן אמר התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס ואם לאו אין אתה נכנס ואמר כדי שתכנס ולא אמר כדי שיכניסוך לטרקלין להשמיענו שלא יצטרך אפי' ליטול רשות משומר הפתח לומר לו שהוא יכניסהו רק אתה מעצמך תכנס מבלתי רשות אם תתקן אתה עצמך. א"נ אמר יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט כלומר האיש שמעולם לא טעם טעם חטא ואפ"ה בכל יום ויום הוא מסגף עצמו בסיגופים כאלו היה רשע ומוסיף תמיד בתשובה עם היות שכל מעשיו מיום הולדו היו טובים וזו המע"ט דקאמר כל הקורת רוח של העוה"ב אינו שקול כנגד שעה אחת של תשובה מאיש כזה. אמנם מי שעושה תשובה מעבירות שבידו שקדמו לו מעשים רעים ואח"כ עשה תשובה איש כזה יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
ורבינו יונה ז"ל כתב יפה שעה אחת וכו' רישא אסיפא לא קשה כי בעוה"ז הוא למעשה ועוה"ב הוא אל הגמול וקורת רוח:
והרב ר' מנחם לבית מאיר ז"ל כתב יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט וכו' כלומר שאם יתמיד בקנין המעלות יזדמן לו שיזכה יותר לפעמים לקנין מעלה גדולה בשעה אחת שיוסיף בה מחיי העוה"ז יותר ממה שלא זכה להם בכמה וענין מכל חיי העוה"ב ענינו מכל מה שיזדמן לו לחלקו לזכות מחיי העוה"ב ולברר דבריו אמר אח"כ ויפה שעה אחת של קורת רוח רוצה לומר הנאת נפשו בהשיגה מכבוד בוראה מנותיה הראויות לתת לה מכל חיי העוה"ז:
ויש לפרש עוד שיפה שעה אחת וכו' בעוה"ז מכל מה שישתדל בו לעולמים בעוה"ב שאם ישתדל שם לא יועיל כלום ואומר משל לשיירא שהיתה במדבר כיון שהתחיל להחשיך הכריז להם הבורגני הכנסו בבורגנין מפני חיה רעה ולסטים אמרו לו אין דרכה של שיירא להתיירא ולהכנס בבורגני הלך לו הבורגני ובעל השיירא עומד באישון לילה ואפלה וחיות רעות ממשמשות ובאות ולסטים מחזרים נתיירא וחזר אצל הבורגני ובקש ממנו שיפתח לו א"ל לא אמרת אין דרכה של שיירא להכנס בבורגן מעתה אין דרכו של בורגן להפתח בלינה וז"ש שהמע"ה כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה בעוה"ז עשה וסגל מצות ומע"ט כי אין מעשה וכו' כלומר שאין אחר המות תוספת שלמות כלל:
ויש גורסין יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז לחיי העוה"ב עכ"ל:
וה"ר מתתיה היצהרי ז"ל כתב יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל הזכות שהשיג עד עתה בעוה"ב שאם עד הנה השיג מדרגה עליונה בעוה"ב עכשיו בשעה אחת בתשובה ומע"ט יזכה למדרגה אחרת עליונה יותר שאין ערך ודמיון למדרגה הראשונה עם זו שזכה עכשיו יותר עכ"ל:
ורשב"ם ז"ל כתב קורת רוח כמו נתקררה דעתו וכלפי שהחרון אף נקרא חמה לשון חמימות כמו וחמתו בערה בו נקרא הרצון קורת רוח שמתקררת ומתיישבת דעתו עליו מרוב הנאה עכ"ל:
והרי"א ז"ל פי' קישור המשניות הללו מבואר לפי שרבי ינאי הרגיש ספק צדיק ורע לו רשע וטוב לו ואמר שאין בידינו ובדעתנו לדעת סבתו וטעמו ור' מתיא בן חרש בא לרפאותו בשישפיל האדם עצמו ויקדים שלום לכל אדם ויתיישב דעתו בהיותו זנב לאריות כי בזה לא יקשה עליו שלות הרשעים ויסורי הצדיקים לכן א"ר יעקב שכבר יש דרך אחרת בידינו על שלות הרשעים ויסורי הצדיקים והוא שעניני העוה"ז אינם טובות ולא רעות בפני עצמם כי אינם אלא הכנה אל העוה"ב ולכן אין ראוי שנביט לענין הרשעים והצדיקים כי אם בבחינת העוה"ב לא בבחינת העוה"ז והוא אומרו העוה"ז דומה לפרוזדור בערך אל הטרקלין כי הפרוזדור הוא שם הבית הקטן הנקרא בית שער שהוא הקודם אל הבית והטרקלין הוא בית מושב המלך או השר אשר שם ישבו כסאות למשפט ומי שנתקן בפרוזדור יכנס מקושט בטרקלין לפני המלך כי לא יתכן שיכנס מנוול ומעוות שמה ועז"א דוד המע"ה גר אנכי בארץ לפי שבעוה"ז שהוא הפרוזדור היה כגר ואמר כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי רוצה לומר שמצד הנפש הוא בפרוזדור עם היות שמצד הגוף הוא תושב מפאת אבותיו שהולידוהו שהיו חומריים כמוהו ומאשר היו חיי העוה"ז גנות ועראי דימהו לתשמישי הפרוזדור ומאשר היו החיים הרוחניים בחצר בית המלך לפני כסאו ייחסו לטרקלין ולכן אמרו ז"ל בשעה שהצדיקים מבקשין לישב בשלוה בעוה"ז השטן מקטרג ואמר לא דיין מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשין להם שלוה בעוה"ז ועל כיוצא בזה קפץ עליו רוגזו של יוסף והטעם שהצדיקים מבקשים שלוה בעולם הזה הלא הם מבקשים שיהיה הבית שער מקום מקדש מלך וכאלו הם מעבירין מעלת הטרקלין אל הפרוזדור והכתוב אומר ואתה תבא אל אבותיך בשלום יבא שלום ינוחו על משכבותם לפי שאין שלום אמר ה' בעוה"ז הנה א"כ אין להקשות משלותן של רשעים ויסוריהן של צדיקים שהם כלם מענין הפרוזדור שהוא העוה"ז שנקרא דרך ומעבר לעולם הבא. ואמנם המאמר השני קשה לי להולמו לפי שאין ספק שהיחס הפחות והיתר לא יאמר כי אם על הדברים שהם תחת מין אחד לא על הדברים שלא יכללם אפילו סוג אחד והנה חיי העוה"ז או התשובה והמע"ט אשר יעשה האדם בו אינם נכנסים תחת סוג אחד עם חיי העוה"ב וכן הקורת רוח שבעוה"ב אין לו יחס ודמיון עם חיי העוה"ז ואיך יצדק אם כן עליהם מהו יפה זה מזה כ"ש שהתשובה ומע"ט הם הכנה ומה שקודם התכלית וחיי העוה"ב הם הצורה והתכלית ואין ראוי שנאמר שמה שהוא קודם התכלית הוא יותר טוב מהתכלית וההכנה יותר מהצורה. והרמב"ם פי' המשנה שהעוה"ז הוא עולם העבודה והעוה"ב עולם הגמול ושלכן יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז לצורך קנין השלמות מכל חיי העוה"ב לפי ששם לא יקנה האדם שלמות כלל אם לא הוליך לפניו כלל מכאן וכן יפה שעה אחת של קורת רוח שהוא הגמול בעוה"ב מכל חיי העוה"ז. ועם פירוש זה עדיין הקושיא אשר הקשיתי במקומה עומדת כי אם היה העוה"ז עולם העבודה ועוה"ב עולם הגמול איך יעשה יחס וערך מהעבודה לגמול בהיותם מסוגים מתחלפים. והנני מפרש המשנה אם כפי הדעת שלא נאמר עוה"ב על עולם התחיה כי אם על עולם הנשמות יהיה פירוש המשנה כן כי בא לפרש מה התיקון שיעשה בפרוזדור ומה הריוח שירויח בטרקלין בהכנסו שם מתוקן כראוי ועל זה אמר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב ואין ראוי שתטעה בחשבך שמ"ם מכל חיי תעמוד מעמד מ"ם היתרון כמו טובה חכמה מפנינים מנשרי שמים ממלך זקן שהם כלם ממ"י היתרון וחשבו המפרשים שכן מ"ם מכל חיי העוה"ב ונתחייב להם הספק אשר העירותי אינה כן אבל הוא מ"ם הסיבה כמו מה' מצעדי גבר כוננו. מנשמת אלוה יאבדו ודומיהם. יאמר שדבר יפה וראוי שהאדם בכל ימי חייו יזכה לשעה אחת אם היה חוטא לשוב בתשובה שלמה ואם לא היה חוטא לעשות מעשים טובים בעוה"ז לא לתכלית היראה ולא כדי שיצליח בדברים אחרים אלא מסבת כל חיי העוה"ב כלומר שיעשה הפועל הפעולה ההיא אפי' שעה אחת כדי שיקנה בו כל חיי העוה"ב שהם ארוכים לאין שיעור. וכן אמר בענין הטרקלין שהנה מה טוב ומה נעים ומה יפה שיקנה האדם שעה אחת של קורת רוח בעולם הנשמות מסבת ובזכות כל חיי העוה"ז כי אף שכל ימי חייו יהיה האדם משתדל לקנות שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב די לו אשרי ואשריו הנה בזה זכר ענין תיקון הפרוזדור וענין עונג הטרקלין אשר יזכה האדם באמצעות אותו תיקון. ואם נפרש עוה"ב על זמן תחית המתים יהיה ענין משנתנו שאחרי שר' יעקב במאמר הראשון זכר שהעוה"ז הוא הפרוזדור לתקן אדם בו את עצמו כדי שיקום בזמן התחיה ויכנס לאותו טרקלין והיו שני העולמות דומים ומתיחסים בהיות האדם בשניהם בגוף ונפש רוצה לומר בעוה"ז ובתחית המתים ראה בזה המאמר השני לתת הבדל ביניהם כי בדברים המשותפים בסוג יאות ההבדל. ולכן אמר שיפה שעה אחת בתשובה. ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב ויהיה מ"ם מכל חיי העוה"ב מ"ם היתרון כלומר שיותר תועלת ותיקון תקנה הנפש עם הגוף בהיותם שניהם בחיבור בעוה"ז בעשותה תשובה ומע"ט מכל הזכיות אשר תקנה בתשובה ומעש"ט אשר תעשה בכל חיי העוה"ב בתחית המתים לפי שאע"פ שיתחברו שמה הנפש והגוף כמו בעוה"ז הנה יסיר השם את לב האבן מבשרם בענין שלא יקנו שם זכות חדש במעשיהם הטובים ועל זה אמרו והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה ואמרו זה לפי שקבלו שתחית המתים סמוכה לימות המשיח הנה א"כ העוה"ז הגשמיי הוא יותר על העוה"ב הגשמי בתחיה במה שבעוה"ז יקנה בשעה אחת יותר זכות ממה שיקנה בכל חיי העוה"ב. האמנם העוה"ב ההוא יותר מהעוה"ז באיכותו שיפה שעה אחת של קורת רוח שמה לענין השמחה והעונג וכבוד ומעלה מכל חיי העוה"ז הנה התבאר מאיזה צד יפול הדימוי ביניהם שהוא בהיות כל א' מהעולמות בגוף ונפש עכ"ל:
והחסיד ז"ל פי' כדי שתכנס לטרקלין בחון דברו שלא אמר להכנס לטרקלין שא"כ היה מורה שיכנס לטרקלין אלא שלא יקובל בסבר פנים יפות תחת אשר לא תקן את עצמו ואין הדבר כן כי אם לא תיקן את עצמו לא יכנס בשום צד שם ולזה אמר התקן עצמך כדי שתזכה להכנס לטרקלין כי בעת התדבקך בתורה ובמצות אתה נכנס שם בכח ובצאתך מן העולם אתה נכנס בו בפועל והבן זה. ד"א כמו ומצא כדי גאולתו התקן עצמך שיעור שיהיה בו די להכנס לטרקלין ובכלל דבר זה הפירוש הא' ואחר שדמה זה העולם לפרוזדור הודיע כי נוכל לעשותו טרקלין והוא מה שפי' שהוא טרקלין בכח:
ואמר הוא היה אומר יפה שעה אחת וכו' פי' שני דברים. הא' מה הוא התיקון שיתקן בפרוזדור והוא תשובה ומעש"ט בעוה"ז הוא הפרוזדור והתיקון וביאר עוד איך הוא טרקלין כי שעה אחת שלו יפה יותר מכל הפרוזדור זהו הקשר ואומרו בתשובה כתב הר"י ן' שושן ז"ל מלת תשובה יאמר על שני פנים הא' שב מחטאתו השני על הנזהר מהחטא והטעם כי טבע האדם לחטוא ושב ממנו וע"כ בזו המשנה כך פירושה כי לא יתכן לאדם לומר שיפה לאדם לשוב מחטאו קודם שילך לעולם הגמול משילך וחטאיו על כתפיו אין זה אלא כאומר האור בהיר מן החשך ע"כ. ומה שיש לדקדק בזו המשנה כדי להשלים מה שהתחלתי הוא כי היחסים הללו אינם טפלים כאן כלל אם הא' ידוע הוא ומפורסם לרואי השמש כי אין התשובה ומעש"ט כי אם לגוף בהיותו שוכן באדמת עפר וכן כתב הר"י ן' שושן ז"ל וכבר כתב הרב רבי ישראל על היחס השני אין היחס הזה על דרך האמת כי כמו שא"א לסומא להשיג הצבעים והגוונים כן אי אפשר לטבוע בחומר להשיג תענוג העוה"ב כאומרו עין לא ראתה. ועתה אפרש כבר כתבתי לך כי שלמות האדם משתי העולמות יחד כי בעוה"ז נכנס בו בכח ובעוה"ב נכנס בו בפועל ולז"א התנא כי אעפ"כ אין ביניהם דמיון כי אם בשעה אחת אצל כל חיי העוה"ז ואין זה טבע הדברים שהם בכח שיש ביניהם שיווי יותר קרוב ולפעמים שהפרש מועט הוא. אבל אצל תענוג הנשמה אפי' שעה אחת יפה מכל חיי העוה"ז ואם אמרתי למעלה כדי שתכנס לטרקלין שנראה שמזה העולם אתה נכנס לעוה"ב והיה ראוי לפי זה שישוו יותר בקורת רוח לא אמרתי כן אלא בבחינת המעשה לבד לפי שיפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב החליט השלמות בעוה"ז בכח ובעוה"ב בפועל הגמור עכ"ל: